בישראל חיים כיום כ-500,000 איש המאובחנים עם סוכרת. חלקם לא יכולים לשרוד ללא הזרקות של אינסולין, אחרים זקוקים לו כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים.

אינסולין הוא הורמון שמווסת את רמות הסוכר בדם. סוכרת מאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם שנובעות מכך שהלבלב לא מפיק מספיק אינסולין או שהגוף לא יכול להשתמש באופן יעיל באינסולין שהוא מפיק.

מה זה אינסולין?

כל תא בגוף שלנו צריך חמצן וסוכר בשביל להמשיך לחיות ולעשות את מה שהוא עושה. אבל התא הוא כמו חדר קטן וסגור, כשקרום התא מבודד אותו מהעולם – וגם מסוכר הדם (גלוקוז).

כדי שמולקולות של סוכר יכנסו לתוך התאים, הן חייבות להיכנס דרך דלת. אותה דלת היא בעצם רצפטורים (קולטנים) שבמידת הצורך אמורים להיפתח כדי לאפשר למולקולות הסוכר להיכנס. אבל הדלת לא נפתחת ככה סתם. ללא מפתח, כאשר הסוכר יתקרב לרצפטור לא יקרה שום דבר. המפתח הוא הורמון האינסולין. האינסולין, בנוכחות של סוכר, מגיע לאזור הקולטן ו"מרגש" אותו. כשהקולטן מופעל "הדלת נפתחת" והסוכר נכנס מזרם הדם לתוך התא.

כשאדם אוכל ורמת הסוכר בדם שלו עולה, המערכת של האינסולין והקולטנים תתחיל לעבוד כדי להעביר את עודף הסוכר מכלי הדם לתוך התאים, וכך תווסת את רמות הסוכר בדם.

האינסולין מיוצר אך ורק בתאי הבטא בלבלב. אם תאי הבטא מפסיקים לתפקד, אין שום איבר שיכול להפיק אינסולין במקומם.

מה הקשר בין אינסולין לסוכרת?

מחלת הסוכרת – על כל סוגיה – מתבטאת בעודף סוכר בדם. באנשים עם סוכרת מסוג 1 המחלה נובעת מכך שתאי הבטא שלהם נפגעים בצורה בלתי הפיכה, בגלל תגובה אוטואימונית של הגוף. מערכת החיסון מסיבה לא ברורה תוקפת את תאי הבטא והורסת אותם, עד שכבר אין תאי בטא מתפקדים בגוף. במצב זה, החולה נזקק לאינסולין ממקור חיצוני כדי לשרוד.

בסוכרת מסוג 2 המצב שונה. תאי הבטא בתחילה תקינים. המחלה מתחילה מרמות גבוהות של סוכר בדם. הלבלב מרגיש את הסוכר הגבוה ולכן מייצר עוד ועוד אינסולין שנשלח לזרם הדם – מצב המכונה היפראינסולינמיה שמהווה מצב מקדים לסוכרת (טרום סוכרת). אצל הסובלים מטרום סוכרת הקולטנים לא מרגישים מספיק טוב את הנוכחות של האינסולין - הרגישות שלהם לאינסולין יורדת (או במילים אחרות – נוצרת תנגודת לאינסולין) ותאי הבטא ממשיכים לייצר כמויות גדולות של אינסולין כדי לפצות על חוסר הרגישות הזו, עד שהם קורסים וייצור האינסולין פוחת בהדרגה עד שהוא פוסק.

מתי החלו להזריק אינסולין לטיפול בסוכרת?

האינסולין התגלה לראשונה בשנת 1920 ובשנת 1921 כבר הוזרק לראשונה אינסולין למטופל. עד אותו הרגע סוכרת הייתה מחלה סופנית. האינסולין הראשון, שהופק מלבלב של כלב, הוזרק לילד בן שמונה שהיה על סף מוות. הוא נפטר לא מזמן מתאונת דרכים.

היום מעטים האנשים שמתים מהסוכרת עצמה ומקרי המוות הקשורים למחלה נובעים בעיקר מסיבוכיה המאוחרים. לכן, המטרה העיקרית בטיפול בסוכרת היא מניעת סיבוכי המחלה, שלא היו מוכרים לנו בעבר - רק כי אנשים לא חיו מספיק זמן כדי לפתח אותם.

מתי מתחילים טיפול באינסולין?

לאנשים עם סוכרת מסוג 1 אין יכולת לייצר אינסולין והם חייבים לקבל אינסולין כדי לחיות. הלבלב התקין מפיק אינסולין כל הזמן - גם ביום וגם בלילה. בנוסף, ללבלב יש "מד סוכר" והוא בודק באופן רציף את רמות הסוכר בדם. אם הוא מזהה רמות סוכר גבוהות יותר לאחר שאכלנו, הוא יפריש עוד אינסולין. כדי לדמות את הפעולה הזאת, חולי סוכרת מסוג 1 מטופלים בשני סוגי אינסולין: אינסולין בזאלי – לטווח ארוך של 24 שעות, ואינסולין קצר טווח עם כל ארוחה, לרוב לפניה, בהתאם לעלייה הצפויה ברמות הסוכר בעקבות מה שאוכלים. האינסולינים קצרי הטווח עובדים רק כ-5 שעות. 

באנשים עם סוכרת מסוג 2, בתחילת המחלה עדיין מתרחש ייצור של אינסולין בגוף. הבעיה שלהם כאמור שהיא שהקולטנים שהאינסולין אמור להשפיע עליהם לא מגיבים לו כהלכה ולא מאפשרים לסוכר להיכנס מזרם הדם לתאים. המטופלים האלה בשנים הראשונות מגיבים מצוין לטיפול בפעילות גופנית ודיאטה דלת פחמימות ובעיקר לירידה במשקל. בדרך כלל המצב הזה יכול להימשך שנה-שנתיים-שלוש, אך במקרים רבים בשלב מסוים המטופלים צריכים לקבל תרופה לסוכרת - ורצוי מוקדם ולא מאוחר - שתסייע להפחית את רמות הסוכר בדם, כמו תרופות שמפעילות את תאי הבטא שנשארו או תרופות שמונעות את הייצור המיותר של סוכר בכבד. 

אחרי כעשר שנות מחלה, ההשפעה של הטיפולים נחלשת לפחות בכמחצית מהמטופלים, ומלבד תרופות הם נזקקים גם לאינסולין. במרבית המקרים כדי להגיע לאיזון סביר מספיקה להם, לפחות בהתחלה, זריקה אחת בלבד של אינסולין בזאלי שעובד בדרך כלל עד 24 שעות, כגון לנטוס, לבמיר, או טרגלודק. בחלק מהמקרים יהיה צורך בהמשך גם בהזרקות של אינסולין קצר טווח בסמוך לארוחות. 

כיום כבר לא תמיד מחכים להתדרדרות המחלה כדי להתחיל שימוש באינסולין. יש עבודות שהראו שאם נותנים כבר בתחילת המחלה אינסולין למטופל, אפילו למשך כמה שבועות, חלק מהתאים בלבלב שהיו בדרכם למות מתאוששים וחוזרים לתפקוד, מה שבחלק מהמקרים מוביל להפוגה במחלה - שלפעמים נמשכת אפילו שנים - בה אין צורך בטיפולים אחרים.

האם יכול להיווצר מצב של עודף באינסולין?

כאמור, המצב המקדים לסוכרת מסוג 2 הוא מצב בו הקולטנים שאמורים לאפשר לסוכר להיכנס לתאים לא רגישים לאינסולין ולכן הגוף מייצר עוד ועוד אינסולין עד למצב של היפראינסולינמיה שמוביל לקריסה של תאי הבטא.

