מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותמחלימות מסרטן השד – בסיכון לפתח כאבים כרוניים

מחלימות מסרטן השד – בסיכון לפתח כאבים כרוניים

מחקר ישראלי קובע כי לצד העלייה בשיעור המחלימות מסרטן השד, יש להתייחס לסיכון המוגבר שיפתחו כאבים כרוניים ותסמיני כאב כמו כאבי פנטום באזור ניתוח הכריתה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות עולה שיעור המחלימות מסרטן השד, ויותר ויותר נשים שלקו במחלה מאריכות חיים לשנים ארוכות, לאחר שנאלצו להתמודד עם הגידול הסרטני בשד ולאחר שעברו ניתוחים וטיפולים תרופתיים והקרנות.

 

הודות לתרופות הביולוגיות החדשות והעלייה באבחון המוקדם באמצעות ממוגרפיה, סרטן השד הפך כיום לאחד הסרטנים הפחות קטלניים עם שעורי הישרדות כעבור חמש שנים בקרב מעל ל-80% מהחולות. לפי מאגר המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, סיכויי ההחלמה מסרטן השד המאובחן בשלב 1 כעבור חמש שנים כבר שואפים ל-100%.

 

אך לצד העלייה בשיעור המחלימות – מופיעים אתגרים חדשים שיש להתמודד עמם. כבר לפני כשנתיים התריעו חוקרים אמריקאים כי מחלימות נדרשות לבדיקות רפואיות תקופתיות לא רק לצורך מעקב אחר הסיכון לחזרה של הגידול הסרטני, אלא גם כדי להישמר מפני סיכונים וסיבוכים רפואיים הנלווים למצבן, וכי הן מצויות בסיכון משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם, ובייחוד אירועי לב ושבץ מוחי קטלניים. במחקר נמצא כי מחלימות בסיכון גבוה ב-80% עד 90% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לנשים באותו גיל שלא התמודדו עם סרטן השד.

 

כעת מצאו חוקרים ישראלים כי מחלימות מסרטן השד מתמודדות עם סיכון לפתח כאבים כרוניים מסוגים שונים, ויש להתייחס אליהן כקבוצה ייעודית כדי למנוע את הפגיעה באיכות חייהן.

 

נימול וכאבי פאנטום

 

החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, קופת חולים לאומית והמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, ביקשו לבחון את גורמי הסיכון לתסמיני כאב שונים בקרב מחלימות מסרטן השד ואת שיטות הטיפול השונות בתופעה. המחקר בוצע על מדגם של 410 מחלימות מסרטן בשד המבוטחות בלאומית, שאובחנו עם סרטן שד חודרני במהלך השנים 2002 עד 2012, ונתבקשו למלא שאלונים על איכות חיים והתמודדות עם כאבים.

 

מבין 305 מחלימות שהשיבו לשאלונים, הרוב המכריע – 97% - חוו כאבים בעוצמה כלשהי לפחות יום אחד עד שלושה ימים בשבוע. 84% מהנבדקות דיווחו על כאבים בעוצמה בינונית ומעלה.

 

בין התסמינים הייחודיים של כאב עליהם דווח במחקר, 63% מהנבדקות דיווחו על תחושות נימול המכונות בעגה הרפואית 'פרסטזיה' (Paresthesia), 48% דיווחו על סף רגישות גבוה לכאב עקב גירוי קל בעור – תופעה הקרויה 'אלודיניה' (Allodynia) ו-15% העידו על כאבי פאנטום – דהיינו 'כאבים מדומים' באזורים שנקטעו מהגוף, כלומר כאבים בשד שעבר כריתה. במחקר תועדו שילובים של תחושות כאב שונות, שהשכיח שבהם הוא שילוב שבין כאב כרוני, פרסטזיה ואלודיניה.

 

בבחינת האזורים שנטו בעיקר לסבול מכאב – היו אלה האזורים בשד הסמוכים למקום הניתוח (98%) ובית השחי (97.4%), וכן תועדו מחלימות שסבלו מכאבים כרוניים בזרוע (46.6%), בצד הגוף (28.9%). 

 

מכלל המחלימות שסבלו מכאבים, 5.3% דיווחו על כאבים בדרגה קלה, הרוב המכריע – 84.3% - על כאבים בדרגה בינונית, ו10.5% על כאבים בדרגה גבוהה. הכאבים השונים לוו לרוב גם בדיווחים על איכות חיים ירודה בקרב המחלימות.

