טראומה מטרור ומלחמה
מנהלי קהילה
מודל בינה מלאכותית מעריך את הסיכון להפרעת פוסט טראומה לאחר לידה
חוקרים אמריקאים פיתחו מודל מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לנתח את הפרופיל הנפשי של יולדות, ולזהות מטופלות בסיכון לפוסט טראומה לאחר הלידה ולהציע להן טיפולים התערבותיים
בשנים האחרונות חודרות מערכות מבוססות בינה מלאכותית להיבטים רבים ברפואה ומחוללות מהפך בתהליכי אבחון מחלות והתאמה אישית של טיפולים.
הבינה המלאכותית מבוססת למעשה על אלגוריתמים חכמים שמנתחים מאגרי מידע נרחבים ברובם (מאגרי "ביג דטא"), באופן שמאפשר יכולות ניבוי להתפתחות מחלות וסיבוכים, תגובה צפויה לטיפולים ועוד. מודל חדשני מבוסס בינה מלאכותי שפותח לאחרונה בארה"ב הוכיח יכולות בניבוי הסיכוי להתפתחות פוסט טראומה לאחר לידה – מצוקה נפשית קשה שדורשת התערבות נפשית כדי לסייע לאם המתמודדת וליילוד.
עבור כשמונה מיליון נשים בשנה ברחבי העולם, לידה נתפסת כאירוע דחק טראומטי או מסובכת מבחינה רפואית אשר מעוררת בהמשך פוסט טראומה – מצב שבאופן היסטורי נקשר בעיקר לתגובת דחק בעקבות מלחמה או פגיעה מינית חמורה.
סיפורי היולדות
החוקרים מבית החולים הכללי של מדינת מסצ'וסטס בבוסטון (Massachusetts General Hospital) , בחנו מספר מודלים מילוליים מבוססי בינה מלאכותית ובהם מודל המבוסס על התוכנה הפופולארית ChatGPT לניתוח נרטיבים של 1,295 נשים בוגרות שזה לאחרונה הביאו ילדים לעולם.
המחקר התמקד לבסוף במערכת ניתוח מילולי מבוססת בינה מלאכותית המכונה text-embeddings-ada-002, אשר המירה את סיפורי הנשים לנתונים שניתן היה להעריך באמצעותם את הסיכוי להתפתחות פוסט טראומה לאחר לידה. הבדיקה החדשה הציגה 85% רגישות ו-75% ספציפיות בזיהוי פוסט טראומה לאחר לידה – נתונים שנחשבים גבוהים בבדיקות ניבוי מורכבות מסוג זה.
המחקר נתמך בין השאר על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות (NIH) והמכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם (NICHD) בארה"ב, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2024 של כתב העת Scientific Reports.
צוות החוקרים מציין כי המודל האבחנתי שזוהה במחקר עשוי להשתלב בצורה חלקה בטיפול מיילדותי שגרתי, וניתן לרתום אותו גם להערכת הימצאותן של הפרעות נפשיות נוספות.
מניעת התקבעות הטראומה
ד"ר שרון דקל (Dekel), מנהלת תוכנית המחקר להפרעות דחק טראומטיות לאחר לידה בבית החולים הכללי של מסצ׳וסטס, והמחברת הבכירה החתומה על המחקר, אמרה בהודעה לעיתונות בעקבות פרסום הממצאים כי "הערכה של הפרעת דחק פוסט טראומטית הקשורה ללידה טראומטית מסתמכת כיום על בדיקה קלינית מקיפה, שאינה עונה על הצורך הדחוף באסטרטגיה להערכה מהירה בעלות נמוכה. השימוש בפרופילים רפואיים מקוצרים של מטופלות לאחר לידה שנותחו על ידי שיטות חישוביות מבוססות טקסט של בינה מלאכותית עשוי להוות אסטרטגיה יעילה, זולה וידידותית לאיתור מטופלות בסיכון להפרעת דחק פוסט טראומטית לאחר לידה טראומטית".
השאיפה בהקשר זה דומה לזו שמוצגת בשנים האחרונות בצבאות רבים, לרבות בצה"ל, בפיתוח ומחקר על טיפולים שונים שמסייעים לזהות לוחמים בסיכון לפוסט טראומה לצורך מתן טיפולים התערבותיים בשאיפה למנוע התקבעות של פוסט טראומה. כיום בצה"ל נעשה שימוש במודלים ספציפיים שפותחו בישראל להתערבות נפשית לחיילים בשדה הקרב בניסיון למנוע פוסט טראומה. כמו כן נעשים מחקרים לבחינת יעילותם של חומרים פעילים שונים כטיפולים מונעי פוסט טראומה, למשל חוסמי בטא, התרופה 'גבאפנטין' ותרופות הרגעה מסוימות, אם כי עד כה טרם התגלה חומר שמאפשר למנוע פוסט טראומה בבטחה וביעילות גבוהה, וכן השימוש בחומרים פעילים אצל נשים הרות נחשב בעייתי יותר ודורש בדיקות בטיחות קפדניות.
המחקר מאיר על תופעת פוסט טראומה לאחר לידה, אשר לצד דיכאון וחרדת לאחר לידה מהווה למעשה סוג נוסף של מצוקה נפשית שעלולה להתקבע לאחר לידה טראומטית כהפרעת פוסט טראומה, ולהשפיע לרעה על בריאותה ורווחתה הגופנית והנפשית של האישה לתקופה ממושכת ולעתים לשארית החיים. במחקר מצומצם שנערך בישראל בקרב 89 יולדות, שפורסם ביוני 2012 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, נמצא כי 3.4% מציגות תסמינים שמאפשרים לאבחן פוסט טראומה לאחר לידה.
בשנים האחרונות פותחו מערכות נוספות מבוססות בנה מלאכותית לשיפור תהליכי לידה. כך, למשל, חוקרים ישראלים במרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת בר אילן מפתחים בשנים האחרונות יחד את מערכת Shela שמסייעת לאתר מבעוד מועד על סמך מדדים ביולוגים מסוימים נשים בהיריון בסיכון לסיבוכים היריוניים מסוימים כמו רעלת היריון, במטרה להציע להן טיפולים ייעודיים להפחתת הסיכון לסיבוכים ולהיקף הנזק שהם עלולים לחולל. מספר פיתוחים מסוג זה כבר אושרו כבדיקות לאיתור נשים בסיכון לסיבוכי היריון שונים.