פרט לכך, עלול להיגרם גם עודף באינסולין מההזרקות. הסיבה לכך היא שהאינסולין מפחית את רמות הסוכר בדם בין אם הן גבוהות או לא. המטופל צריך לחשב מה וכמה הוא אכל, כמה הסוכר שלו יעלה עקב כך ומינון האינסולין הדרוש בשביל להוריד אותו. אם האינסולין המוזרק גבוה מהכמות הנדרשת למזון, האינסולין עובד ביתר והסוכר יורד, לפעמים עד למצב של היפוגליקמיה. תכשירי האינסולין הבזאליים החדשים ידועים כגורמים לפחות היפוגליקמיה מאשר תכשירי האינסולין שהיו לפני 10 שנים ותכשירי האינסולין קצרי הטווח שקיימים היום.

האם אינסולין גורם להשמנה? 

ראשית, חשוב להבין כי בדרך כלל אחרי גיל 35-40 לכולנו יש נטייה להשמין עם השנים. אותה נטייה להשמנה היא גדולה יותר בחולי סוכרת מסוג 2, אבל לא רק בגלל אינסולין, אלא גם בגלל ההורמון GLP-1 שנמצא בחסר בחולי סוכרת מסוג 2, מה שגורם לכך שהחולים רעבים יותר.

שנית, חשוב להבין שכאשר רמות הסוכר מאוד גבוהות, ללא אינסולין שיכניס אותו לתאים, חלק מהסוכר העודף המצטבר בדם יוצא בשתן וכך הגוף מאבד סוכר שהוא אבן היסוד לבניית הגוף. מסיבה זו אנשים עם סוכרת מסוג 1 הם בדרך כלל רזים. עם הטיפול באינסולין - כאשר מפסיקים לאבד סוכר בשתן - אנחנו עולים בחזרה את מה שאיבדנו. האינסולין הוא הורמון אנאבולי - בונה, חולה ללא אינסולין נמצא במצב קטאבולי - הרס רקמות. כמו כן, ההורמון עשוי לעודד תיאבון.

כל אינסולין עלול לגרום לעליה במשקל, כשעליה מעבר ל-7% מהמשקל ההתחלתי דורשת בירור. עם זאת, העלייה במשקל תלויה גם במטופלים – עם מאמץ קל אפשר למנוע אותה.

האם אפשר להפסיק טיפול באינסולין?

בסוכרת מסוג 1 כמובן שלא ניתן להפסיק טיפול באינסולין. בסוכרת מסוג 2 לעומת זאת, במקרים מסוימים, אפשר להיגמל מאינסולין במידה וקיימת רזרבה לבלבית מספקת (הנבדקת באמצעות המדד פפטיד C). אם קיימת רזרבה לבלבית – כפי שבדרך כלל קורה בחולי סוכרת סוג 2 – והמטופלים יורדים במשקל ומטפלים בתנגודת לאינסולין, אפשר לתת הרבה פחות אינסולין ולהמשיך לרדת בהדרגה לעיתים עד הפסקה מוחלטת. הבנת התהליך מצד המטופל ושיתוף פעולה אינטנסיבי ופורה בין הרופא והמטופל חיוניים להצלחתו.

האם הזרקות אינסולין כואבות?

הדקירה בהזרקת האינסולין אינה מהווה סיבה להימנע מהטיפול. למעשה, הדקירה באצבע למדידת רמות הסוכר בדם כואבת הרבה יותר. בבטן הדקירה כמעט בלתי מורגשת, בגלל אזור ההזרקה, ובגלל שהיום כמעט רוב תכשירי האינסולין נלקחים באמצעות עט-מזרק עם מחט דקה מאוד, מצופה סיליקון ובעלת חיתוך מיוחד.

האם אינסולין יגביל אותי?

עם האינסולין תוכל להיות כל מה שתרצה – פרט לטייס, נהג רכב ציבורי או אסטרונאוט. היום אפשר לחיות עם סוכרת ועם אינסולין עד גיל 120. היום אני שומע לא פעם את המשפט "מזל שיש לי סוכרת, אם לא הייתה לי סוכרת הייתי חולה כיום".

* ד"ר חוליו ויינשטיין הוא מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון

עדכון אחרון: מארס 2018