עם בוא החורף והגשמים – עולה הסיכון למחלות של דרכי הנשימה. זיהומים רבים הופכים לפעילים ומדבקים יותר בחורף, וגם מערכת הנשימה עצמה רגישה יותר בחורף, כשהאוויר הקר והיבש מגרה את דרכי הריאות ומקשה על הנשימה. 

למה אנחנו נוטים למחלות של דרכי נשימה בחורף? 

סיבות רבות מובילות לכך שהחורף נחשב לעונה פגיעה יותר בכל הנוגע למחלות זיהומיות של דרכי הנשימה. לדברי ד"ר לאונרדו פוקס, רופא ריאות ומנהל המלש"ח – המכון למניעת מחלות ריאה ושחפת במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית, "בחורף אנשים נוטים יותר לשהות במתחמים סגורים, ומצטופפים יותר, ומעבירים מחלות בקלות רבה יותר. כמו כן, בעונת החורף יש ירידה בתפקוד מערכת החיסון". 

במקרים רבים, זיהומים קלים של חורף שמובילים להצטננות עלולים להסתבך, והירידה בתפקוד מערכת החיסון מובילה בהמשך להידבקות בזיהומים חמורים יותר כמו שפעת או חיידק הפנוימוקוק המחולל דלקת ריאות. 

אחת התיאוריות בתחום אף גורסת כי בחורף הימים קצרים יותר, וחלה עלייה בנטייה לדיכאון – כאשר הירידה במצב הרוח משפיעה גם על ירידה בתפקוד המערכת החיסונית.

גם השכבה הרירית שמגנה על הגרון הופכת עבה ודביקה יותר בתנאי מזג אוויר קר ועלולה לחסום את דרכי הנשימה ולהגביר את הנטייה להידבק בזיהומי חורף שונים. 

בנוסף, הלחות הנמוכה בחורף גם מסייעת לזיהומים לשרוד זמן ארוך יותר בחלל האוויר והופכת אותם מסוכנים יותר להידבקויות.

אובך, חלקיקי זיהום אוויר ואלרגנים עונתיים עשויים להחמיר את הרגישות בחורף להתפתחות מחלות של דרכי הנשימה. מסיבות אלה, גם אנשים עם מחלות נשימה כרוניות כמו אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית COPD חווים לרוב החמרה בהתקפים במהלך החורף.

במחקר אמריקאי של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת Journal of Allergy and Clinic al Immunology תועד מנגנון שטרם פוענח בעבר של תגובה של המערכת החיסונית בתוך האף, שמגנה מפני הידבקות בנגיפים שאחראיים על זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. בחינה מעמיקה העלתה כי הגנה זו מדוכאת בטמפרטורות קרות יותר, ומדובר בסיבה אפשרית נוספת שמגדילה את הסיכויים למחלות נשימה בחורף.

מהן מחלות החורף הנפוצות? 

הצטננות 

הצטננות (Common Cold) מתארת תגובה של הגוף לזיהום קל בחלל האף והגרון, ולעתים גם באוזניים. הזיהומים מועברים בין בני אדם לרוב בשיעול, עיטוש או מגע עם משטח מזוהם. 

מעל ל-200 נגיפים מוכרים עשויים לגרום להצטננות, כשהשכיח שבהם הוא נגיף ה'רינו וירוס' (Rhinovirus) שגורם לתסמינים קלים ביותר. נגיפים ממשפחת הקורונה (coronaviruses) נכללים אף הם במניין זה, ולרוב מובילים לתסמינים מעט קשים יותר (על הנגיף מחולל מגפת הקורונה העולמית קראו בהמשך). בין המזהמים הנוספים שעשויים לחולל הצטננות גם נגיפי שפעת ו-RSV (להם מוקדשים סעיפים נפרדים בכתבה זו), נגיפי פאראינפלואנזה, נגיפים ממשפחת 'אדנו וירוס' וכלמדיה. במקרים רבים לא ניתן למצוא את הנגיף המדויק שהוביל להצטננות.

לפי מחקרים, בוגרים נדבקים בכל שנה בממוצע ב-4 עד 6 מזהמים הגורמים להצטננות, בעוד שילדים נוטים להידבק ב-6 עד 8 מזהמים בשנה. הצטננות היא הסיבה המובילה ל-500 ביקורי רופאי משפחה לכל אלף מטופלים בשנה, והיא סיבה מובילה ל-40% מההיעדרויות מעבודה ו-30% מההיעדרויות מבתי ספר.  

לדברי ד"ר פוקס, "הבעיה העיקרית עם הצטננות פשוטה היא שהחלשת המערכת החיסונית מביאה לעלייה בסיכון להידבק בזיהומים קשים יותר כמו שפעת ומחוללי דלקת ריאות. לכן חשוב מבעוד מועד להגן על עצמנו מפני הזיהומים הקשים באמצעות חיסונים".

תסמינים: התסמינים של הצטננות כוללים לרוב נזלת מרובה, לעתים סמיכה ולעתים נוזלית, גרון צורב, חום גבוה באופן מתון, עייפות, צמרמורות וכאבים, וכן תסמינים המעידים על פגיעה בדרכי הנשימה – שיעול והתעטשויות. התסמינים עשויים להימשך כמה ימים עד מספר שבועות. 

לרוב הצטננות המלווה בחום מובילה להיעדרות מבית הספר או העבודה למשך עד שבוע ימים. כשהתסמינים נמשכים לאורך זמן ו/או מחמירים – מומלץ לפנות לרופא. תסמינים מעוררי דאגה שדורשים פנייה מיידית לטיפול רפואי כוללים עליית חום חדה במיוחד, פריחה עורית (שעלולה להעיד על חיידק המנינגיטיס), נוקשות בצוואר ואובדן שליטה על השרירים.

