מחקר חדש שהוצג במפגש השנתי המדעי של הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (2010 ACG) בחן 161 חולים שאובחנו במחלות מעי דלקתיות, כגון מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית. המחקר מצא כי ל 22% מקרב המטופלים במחקר היתה ירידה בצפיפות העצם, לאחר אבחנה של אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס. 50% מהחולים עם הירידה בצפיפות העצם היו מתחת לגיל 40 שנים.

המחבר הראשי של המחקר, פרופסור בינסי פ. אברהם, מומחה לרפואה של מחלות מעי דלקתיות בביילור, בית הספר לרפואה ביוסטון, טקסס, מציין כי איבוד מסת העצם אינה שכיחה בדרך כלל מתחת לגיל 40 שנים בקרב האוכלוסיה הרגילה, על כן היה מפתיע לראות מספר רב של מטופלים מתחת לגיל זה עם צפיפות עצם לא תקינה. יש נטייה להאמין כי זו עדות נוספת לאחת מההשפעות של מחלות מעי דלקתיות. רמות גבוהות יותר של חסר בוויטמין D נמצאו לאחר שהחולים נשאלו על צריכת סטרואידים, גיל, ומין.

לחולים עם רמות לא תקינות של צפיפות עצם בוצעה בדיקה לבחינת צפיפות עצם, DXA, ל 40% מהנבדקים היה שיעור גבוה יותר של חסר בויטמין D בהשוואה לשיעור כזה רק בקרב 1% מהחולים עם טווחים תקינים של צפיפות עצם שעברו את הבדיקה גם כן.

אדם אשר מצוי בחסר בויטמין D נמצא בסיכון פי 9 לסבול ממחסור עצם לא תקין. כמו כן נבדקו גם גורמי סיכון אחרים ועדיין מצא כי ויטמין D הוא הגורם המרכזי התורם לצפיפות עצם תקינה.

מחקרים קודמים דיווחו על שכיחות גבוהה של אוסטיאופורוזיס בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות בליווי שימוש בסטרואידים ועודף של ציטוקינים דלקתיים שעלולים להפריע לתקינות ושיפור העצם. חסר בויטמין D דווח גם כן בחולים אלו, אך מחקרים בנושא לא הצביעו על קשר בין מחסור בויטמין D וצפיפות העצם.

במחקר הפרוספקטיבי נבדקו חולים בין הגילאים 10 עד 70 שנים שאובחנו כחולים במחלות מעי דלקתיות על בסיס קליני, אנדוסקופי והיסטולוגי. התוצאות הראו כי חולים במחלת קרוהן היו בעלי סבירות גבוהה יותר לערכים לא תקינים בבחינת צפיפות העצם בהשוואה לחולים במחלת קוליטיס כיבית (34% לעומת 13%). לחולים במחלת קרוהן או קוליטיס כיבית יחד עם אוסטאופורוזיס היה שיעור גבוה משמעותית של מחסור בויטמין D, ללא קשר לנטילת סטרואידים כגון פרדניזון.

ממצאים אלו מצביעים כי בין הצעדים הראשונים של קלינאים בטיפול בחולים במחלות מעי דלקתיות עליהם לבדוק את רמת הויטמין D, במידה ואינן תקינות, יש לטפל בכך. מומלץ לרשום 50,000 יחידות של ויטמין D בשבוע למשך 8 שבועות ולאחר מכן לבדוק בשנית את רמות הויטמין D. לרוב, המטופלים מגיעים לרמות ויטמין D תקינות (בין 30 ל 50 ng/mL). ניתן להמתין שנה ואז לבצע סריקה לבחינת צפיפות העצם.  

חולים במחלות מעי דלקתיות ידועים כקבוצה בסיכון מוגבר לצפיפות עצם נמוכה, אולם ממצאי המחקר אינם מראה קשר ישיר בין ויטמין ליקויים D ואובדן עצם, אמר ד"ר ז'אן פול אקר, גסטרואנטרולוג ממרפאת קליבלנד באוהיו.

לארגון ה ACG יש הנחיות בדבר הצורך לפקח על צפיפות העצם בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ואף מוכר יותר ויותר, כי רמות נמוכות של ויטמין D בחולים במחלות מעי דלקתיות צריכות להיות תחת מעקב ופיקוח. הנקודה המעניינת במחקר הנ"ל היא ההוכחה לקשר חזק בין רמות נמוכות של ויטמין D וערכים נמוכים של סריקת עצמות DXA והעובדה שקשר זה נותר מובהק גם לאחר לקיחה בחשבון בחישוב של נטילת טיפול תרופתי בסטרואידים, גיל ומין. ניתן לסכם כי המחקר מדגיש את החשיבות לבדיקת רמות ויטמין D באופן שיגרתי בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות.
 

American College of Gastroenterology (ACG) 2010 Annual Scientific Meeting and Postgraduate Course: Poster P290. Presented October 17, 2010

תרגום ועריכה על ידי אתי חסקלוביץ'