 

בניתוח סטטיסטי, כאב כרוני נקשר בסיכויים גבוהים פי 3.54 בקרב נשים שעברו ניתוח כריתת שד מלאה (מסטקטומי), בהשוואה לנשים שעברו ניתוחי כריתה חלקית ושחזור שד. כמו כן, מחלימות שעברו טיפולי הקרנות העלו פי 2.96 את הסיכון להתפתחות כאב כרוני, נשים שאובחנו עם סרטן שד בשלבים מתקדמים יותר – החל משלב 3 ומעלה – היו בסיכון גבוה פי 3.63 לכאב כרוני בהשוואה לנשים שאובחנו עם סרטן שד ממוקד (בשלבים 0 עד 2). מחלימות צעירות יותר היו אף הן בסיכון גבוה יותר לכאבים, בהשוואה למחלימות בגיל מבוגר.

 

החוקרים מסיקים כי עם העלייה באבחון סרטן השד בשלבים מוקדמים ולצד השיפור בטיפולים ובהישרדות מהמחלה, על הרופאים להכיר גם את הסיכון לפתח כאב כרוני ולהתייחס אליו בשלבי המעקב אחר המחלימות, כדי למנוע פגיעה באיכות חייהן ואף במטרה לשפרה. בין היתר ממליצים החוקרים להתאים למחלימות משככי כאבים שמסייעים להתמודדות עם כאבים כרוניים, וזאת לאחר שזיהו כי השימוש במשככי כאבים בקרב מחלימות שנכללו במדגם היה נמוך.

 

במחקר השתתפו ד"ר רולא חאמוד, ד"ר חאתם חמוד, ד"ר איליה מרחסן וד"ר ליטל קינן-בוקר, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2017 של כתב העת Breast Cancer Research and Treatment.

 

מחלימות צעירות בסיכון

 

מחקרים חדשים מתמקדים בסיכון המוגבר של מחלימות מסרטן השד לפתח כאבים כבר בשלבים הראשונים של הטיפול בשיעורים שנעים לפי עבודות שונות בקרב בין 13% ל-70% מהמחלימות. כאבים אלה מתפתחים לרוב סביב אזור הניתוח בשד, ועלולים להפוך לכרוניים ולהמשך שנים ארוכות. כאבים אלה עשויים להוות מעמסה קשה על חייהן של מחלימות, שלרוב מתמודדות בנוסף גם עם מצוקות רפואיות ונפשיות שונות.

 

בעבודה הנוכחית נמצא כי גיל צעיר של המחלימות העלה את הנטייה לפתח כאב כרוני, וממצא זה משיק עם מחקרים נוספים שהצביעו על כך שגידולים סרטניים בקרב צעירים לרוב אגרסיביים יותר ומתפתחים מהר יותר, ולכן גם מלווים בנטייה גבוהה יותר לכאבים. צעירים חולי סרטן גם מטופלים באופן יותר אגרסיבי, כך שכאבים עלולים להתפתח גם בסיכון גבוה יותר כתופעת לוואי של הטיפולים. כמו כן, עם העלייה בגיל חלה ירידה בתחושות הכאב בגוף, ירידה ברגישות לכאבים במערכת העצבים ועלייה בסבילות לכאבים, שאף הם מתיישבים עם הממצא.

 

הקשר שזוהה במחקר הנוכחי בין ניתוחי כריתה מלאה – מסטקטומי – לכאב כרוני, עשוי להיות מוסבר לטענת החוקרים בנזק האפשרי לעצב ה- intercostobrachial היוצא מדופן בית החזה – נזק העלול להיגרם כתוצאה מהניתוח. עם זאת, החוקרים מדגישים כי בספרות הרפואית יש מחקרים שלא זיהו סיכון עודף לכאב כרוני אצל חולות שעברו מסטקטומי, ויש אף עבודות שזיהו סיכון גבוה יותר לכאבים בקרב חולות שעברו ניתוחים לשימור שד.

 

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בתמותה מסרטן השד ועלייה בשיעור המחלימות. לפי נתונים שפורסמו לפני שנה על ידי האגודה למלחמה בסרטן לרגל חודש אוקטובר, הוא חודש המודעות למחלה, נכון להיום קרוב ל-90% מהנשים שמאובחנות עם סרטן השד שורדות בחיים כעבור חמש שנים מהאבחנה. בשנת 2012 נפטרו 994 ישראליות מסרטן חודרני של השד.

 

בשנת 2013 נמצא כי 63% מהחולות שאובחנו באותה שנה עם סרטן השד בישראל – אובחנו בשלב מוקדם, בהשוואה ל-58% מהחולות בשנת 2005. ההישרדות מסרטן השד כעבור חמש שנים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות, ובהשוואה בין 21 מדינות ממוקמת ישראל במקום השביעי אחרי שבדיה, ארה"ב, נורווגיה, פינלנד, אוסטריה ופורטוגל.

 

 

Breast Cancer Research and Treatment, doi: 10.1007/s10549-017-4485-0