בעוד שאנו איננו מודעים למה שיקרה לנו אחרי שנמות, לצד אמונות דתיות, בעולם המדעי מנסים להתחקות כבר מזה שנים אחר מה שקורה לנו בגוף כשאנו מתים.

חוויות של סף המוות (Near Death Experience) מתועדות עוד משחר ההיסטוריה. בספרות הרפואית, התיעוד הראשון מיוחס לרופא הצבאי הצרפתי ד"ר פייר-ז'ן דה מונצ'ו בן המאה ה-18, אשר העריך כי הן נגרמות כתוצאה מפרץ של דם הזורם במוח שמוביל לגירויים תחושתיים אינדיבידואלים של חוויות סף מוות.

בפסיכיאטריה ופסיכולוגיה, ענף חקר סף המוות בוחן השפעות פיזיולוגיות ונפשיות של שלב המוות. אבי הדיסציפלינה הוא פרופ' ריימונד מודי מארה"ב, שתיעד ובחן לעומק חוויות של סף המוות, ואף ייסד את האיגוד הבינלאומי לחקר סף המוות (IANDS) וכתב עת מקצועי שמרכז מחקרים בתחום.

התקדמות הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת כיום לזהות תהליכים מוחיים ספציפיים שמלווים את המוות אשר עשויים לשפוך אור חדש על תהליך המוות.

מה מאפיין חוויות של סף המוות?

רוב התיאורים של חוויות סף המוות מתאפיינים בכך שהאדם עובר אותם כשהוא מרגיש ער וצופה בגוף שלו ובעולם מנקודה שמחוץ לגופו הפיזי.

מאמר סקירה בנושא שפורסם באפריל 2023 בכתב העת Frontiers in Psychology מונה מספר מאפיינים משותפים לחוויות סף המוות, בהן תחושת שלווה פנימית, חוויה חוץ גופית, מעבר בסביבה חשוכה שמתוארת לעתים כ"מעבר במנהרה", שחזור של רצף החיים מאז גילי הילדות וצפייה באורות בוהקים, עד לכניסה ל"מציאות אחרת" ותקשורת עם "ישויות חיות".

יש מחקרים פסיכולוגיים שמתארים זיכרונות בחוויות סף המוות כזיכרונות אוטוביוגרפיים, שמלווים ביותר פרטים תחושתיים, רגשיים ופרטים הנוגעים לעצמי, בהשוואה לזיכרונות של אירועים אמיתיים.

מחקר מקיף בנושא המכונה AWARE, שכלל 2,060 נבדקים מ-15 מרכזים רפואיים בארה"ב, בריטניה ואוסטריה, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2014 בכתב העת Resuscitation, זיהה שבע תמות משותפות לחוויות סף המוות של אנשים לאחר דום לב: פחד, מראות של חיות וצמחים, אורות בוהקים, מפגש עם קרובי משפחה, אלימות או תחושת רדיפה, חוויות דג'ה וו (אירועים ותחושות שהמטופל מרגיש שחווה בעבר) ויכולת לשחזר אירועים שככל הנראה התרחשו במציאות סביב המטופל בשעה שעבר דום לב.

מחקר אמריקאי שפורסם עוד בשנת 1975 על ידי אבי חקר חוויות סף המוות, פרופ' ריימונד מודי, בחן 150 מטופלים ששחזרו חוויות מסוג זה, וזיהה תשעה שלבים-אלמנטים לחוויות אלה:

• תחושת שלווה פתאומית והקלה בכאבים.
• תחושה של קולות ומוזיקה מרגיעים.
• חוויה של התעלות מעל הגוף ולעתים צפייה ממבט מעל בצוות הרפואי שמבקש לבצע החייאה.
• תחושה שהנשמה עוזבת את המציאות, ועוברת דרך מנהרה של אור בתוך ייקום חשוך.
• הגעה למקום מדהים- מעין "גן עדן".
• היכרות עם "אנשי האור" – קרובי משפחה ומכרים שנפטרו.
• פגישה עם מקור אלוהי, שמתואר באופנים שונים, לרוב כישות שמשלבת אהבה טהורה ואור.
• בנוכחות האלוהית האדם עובר שחזור של חייו ומבין כיצד הטוב והרע שעשה השפיע עליו ועל האחרים.
• האדם חוזר למציאות החיים, בין אם בגלל שנאמר לו מצד הישות האלוהית שזה לא זמנו למות, או שקיבל הזדמנות נוספת, והוא חוזר למציאות למען קרובי משפחתו ואהוביו.