מניעה: הדרך המועילה למנוע הצטננות היא בריחוק חברתי מאנשים עם תסמיני הצטננות שככל הנראה נושאים בגופם מזהמים קלים, ושמירה על היגיינה, לרבות שטיפות ידיים תכופות. 

הטיפול: אין טיפול רפואי ידוע שמרפא מיידית כל הצטננות, ונהוג להמליץ על תרופות שנמכרות ללא מרשם רופא, שביכולתן להקל על התסמינים, ובעיקר משככי כאבים להורדת חום מקבוצת NSAIDs או המכילים פרצטמול או אופטלגין (דיפירון), וכן תרופות כנגד גודש באף, וסירופים לשיעול במידת הצורך. מנוחה ושתיית נוזלים מרובה מסייעים להאיץ את תהליך ההחלמה.

שפעת

שפעת (Influenza) היא מחלת חורף שנגרמת על ידי משפחת נגיפי השפעת. נגיפים אלה מסווגים לארבע קבוצות עיקריות: נגיפי שפעת מסוגים A, B, C ו-D. נגיפים משלוש הקבוצות הראשונות עלולים לתקוף בני אדם, כשנגיפי שפעת A מזוהים גם בעופות, ואילו נגיפי שפעת D לרוב תוקפים עדרי בקר וחזירים. נגיפים מסוג A מסווגים בהמשך בהתאם לשילוב החלבונים על מעטפת הנגיף, כשהנגיף H1N1 מסוג A הוא זה שחולל הידבקות עולמית מפושטת שזכתה לכינוי 'שפעת החזירים'. נגיפי שפעת הם למעשה חלק ממשפחה גדולה יותר של נגיפי Orthomyxoviridae המשתייכים לקבוצה גדולה עוד יותר של נגיפי ה-RNA.

נגיפי שפעת מועברים בין בני אדם לרוב בשיעול, עיטוש או מגע עם משטח מזוהם. נגיפי שפעת גם מתפתחים לאורך החורף ועוברים שינויים. ניתן להידבק בשפעת כל השנה, אך נגיפי השפעת פעילים ומדבקים יותר בעונת החורף. בארה"ב, לפי הערכות, מדי שנה נדבקים 5% עד 20% מהאוכלוסייה בנגיפי שפעת. 

ישנם מצבים בהם השפעת עשויה להתפשט בממדים נרחבים, עד כדי מגפה, כשמוכרת בהיסטוריה "מגפת השפעת הספרדית", מהמגפות הקטלניות שנגרמה על ידי זן אלים של שפעת מקבוצת A והתפשטה במדינות רבות לאחר מלחמת העולם הראשונה ולפי הערכות גבתה את חייהם של כ-20 עד 50 מיליון איש. 

תסמינים: התסמינים העיקריים של שפעת כוללים חום גבוה, נזלת, גרון צורב, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש, שיעול ועייפות מוגברת. לעתים מופיעים גם תסמינים במערכת העיכול, לרבות בחילות והקאות – בעיקר אצל ילדים. תסמינים אלה לרוב מופיעים יום אחד עד ארבעה ימים (ולרוב יומיים) לאחר ההידבקות בנגיף השפעת, ונמשכים לרוב בין יומיים לשמונה ימים. השיעול ותחושת העייפות עשויים להתמשך כשבועיים ואף מעבר לכך. 

שפעת לרוב מובילה להיעדרות מהעבודה או מהלימודים למשך כחמישה ימים, ולרוב מומלץ לשוב למסגרות 24 שעות לאחר הפסקת התסמינים הסוערים.

במקרים קשים – שפעת עלולה להתפתח לדלקת ריאות, הן כסיבוך של נגיף השפעת או על רקע הידבקות במזהם נוסף, כגון חיידק הפנוימוקוק המחולל דלקת ריאות קשה. אם תסמיני השפעת מחמירים או שמופיעים תסמינים נוספים – חשוב לפנות לרופא.

מניעה: מניעת שפעת מתאפשרת הודות לחיסון העונתי כנגד שפעת שמומלץ לקבל מדי שנה לקראת החורף. החיסון זמין בארבע קופות החולים וניתן ללא תשלום לכלל האוכלוסייה מגיל חצי שנה ומעלה. החיסון מומלץ בעיקר לבוגרים מגיל 50 ומעלה ובעיקר מגיל 65 ומעלה ובני ביתם; ילדים מגיל חצי שנה עד חמש; כלל הילדים והבוגרים שמאובחנים עם מחלות כרוניות; השוהים במוסדות סגורים; נשים בהיריון ועד שלושה חודשים לאחר לידה; ילדים עד גיל 18 שמקבלים טיפול ארוך טווח באספירין; עובדי מערכת הבריאות ומטפלים ומתנדבים שמסייעים לאוכלוסייה מבוגרת; המטפלים בתינוקות עד גיל חצי שנה; ועובדים עם עופות משק ועופות בר.

החיסון לשפעת מגן למעשה מפני ארבעה זני שפעת, והרכבו משתנה מדי שנה בהתאם להערכות ארגון הבריאות העולמי על נגיפי השפעת שצפויים להיות פעילים בעונת החורף. לדברי ד"ר פוקס, "החיסון אינו מגן ב-100%, כי הוא מבוסס על תחזיות שנסמכות על זני שפעת שהיו פעילים בעונת השפעת הקודמת בחצי כדור הארץ הנגדי, כשאין הבטחה שאלו יהיו הזנים הפעילים גם בהמשך השנה. למרות זאת – בגלל הסיכון למחלה קשה, מומלץ להתחסן מפני שפעת מדי חורף, ובעיקר בקבוצות הסיכון של מבוגרים, ילדים וחולים כרוניים".

