סריקות מוח הראו כי בכי של התינוק כמעט לא עורר תגובה במוחן של אימהות שסבלו מדיכאון, בהשוואה לתגובה שנוצרה אצל אימהות שלא היו מדוכאות.

חוקרים מאוניברסיטת אורגון ביקשו לבדוק את ההבדלים בין נשים שסובלות מדיכאון לנשים שלא סובלות מדיכאון, מבחינת תגובה נוירולוגית לרמזים על מצוקה של התינוק שלהן.

לשם כך הם חקרו את מוחן של 22 אימהות לילד ראשון. כל התינוקות היו בני שנה וחצי. מחצית מהאמהות אובחנו כסובלות מדיכאון חמור.

החוקרים השמיעו לאמהות בכי של התינוק שלהן, בכי לא מוכר של תינוק אחר וצלילים נוספים כביקורת, בעוד הם בודקים את מוחן בעזרת MRI פונקציונאלי. בדיקת תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) מתבססת על העובדה כי אזורים קטנים בקליפת המוח צורכים יותר אנרגיה וחמצן בעוברם למצב פעיל, מאשר אזורים הנמצאים במצב של מנוחה. הדרישה לאנרגיה מסופקת על ידי שינויים בזרימת הדם המחומצן לאותם אזורים, שמכשיר fMRI יכול למדוד, וכך לשקף את פעילות המוח.

על-פי תוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Social Cognitive and Affective Neuroscience כאשר התינוקות שלהן בכו, התגובה של אמהות שסבלו מדיכאון הייתה עמומה מאוד וכמעט לא קיימת, בהשוואה לפעילות הנוירולוגית הרבה שנצפתה בקרב אמהות שלא סבלו מדיכאון, בתגובה לבכי התינוק שלהן.

בנוסף, במוחן של האימהות שלא סבלו מדיכאון נצפתה פעילות חזקה הרבה יותר באזורים במוח הקשורים לעיבוד גמול ומוטיבציה. האמהות שלא סבלו מדיכאון הגיבו לבכי התינוק בצורה חיובית, מה שהתאים לרעיון שהן רוצות לגשת לתינוק. אצל אימהות מדוכאות לא זוהתה תגובה כזו. לדברי החוקרים, נראה שאימהות מדוכאות אינן מגיבות לבכי באופן שלילי יותר מאימהות שאינן מדוכאות- ההבדל הוא בכך שלא קיימת תגובה חיובית שכזו.

החוקרים מסבירים כי הדיכאון עלול להיות בעל השלכות ארוכות-טווח על הקשר בין האם לתינוק ועל התפתחות הילד, מכיוון שהוא פוגע בתגובה של המוח לרמזים הרגשיים של התינוק. לדבריהם, התוצאות מראות עד כמה חשוב לטפל באמהות שסובלות מדיכאון.

Social Cognitive and Affective Neuroscience, 2011; DOI: 10.1093/scan/nsq091

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה