מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמוגבלות פיזית מעלה סיכון לסוכרת

מוגבלות פיזית מעלה סיכון לסוכרת

מחקר: ירידה תפקודית ונכות גופנית עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות של סוכרת


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לאנשים מבוגרים שחוו ירידה תפקודית או הפכו למוגבלים גופנית עשוי להיות סיכון מוגבר לפתח בהמשך סוכרת. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Diabetes Care.

 

חוקרים מהמרכז למניעת ובקרת מחלות בארה"ב ערכו מחקר תצפיתי בקרב כמעט 23,000 בני 51 ומעלה. בתחילת המעקב אף אחד מהנחקרים לא סבל מסוכרת וכולם עברו הערכות של מצב המוגבלות. במהלך תקופת המעקב שנמשכה בשנים 1998-2010, החוקרים בדקו שינויים במצב המוגבלות הגופנית ואבחנות של סוכרת בקרב הנחקרים.

 

המוגבלות הוערכה באמצעות סדרת שאלונים מתוקפים מדעית, על רמת הקושי שהנחקרים חוו כשביצעו פעילויות יומיומיות כמו הליכה, עליה במדרגות ודחיפה או משיכה של חפץ גדול. בהתבסס על התשובות, רמת הנכות של כל נחקר סווגה כ- ללא נכות, נכות קלה, נכות בינונית או נכות קשה. החוקרים גם בדקו כמה זמן כל נחקר היה בכל מצב של נכות.

 

בתחילת המעקב, 41.2% מהמשתתפים דיווחו על רמה מסוימות של מוגבלות בניידות. במהלך תקופת המעקב שנמשכה בממוצע כ-8 שנים וחצי, 35.7% נוספים מהמשתתפים פיתחו מוגבלות בניידות ו-15.5% פיתחו סוכרת.

 

החוקרים מצאו קשר משמעותי של מינון-תגובה בין רמות המוגבלות בניידות ומשך הזמן בו סובלים ממגבלות, לסיכון להתפתחות של סוכרת. לאחר שלקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו מין, גזע, השכלה ומידת ההשמנה, הם מצאו כי בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות, הסיכון להתפתחות סוכרת באנשים עם מוגבלות היה גבוה יותר ב-28% עד 81% - בהתאם לרמת המוגבלות.

 

המחקר לא בחן את הגורם לנכות אצל הנחקרים ולא בדק כיצד ירידה תפקודית ומוגבלות פיזית משפיעות על הסיכון לסוכרת. עם זאת, ידוע כי אורח חיים לא פעיל ואי ביצוע פעילות גופנית קשורים לסיכון מוגבר לסוכרת וסביר להניח שזה מסביר חלק גדול בקשר בין מוגבלות פיזית להתפתחות המחלה.

 

 

Diabetes Care. February 18, 2014