הטיפול: הטיפול המרכזי בשפעת ניתן באמצעות תרופות לשיכוך כאבים והורדת חום הנמכרות ללא מרשם רופא, בשילוב עם מנוחה ושתייה מרובה. 

במקרה של תסמינים קשים – יש תרופות מרשם שעשויות לסייע למאבק הגוף כנגד נגיפי השפעת ולמנוע סיבוכים כגון טמיפלו (Tamiflu) בכמוסות לבליעה ורלנזה (Relenza) במשאף. "הטיפול מותאם לכל חולה בהתאם למקרה ורק לאחר בדיקה שמוודאת הידבקות בנגיף השפעת", מסביר ד"ר פוקס. התרופות מומלצות בעיקר למי שנדבקו בשפעת ומשתייכים לקבוצות סיכון להתפתחות סיבוכים, ובהם נשים הרות; ילדים עד גיל 5; מבוגרים מגיל 65 ומעלה; חולים כרוניים; מטופלים בכימותרפיה; ואנשים עם דיכוי חיסוני כתוצאה ממחלה או טיפול תרופתי, בהם מושתלי איברים. תרופות אלו לרוב יעילות אם מתחילים ליטול אותן ב-48 השעות הראשונות לאחר הופעת התסמינים.

במקרים קשים סיבוך של דלקת ריאות כתוצאה משפעת עלול להוביל לצורך באשפוז בבית חולים וטיפול תומך בחמצן או במכשיר הנשמה.

דלקת ריאות

דלקת ריאות (Pneumonia) מבטאת תהליך דלקתי שמתפתח בריאה או בשתי הריאות, והיא עשויה להתפתח על רקע הידבקות בזיהומים רבים – וירוסים, חיידקים, ובמקרים מיוחדים פטריות ומחוללים אחרים. במצב של דלקת ריאות, שקיקי הריאות מתמלאים בכיח ונוזלים נוספים. 

נגיפים אחראיים לכשליש מהמקרים של דלקת ריאות, ושאר המקרים נגרמים על ידי מזהמים נוספים שחודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, בעיקר בקבוצות סיכון למחלה, בהם מבוגרים, חולים כרוניים, מאושפזים ומעשני סיגריות.

בישראל, דלקת ריאות שכיחה בעיקר בחודשי החורף, ומגיעה בשיאה סביב החודשים דצמבר-ינואר לשיעור של מעל ל-10 מקרים לכל מאה אלף תושבים. דלקת ריאות היא אחת מסיבות המוות המובילות במדינה. לפי דו"ח משרד הבריאות לסיבות המוות המובילות בישראל לשנים 2020-2000, שפעת ודלקת ריאות מהוות את גורם התמותה השמיני בשכיחותו במדינה – בעיקר באוכלוסייה המבוגרת. לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, בשנת 2022 מתו בישראל 335 איש מדלקת ריאות כסיבה יחידה ו-5,402 מתו מדלקת ריאות בשילוב מחלות נוספות.

תסמינים: דלקת ריאות מלווה לרוב בתסמינים אופייניים ובהם קוצר נשימה שמחמיר בפעילות, שיעול מתמיד – לרוב עם כיח אך לעתים יבש, נשימות מהירות ודופק מהיר, חום גבוה, צמרמורות, הזעת יתר, כאבים בחזה שמחמירים במהלך שיעול ונשימות עמוקות ואובדן תיאבון.

דלקת ריאות עלולה להוביל להתפתחות סיבוכים ריאתיים קשים ואף קטלניים, לרבות התפשטות הזיהום לדם ולאיברים נוספים, מצוקה נשימתית חריפה, הצטברות נוזלים סביב הריאות (תפליט פלאורלי), מורסה ריאתית וקרישי דם, ובמצבים קשים המחלה כרוכה באשפוז ובסיכון לתמותה. 

רוב המאובחנים עם דלקת ריאות מגיבים היטב לטיפולים ומחלימים תוך שבוע עד שלושה שבועות, אולם ישנם מקרים קשים שעלולים להוביל לסיבוכים מתמשכים ואשפוזים.

במקרה של דלקת ריאות חיידקית – הסיכון להדביק אחרים צונח יומיים לאחר תחילת הטיפול באנטיביוטיקה. דלקת ריאות נגיפית נחשבת פחות מדבקת לסביבה – אולם עדיין מומלץ על ריחוק חברתי כל עוד החום גבוה.

מניעה: האמצעי המועיל ביותר להימנע מהסיכון הטמון בדלקת ריאות הוא על ידי חיסונים. בישראל ניתנים מספר חיסונים למניעת דלקת ריאות שנגרמת על ידי חיידק הפנוימוקוק המוכר כגורם סיכון לדלקת ריאות קשה. החל משנת 2023, החיסון 'פרבנר 20' המיוצר בשיטה חדשה ומכסה 20 זנים של חיידק הפנוימוקוק שעשוי להוביל להתפתחות המחלה כלול בסל הבריאות לאוכלוסיות מסוימות. החיסון ניתן במנה אחת לכלל המבוגרים מגיל 65 ומעלה או לבוגרים בגילי 18 עד 64 שמוגדרים בקבוצת סיכון גבוהה להידבקות בפנוימוקוק, ובהם: חולים עם אי ספיקת כליות כרונית; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; ומטופלי דיאליזה; מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה וסיכון לדלקת עוצבה חוזרת; מושתלי שתל שבלולי; אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול והעדר טחול; מושתלי איברים; מושתלי מח עצם; חולי סרטן וחולים נוספים הנדרשים לעבור טיפולים לדיכוי המערכת החיסונית, לרבות טיפולי הקרנות וכימותרפיה וטיפול בסטרואידים במינון גבוה (20 מ"ג ליום ומעלה). 

