מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אירוע מוחי

מנהלי קהילה

פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר אסף טולקובסקי
נוירולוג מתמחה בבי"ח בלינסון

מובילי קהילה

טל-פדרמן
טל-פדרמן
את המסע הנוירולוגי עברתי כשחטפתי שבץ מוחי בגיל 28, לאחר מכן הוכשרתי כמאמנת רפואית וכיום "עמיתה מומחית" בפרויקט שיקום אישי, בקופ"ח מכבי. יחד עם צוותי עו"ס אני בונה תוכניות שיקום ומלווה חולים מרגע המשבר ועד החזרה לקהילה. בנוסף אני גולשת,חובשת באיחוד והצלחה. ומרצה באוניברסיטת ת"א. יש לי קליניקה פרטית ואני מומחית בניהול משברים רפואיים. ספרים נוספים שכתבתי: הכל בראש- אוטוביוגרפי,המספר את מסע השיקום. את לא נראת נכה- ספר שירים ותובנות. המדריך למשתבץ הצעיר- ספרהומוריסטי עם כלים פרקטיים לתהליכי שיקום. למידע נוסף:  www.hakol-barosh.com  
איציק-ניסני
איציק-ניסני
הגמול לאדם על עבודתו אינו מה שהוא קיבל בעבורה אלא ההזדמנות להגשים חזונו .
כמוניאירוע מוחיחדשותמהי בדיקת הבחירה להדגמת אוטם מוחי?

מהי בדיקת הבחירה להדגמת אוטם מוחי?

CT מול MRI


האבחנה של שבץ מוח בשלב החד הינה לרוב קלינית ומבוססת על הבדיקה הגופנית של החולה. בדיקת הCT ,המתבצעת בחדר המיון, לרוב איננה מסוגלת להדגים שבץ מוח בשעות הראשונות, אלא רק לשלול דמם תוך מוחי. סקירה חדשה של הספרות שהשוותה בין ביצוע MRI מוח ברצף מיוחד בשם DWI לבין בדיקת הCT הותיקה העלתה כי בדיקת הMRI רגישה יותר לההדגמת אוטם מוחי ב 12 השעות הראשונות לאחר הופעת התסמינים ביחס לבדיקת הCT. למרות זאת, חשוב לזכור כי בדיקת ה MRI הינה יקרה יותר, זמינה פחות ובנוסף לוקחת זמן ממושך יותר ובכך עלולה לעכב טיפול היכול להנתן רק בשעות הראשונות של השבץ. כמו כן, לצורך בדיקת הMRI יש צורך בשיתוף פעולה של החולה ,דבר העשוי להיות בעייתי בחולים עם הכרה מעורפלת או הפרעות בשפה וטכן לא ניתן לבצע את הבדיקה לחולים עם מתכות בגופם. לסיכום,בדיקת הMRI אכן טובה יותר להדגמת אוטם מוחי בשלב החד אולם גם לה מגרעות ומיגבלות לא מעטות ומכל מקום האבחנה צריכה להתבסס,ב ראש ובראשונה, על מדדים קליניים בבדיקה ולא על בדיקות עזר.

NEUROLOGY 2010;75:177-185