החיסון מומלץ במנה אחת, וגם למטופלים שקיבלו בעבר חיסון אחר כלשהו לדלקת ריאות, ללא קשר לסוג החיסון ולמספר מנות החיסון שקיבלו בעבר, וניתן לקבל אותו יחד עם החיסונים נגד שפעת וקורונה.

לבוגרים חולים כרוניים בגילי 18 עד 65 שאינם מוגדרים "בסיכון גבוה" להידבקות בפנוימוקוק מומלץ נכון לסוף שנת 2023 על החיסון 'פרבנר 13' שמכסה 13 זנים של החיידק, בשילוב עם חיסון המיוצר בשיטה מיושנת יותר המכסה 23 זנים של חיידק הפנוימוקוק בשתי מנות.

החיסון 'פרבנר 13' ניתן גם בשלוש מנות לתינוקות במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית לפעוטות.

הטיפול: הטיפול המומלץ לדלקת ריאות נגיפית כולל לרוב מנוחה, אכילה ושתייה מרובה של נוזלים. דלקת ריאות חיידקית מטופלת באנטיביוטיקה. בשני המצבים – ניתן להוריד חום גבוה באמצעות משככי כאבים ללא מרשם מהקבוצות השונות. כמו כן ניתן להקל על שיעול עיקש ומתמשך באמצעות תרופות לשיעול, בהן תרופות שמכילות את החומר הפעיל 'קודאין'. חולים מבוגרים ושאינם מתניידים נדרשים לעתים לטיפול במדללי דם למניעת קרישי דם. במקרים קשים דלקת ריאות דורשת טיפול בחמצן ובמקרים קשים במיוחד תמיכה במכשיר הנשמה תחת אשפוז.

עוד על דלקת ריאות

דלקת גרון

דלקת גרון (Sore throat) המכונה גם דלקת שקדים (טונזיליטיס) ודלקת לוע (פרינגיטיס) היא ביטוי למחלה זיהומית בדרכי הנשימה העליונות שמתאפיינת בגרון כואב וצורב, ומהווה את אחת הסיבות המרכזיות לביקורים אצל רופאי משפחה וילדים. 

אחד המזהמים השכיחים שגורם לדלקת גרון קשה יותר הוא החיידק סטרפטוקוק A. זיהום בחיידק זה דורש טיפול כדי למנוע סיבוכים מורכבים.

בישראל, קבוצת מחקר שעסקה בנושא בעבר העריכה במאמר שפורסם באפריל 2002 בכתב העת Emerging Infectious Diseases כי דלקת גרון חודרנית מחיידק הסטרפטוקוק מפתחים מדי שנה 11 לכל מאה אלף תושבים, כשהשיעור גבוה בעיקר באוכלוסייה החרדית שמתגוררת בצפיפות גבוהה יחסית (16 למאה אלף).

לדברי ד"ר פוקס, "בחורף כששוהים יותר במקומות סגורים ללא אוורור מספק, ויש קרבה גדולה בין האנשים, יש סיכוי גבוה יותר להעביר את חיידק הסטרפטוקוק ולהידבק בו. גם ירידה במערכת החיסונית על רקע הצטננות מעלה את הסיכוי להידבקות בזיהום". 

תסמינים: התסמינים של דלקת גרון כוללים גרון כואב וצורב ולעתים נפיחות כואבת בגרון ושקדים אדומים נפוחים, לעתים עם מוגלה, בלוטות לימפה נפוחות ורגישות למגע בצוואר, ונקודות אדומות בחלל הפה. זיהום בחיידק הסטפרטוקוק עשוי להתאפיין גם בחום גבוה, כאבי ראש, פריחה עורית, בחילות והקאות – בעיקר בקרב ילדים קטנים וכאבים בגוף כולו.

ללא טיפול הולם באנטיביוטיקה, זיהום בסטרפטוקוק עלול להתפשט מהגרון לאיברים נוספים, לרבות השקדים, הסינוסים, העור, הדם והאוזן התיכונה. סיבוך של זיהום בסטרפטוקוק הקרוי 'קדחת השנית' (סקרלטינה, קדחת סקרלט) מתאפיין בפריחה עורית מפושטת ושפתיים אדומות. הזיהום עלול גם לגרום לסיבוך דלקתי בכליות וכן לקדחת שגרונית – מחלה דלקתית שעלולה לפגוע בלב, המפרקים, מערכת העצבים והעור. מחלת PANDAS היא סיבוך נוסף שנקשר לזיהום בחיידק הסטרפטוקוק ומתבטא בהפרעות פסיכיאטריות בקרב ילדים, לרבות הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית או טיקים.

מניעה: נכון לשנת 2023 אין חיסון זמין לחיידק הסטרפטוקוק, אם כי ישנם מספר חיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח. אמצעי המניעה העיקריים למניעת זיהום בחיידק כוללים שטיפת ידיים, שמירה על ריחוק חברתי מאנשים עם תסמיני מחלות חורף, כיסוי הפה עם המרפק בעת שיעול והימנעות משימוש בכלי מטבח משותפים עם אנשים חולים.

הטיפול: הטיפול במקרים שאובחנו כמחלה סטרפטוקוקית פעילה ניתן באנטיביוטיקה. במצבים של דלקת גרון סטרפטוקוקית ניתן לרוב טיפול במוקסיפן, ובמצבים מורכבים מותאמות תרופות אנטיביוטיות אחרות. אנטיביוטיקה שניתנת ב-48 השעות הראשונות להידבקות בחיידק מפחיתה את הסיכון למחלה חמורה ולסיבוכים. כמו כן ניתן לטפל במשככי כאבים ללא מרשם להקלה בתסמינים והורדת חום גבוה.

קורונה

מגפת הקורונה העולמית שפרצה בתחילת 2020 נגרמה כתוצאה מנגיף קטלני במיוחד המשתייך לקבוצת נגיפי הקורונה שלרוב גורמים להצטננות פשוטה. המחלה שכונתה 'קוביד-19' (Covid-19) נגרמה על ידי הנגיף המסומן באותיות SARS-CoV-2. הנגיף תועד לראשונה בעיר ווהאן שבסין, ובכל הקשור למקורו עדיין רב הנסתר על הגלוי. 

נגיף הקורונה מועבר בין בני אדם לרוב בשיעול, עיטוש או מגע עם משטח מזוהם. הנגיף מועבר לרוב בקרבה של כ-1 מטר עם אדם נגוע. מסיבה זו, שיטת ההתמודדות הראשונית עם הנגיף כשהתפרץ כללה בידוד חברתי ומדיניות סגרים.

בישראל מדווח משרד הבריאות כי נכון לנובמבר 2023 נפטרו 12,707 חולים שנדבקו בנגיף. יש לציין כי לאחר ההתפרצויות הראשונות של הקורונה, ולאחר שפותחו מספר חיסונים כנגדו ומרבית האוכלוסייה מחוסנת – זני נגיף הקורונה הפעילים כיום נחשבים קלים יחסית, ומסוכנים בעיקר לאוכלוסיות בסיכון כגון מבוגרים וחולים כרוניים. לכן – כיום קורונה כבר אינה מחייבת בידוד חברתי, ובמקרים רבים כבר לא מבוצעות בדיקות מעבדה לאימות האבחנה.

תסמינים: התסמינים של קורונה כוללים לרוב חום גבוה, שיעול, קוצר נשימה, עייפות, ולעתים גם אובדן חוש הריח ו/או הטעם. תסמינים פחות שכיחים עשויים לכלול גרון צורב, כאבי ראש, כאבים באזורי גוף נוספים, שלשולים, פריחה קלה עורית ו/או אובדן הצבע בעור אצבעות הידיים ו/או הרגליים וגירוי בעיניים/ עיניים אדומות. תסמינים שמצריכים פנייה מיידית לרופא כוללים קוצר נשימה/ קשיי נשימה בדרגה קשה, כאבים בחזה ובלבול ואובדן יכולות תנועה ו/או דיבור.

מאז התפרצות הקורונה מתועדים מקרים רבים של מטופלים שסובלים מתסמינים שונים לזמן ממושך המכונים בשם הכולל 'פוסט קורונה', ובהם בין השאר פגיעות מתמשכות בחוש הריח ו/או הטעם, תסמינים נשימתיים שנמשכים לפרקי זמן ממושכים, כאבי מפרקים ושרירים, תסמינים לבביים – ובהם פגיעה בשריר הלב, סיבוכים נוירולוגיים, סוכרת, סיבוכים עוריים, דלקתיות מוגברת/ כרונית, תחלואה אוטואימונית, התקפי חום גבוה, טנטון וירידה בשמיעה, סיבוכים בכבד ובכליות וסיבוכים במערכת העיכול.

מניעה: אמצעי המניעה המסורתיים לקורונה כוללים שמירה על ריחוק חברתי ממקומות הומי אדם ובעיקר מאנשים שמציגים תסמיני מחלות חורף, מפגשים באוויר הפתוח, וכן עטית מסכת פה-אף. 

לצד אלה, חיסונים מהווים את אמצעי ההגנה המועיל ביותר. בישראל משווקים ארבעה חיסונים. החיסון לקורונה ניתן עד סוף 2023 למבוגרים בישראל בחמש מנות חיסון, כאשר לקבלת הכיסוי החיסוני הראשוני נדרשות שתי מנות של החיסון בהבדל של מספר שבועות ביניהן, ולאחר מכן כשההגנה החיסונית נחלשת נדרשות מנות נוספות המכונות ״דחף״ או ״בוסטר״. נכון לסוף 2023, החיסונים לקורונה ניתנים בישראל ללא תשלום, מחוץ למסגרת הרשמית של סל הבריאות הממלכתי. "כיום נהוג להציע את החיסון לקורונה בעיקר לקבוצות סיכון, ובהם אנשים בגילים מבוגרים מאוד וחולים כרוניים", מסביר ד"ר פוקס.

הטיפול: נכון לסוף 2023 כשהקורונה הפכה למחלה קלה יחסית לרוב האוכלוסייה, למרבית החולים לא מוצע טיפול ייעודי, למעט מנוחה ושתייה מרובה של נוזלים ונטילת תרופות ללא מרשם לשיכוך כאבים והורדת חום. 

נכון לסוף 2023 לא קיימת בישראל וברבות ממדינות המערב חובת בידוד לחולי קורונה, גם במקרה של תוצאה חיובית, אך משרד הבריאות ממליץ לחולים לנהוג באחריות כלפי הסביבה. לחולים מומלץ לשהות בבית במשך חמישה ימים ממועד בדיקה חיובית או עד חלוף תסמיני המחלה ולעטות מסכה בכל שהות מחויבת מחוץ לבית בתקופה זו. 

לחולים בסיכון לסיבוכים עם מחלת קורונה בדרגת חומרה קלה עד בינונית, וכשלא חלפו חמישה ימים מהופעת התסמינים, מוצע טיפול בתרופה 'פקסלוביד' (Paxlovid) שמסייעת להפחית את הסיכון לסיבוכים ולקצר את תקופת המחלה. בישראל מנופקת התרופה בחינם באמצעות קופות החולים לחולי קורונה מגיל 60 ומעלה ולחולים מגיל 12 ומעלה בקבוצות סיכון למחלה קשה המאובחנים באסתמה ו-COPD, סוכרת, ציסטיק פיברוזיס, מחלת כליות כרונית ודיאליזה, מחלות כבד כרוניות, מחלות המטולוגיות, סרטן שכולל טיפול בחמש השנים האחרונות, מחלות לב וכלי דם, מחלות נוירולוגיות כרוניות, מחלות גנטיות ומטבוליות, מחלות פסיכיאטריות קשות כמו סכיזופרניה, מדוכאי מערכת חיסון, אנשים עם השמנה (BMI מעל 30 יחידות), תסמונת דאון, נשאי HIV, דיירים במוסדות ונשים הרות. התרופה ניתנת במרשם רופא בטבליות למשך חמישה ימים.

חולי קורונה קשים זקוקים לאשפוז בבית חולים ומטופלים בתרופות לייצוב מצבם ולעתים נדרשים לטיפול בחמצן ותמיכה נשימתית.

RSV

נגיף ה-RSV (קיצור של Respiratory Syncytial Virus, 'נגיף נשימתי סינציאלי') הוא נגיף מחולל מחלת חורף, שהמודעות אליו עולה בעיקר על רקע חיסון חדש כנגדו ששיווקו החל השנה בארה"ב. הנגיף פעיל בעיקר בעונת החורף ותחילת האביב, אם כי מתועדות גם התפרצויות שלו בקיץ בשנים מסוימות.

נגיף זה מהווה את הגורם המוביל להתפתחות ברונכיוליטיס – דלקתיות בדרכי הנשימה הקטנות של הריאות. הנגיף מועבר בין בני אדם לרוב בשיעול, עיטוש או מגע עם משטח מזוהם. 

הנגיף RSV מסוכן בעיקר לילדים קטנים, מבוגרים, חולים עם מחלות לב ודרכי הנשימה כרוניות ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. אצל ילדים קטנים מהווה הנגיף גורם מוביל לאשפוז על רקע דלקת ריאות קשה.  

הנגיף RSV נפוץ מאוד בעולם, ולפי הערכות בארה"ב – כמעט כל הילדים (97%) נדבקו בו עד גיל שנתיים. עבור אנשים בריאים – מדובר בנגיף קל יחסית שגורם למחלה מתונה שלרוב נמשכת כשבוע עד שבועיים, אולם במקרים מסוימים – בעיקר בקרב פעוטות וילדים, מבוגרים וחולים כרוניים – המחלה עלולה להיות חמורה ואף קטלנית. הנגיף נותר מדבק בגוף לרוב כארבעה שבועות לאחר מועד ההדבקה.

תסמינים: התסמינים של הידבקות בנגיף RSV דומים לאלו של מחלות חורף נוספות, וכוללים לרוב נזלת, שיעול, התעטשות, צפצופים בנשימה, ירידה בתיאבון וחום נמוך. המחלה עשויה להתאפיין גם בקשיי אכילה, שתייה ובליעה, קוצר נשימה ו/או נשימות מהירות וכחלון סביב השפתיים ובקצות האצבעות. במקרים קשים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות חריפה הדורשת אשפוז.

מניעה: כיום משווקים מספר חיסונים כנגד נגיף ה-RSV המומלצים לפעוטות, מבוגרים ונשים בשליש השלישי להיריון – למניעת הידבקות במחלה בקרב היילודים. 

בישראל ניתן לפגים החיסון אבוסינאגיס (Abbosynagis) המכיל את החומר הפעיל 'פליביזומאב' (Palivizumab) המהווה חיסון סביל שמכיל נוגדנים פעילים כנגד נגיף ה-RSV המכוונים כנגד אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף, ומונעים את היצמדותו לתאי מערכת הנשימה ואת התרבותו. חיסון זה ניתן בזריקה לשריר פעם בחודש בחמש מנות במהלך החורף, לפגים ויילודים בסיכון למחלה קשה כתוצאה מהידבקות בנגיף. החיסון אינו כלול בסל לכלל היילודים עם דיכוי חיסוני ומחלות של מערכת העצבים, אך ניתן לילדים אלה על סמך בקשות חריגות באישור משרד הבריאות.

חיסון חדש ל-RSV בשם Arexvy שאושר במאי 2023, ונכון לסוף 2023 טרם משווק בישראל, הוא החיסון הראשון המשווק כנגד הנגיף ומיועד למבוגרים מגיל 60 ומעלה. לצדו אושר באוגוסט 2023 חיסון בשם Abrysvo הניתן לנשים הרות בשבועות 32 עד 36 להיריון ומסייע להגן על היילודים מפני הידבקות בנגיף ה-RSV בששת חודשי החיים הראשונים. שני החיסונים ניתנים במנה אחת, ולפי מומחים – צפויים להוביל לשיפור המאבק לצמצום ממדי ההידבקות בנגיף זה. נכון לסוף 2023, שני חיסונים אלה עדיין אינם זמינים בישראל.

הטיפול: הטיפול בחולי RSV קלים כולל לרוב מנוחה ושתיית נוזלים, לצד ניטור הנשימה, ובמקרים הנדרשים – שימוש בתרופות ללא מרשם לשיכוך כאבים והורדת חום. במקרים קשים עלולה להתפתח מחלת ריאות קשה שדורשת אשפוז בבית חולים ומתן טיפול תומך בחמצן דרך מסכה או באוהל חמצן וכן תרופות מרחיבות סמפונות, הזנה בצינור, תרופות נוגדות וירוסים והנשמה מלאכותית, לפי הצורך.

ברונכיטיס אקוטית 

ברונכיטיס אקוטית (Acute Bronchitis) ובעברית 'דלקת סמפונות חריפה', אשר מכונה לעתים גם 'ברונכיט', היא מחלת ריאות שפוגעת בדרכי הנשימה ומתבטאת בדלקת חריפה על רקע זיהום ברירית המכסה את השכבה הפנימית שבסמפונות בריאה – הצינורות שמובילים אוויר מקנה הנשימה לשקיקי הריאות. הדלקת גורמת להצטברות רבה של כיח ולתסמינים אופייניים.

ברונכיטיס אקוטית מתפתחת לרוב על רקע הצטננות וזיהום באחד מזיהומי החורף, בהם נגיפים כמו שפעת, פאראינפלואנזה, נגיפי 'רינו וירוס' ונגיפי קורונה, או חיידקים שונים כמו חיידק השעלת. בסיכון להתפתחות המחלה מצויים מעשני סיגריות ואנשים הסובלים מאלרגיות, סינוסיטיס כרונית ושקדים מוגדלים.

מאחר והמחלה אינה מדבקת לאחר השלב החריף של ההידבקות במזהם, ניתן לשוב לתפקוד בעבודה ובבית הספר בחלוף מספר ימים, גם אם השיעול הטורדני נמשך למספר שבועות.

לפי הערכות, כ-5% מהאוכלוסייה מפתחים ברונכיטיס אקוטית מדי שנה וכ-90% מתוכם פונים לעזרה רפואית. המחלה מופיעה לרוב בסתיו ובחורף, סביב "עונת השפעת".

תסמינים: התסמינים של ברונכיטיס אקוטית כוללים בעיקר שיעול תכוף, שהוא לרוב יבש בשלב הראשון ובהמשך עשוי להפוך ללח, על רקע הצטברות כיח. המחלה עשויה להיות מלווה בחום גבוה, כאבים בבית החזה ובצלעות, צמרמורות, כאבי ראש, נזלת, גרון צורב, עיניים דומעות וצפצופים בנשימה. הנזלת וכאבים בראש ובגרון לעתים מקדימים את השיעול. במקרים קשים ברונכיטיס אקוטית עלולה להתקדם לכדי דלקת ריאות שמאופיינת בקוצר נשימה ומצריכה פנייה לרופא. לרוב התסמינים הסוערים חולפים כעבור שבועיים, אם כי השיעול עשוי להימשך לפרק זמן של כחודשיים.

מניעה: מאחר שדלקת חריפה בסמפונות עלולה להתפתח על רקע זיהומי חורף שונים, החיסונים שמוצעים למניעת שפעת, דלקת ריאות פנוימוקוקית וקורונה תורמים להפחתת הסיכון להתפתחות המחלה, וכך גם הסיכון כנגד שעלת. 

הטיפול: ברוב המקרים ברונכיטיס כרונית מתרפאת ללא צורך בטיפול רפואי התערבותי למעט מנוחה ושתייה מרובה של נוזלים. במקרה שמתפתחת דלקת ריאות – יש לקבל טיפול תרופתי באנטיביוטיקה. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות לשיעול ומשככי כאבים להורדת חום וכן במפזר לחות בחדר כדי להקל על התסמינים.

ברונכיטיס כרונית

ברונכיטיס כרונית (Chronic Bronchitis) או 'דלקת סמפונות כרונית' מתבטאת בדלקתיות כרונית ברירית המכסה את הדופן הפנימית בסמפונות – הצינורות שמובילים אוויר מקנה הנשימה לשקיקי הריאות, אשר מלווה לרוב בהצטברות כיח. 

מזה עשורים רבים מקובל ברפואה להגדיר ברונכיטיס ככרונית כשהשיעול שנמשך לפחות שלושה חודשים בשנה במשך שנתיים ברציפות, אם כי יש הגדרות משתנות על ידי איגודים מקצועיים שונים, ויש המגדירים ברונכיטיס כרונית כאחד הסוגים של מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, לצד נפחת הריאות (אמפיזמה). 

לרוב המחלה פעילה בחודשי החורף, כשחלה היצרות בסמפונות במזג אוויר קר. המחלה מלווה בתקופות של התקפים וביניהן הפוגות.

גורם הסיכון המרכזי לברונכיטיס כרונית הוא עישון סיגריות, אולם המחלה עשויה להתפתח גם על רקע חשיפה למזהמי אוויר נוספים וחלקיקי אוויר מזוהמים שחודרים לתוך דרכי הנשימה.

המחלה אינה מדבקת, ולכן ניתן לתפקד ולעבוד, ככל שהדבר מתאפשר. 

תסמינים: המחלה מתבטאת בשיעול מתמשך, לרוב בשילוב פליטת ליחה, עם קשיי נשימה וקוצר נשימה במאמץ ולחצים בחזה. במקרים קשים המחלה עלולה להסתבך לכדי דלקת ריאות.  

מניעה: הימנעות מסיגריות וגמילה מעישון מהווים אמצעי מניעה מועילים. 

הטיפול: מטרת הטיפול בברונכיטיס כרונית היא בהפחתת התסמינים כדי להקל על הנשימה. למטופלים מומלצים מנוחה ושתייה מרובה של נוזלים, ומשככי כאבים להורדת חום גבוה במצבים הרלוונטיים. לרוב לא מומלץ להשתמש במדכאי שיעול, שכן השיעול מפריש החוצה את הליחה המצטברת בריאות.

ברוב המקרים מותאמות למאובחנים תרופות דרך הפה ומשאפים מרחיבי סמפונות. במקרים של חשד לזיהום חיידקי מותאם טיפול אנטיביוטי. כמו כן, במקרה של תסמינים נוספים של COPD ניתן לעתים טיפול בסטרואידים בכדורים. 

במקרים חמורים המחלה עלולה להידרדר לכדי פגיעה משמעותית בריאות שמצריכה ניתוח לכריתת אונת ריאה או השתלת ריאה. טיפול מוקדם בתסמינים מפחית את הסיכון להידרדרות הריאות. 

שעלת

שעלת (Pertussis, המכונה גם Whooping Cough) היא מחלה של דרכי הנשימה העליונות שנגרמת על ידי חיידק הבורדטלה פרטוזיס (Bordetella pertussis) שנחשב למדבק במיוחד ומתרבה במערכת הנשימה. המחלה מתאפיינת בהתקפי שיעול עיקשים ומתמשכים שבסופם שאיפת אוויר חדה בעלת צליל שרקני המכונה Whoop. 

כיום בעידן החיסון לשעלת, המחלה תוקפת בעיקר מי שלא חוסנו כנגדה, בהם תינוקות קטנים, אנשים מקהילות שנמנעות מהחיסון וכן מבוגרים וחולים כרוניים שחוסנו בעבר עם מערכת חיסונית בתפקוד ירוד.

בספטמבר 2023 דיווחו חוקרים ישראלים בכתב העת Epidemiology & Infection כי ההתפרצויות בשעלת כיום מאפיינות בעיקר תינוקות עד גיל שנה שעדיין אינם מחוסנים באופן מלא וילדים יהודים חרדים שלא חוסנו למחלה ומתגוררים בצפיפות גבוהה יחסית שמובילה לעלייה בהידבקויות בחיידק.

ניתן להידבק בשעלת כל השנה, אך חיידק השעלת פעיל ומדבק יותר בעונת החורף.

תסמינים: התסמינים הראשונים של שעלת מופיעים לרוב 7 עד 10 ימים לאחר הידבקות בחיידק. בימים הראשונים, התסמינים דומים לאלו של הצטננות חורף טיפוסית – נזלת, גודש באף, עיניים אדומות ודומעות, חום גבוה ושיעול. כעבור שבוע עד שבועיים – התסמינים נוטים להחמיר, ומצטבר כיח בדרכי הנשימה שמוביל לשיעול בלתי נשלט. התמשכות השיעול עשויה להוביל לפנים אדומות/ כחולות, הקאות, תשישות קיצונית וצלילים שרקניים בנשימה (Whoop) – אם כי אצל חלק מהחולים צלילים אלה אינם מתפתחים. 

כשהמחלה מטופלת, התסמינים של שעלת עשויים להימשך עד כעשרה שבועות. במקרים קשים, המחלה עלולה להסתבך לכדי דלקת ריאות. כמו כן עלולים להתפתח סיבוכים אנטומיים כתוצאה מהשיעול החמור, כגן סדקים ושברים בצלעות, קרעים בריאות, פגיעה בכלי דם בעור או בעיניים ובקע ביטני, התייבשות, תת תזונה, פרכוסים ונזק מוחי. 

יש להימנע ממגע עם אנשים אחרים על רקע הסיכון להדבקה – עד שניתן טיפול אנטיביוטי למשך חמישה ימים לפחות.

מניעה: האמצעי המרכזי למניעת תחלואה בשעלת היא בחיסון שניתן למחלה. בישראל ניתן כיום החיסון לשעלת בטיפות החלב במסגרת החיסון המחומש (לצד התרכיבים נגד דיפתריה, טטנוס, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B), בארבע מנות בגילי 6 שבועות, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה, ובהמשך במנות נוספות בבתי הספר בכיתות ב' ו-ח'. יעילות החיסון דועכת עם הזמן, ומשרד הבריאות ממליץ לבוגרים מעל גיל 18 להתחסן לפחות פעם אחת נוספת לשעלת.

החיסון לשעלת כלול כיום בסל הבריאות הממלכתי לבוגרים מעל גיל 18 במנה אחת, ובשנת 2015 הוכנס לסל החיסון לשעלת לנשים הרות בשבועת 27 עד 36 להיריון – כדי להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה הקשה ליילודים.

הטיפול: הטיפול המרכזי בשעלת ניתן באמצעות אנטיביוטיקה שמקלה על התסמינים ומורידה את הסיכון להידבקויות, בעיקר כשהיא ניתנת עד שבוע מתחילת התסמינים. לחולים מומלצים מנוחה, שתייה מרובה של נוזלים, אכילת ארוחות קטנות, ניקוי האוויר וצמצום החשיפה לחומרים מגרי שיעול באוויר כגון עשן סיגריות ואבק.

במקרה של תחלואת שעלת ידועה - מקובל לתת טיפול אנטיביוטי מונע לבני הבית ולמי שבאים במגע קרוב עם החולה, גם אם הם מחוסנים, וכן למגעים רחוקים בסיכון למחלה קשה וסיבוכים.

סירופים נגד שיעול לרוב אינם מקלים על השיעול שמאפיין את מחלת השעלת, ויש אף הממליצים לחולים להימנע מהם.

* ד"ר לאונרדו פוקס הוא רופא ריאות ומנהל המלש"ח – המכון למניעת מחלות ריאה ושחפת במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: דצמבר 2023