לפי פרופ' מודי – אין הכרח לעבור את השלבים כולם. בשנת 1980, חוקר בכיר נוסף בתחום – פרופ' קנת' רינג מאוניברסיטת קונטיקט, תיאר את חוויות סף המוות בהשראת השלבים של פרופ' מודי כרצף שכולל מוטיבים של שלום ושלווה פנימית, היפרדות מהגוף, כניסה לחשיכה, צפיה באור וכניסה למציאות קיומית אחרת דרך האור.

בישראל חקר סף המוות עדיין בחיתוליו. אחת העבודות בנושא פורסמה על ידי פרופ' הנרי אברמוביץ', פסיכואנליטיקאי אנתרופולוג ומומחה לחינוך רפואי מאוניברסיטת תל אביב, שכיהן בעבר כנשיא הראשון לפסיכולוגיה יונגיאנית – עבודה שמתייחסת להשפעות התרבותיות של היהדות על חוויות סף המוות של ישראלים. במאמר שפרסם במארס 1988 בכתב העת Journal of Near Death Studies ניתח פרופ' אמברמוביץ' תיאור חוויית מוות של אדם המתואר כחיים רלבג, מורה תושב רחובות ממשפחה יהודית-חרדית שעבר התקף לב חמור. באחד הימים כשחזר לביתו מותש לאחר טקס שארגן בבית הספר בו לימד, עבר רלבג התקף לב אותו תיאר בין השאר כסחרחורת, מעגלים של אורות, ובהמשך חשכה גדולה שהלכה והעמיקה וחוויה של נפילה למצולות, תוך שהוא רואה את האנשים שמקיפים אותו כאילו מבעד למסך חיצוני, ושומע את קולותיהם מרחוק. רלבג תיאר כיצד נדרש לברוח מהחשכה התוקפנית שהשתלטה עליו, עד שאור החל לבצבץ מחדש בעיניו והוא החל לזהות מחדש את סביבתו, תוך שהוא פוגש בבבואה שלו עצמו ששוכבת על הקרקע. בהמשך חזה בבואות עצמיות שלו מספר רב של פעמים, בשילוב עם אור שהוקרן ממקור לא ידוע, ולאחר מכן תיאר "מפגש" עם אביו המנוח. אברמוביץ ציין כי תיאורו של רלב"ג היה רצוף במוטיבים מהמקורות היהודיים, מהתנ"ך והקבלה, וטען כי במחקר חוויות סף המוות יש לבחון גם את ההקשר התרבותי של האדם, שבא לידי ביטוי בתיאור החוויות עצמן.

מתי ייתכנו חוויות סף המוות?

חוויות סף המוות עשויות להתרחש במצבים רבים, שהמשותף לכולם הוא מצב שמלווה בסכנת מוות. המדובר בין השאר גם בפגיעה טראומטית שהביאה לסף המוות – על רקע תאונה, נפילה מגובה, טביעה, אסון טבע כמו סופה או שריפה או אירוע מלחמה או טרור. כמו כן, חוויות אלו עשויות להתפתח במצבים רפואיים שעשויים להוביל למוות, ובעיקר כשהמוות פתאומי, ובהם דום לב; אובדן רב של דם כתוצאה מפגיעה או סיבוך ניתוחי; שוק אנפילקטי שעלול להתפתח כסיבוך מסכן חיים של אלרגיות מסוגים שונים; אלח דם (ספסיס); התחשמלות; דימום תוך מוחי כתוצאה משבץ המורגי או אירוע אחר; שבץ איסכמי; ניסיון אובדני, חוויה של "כמעט" טביעה, דום נשימה; תרדמת בעקבות מצבים רפואיים שונים; ומצבים נוספים שמלווים בסכנת מוות – למשל סיבוך מסוג קטואצידוזיס אצל אנשים עם סוכרת.

מה היקף התופעה של חוויות סף המוות?

מחקרים חדשים מנסים לאמוד את היקף תופעת חוויות סף המוות. ככלל, לפי מחקרים, כ-9% עד 20% מהאנשים ששרדו מצב או אירוע מסכן חיים כמו "מוות קליני זמני" – מצב שמוגדר כמחסור זמני בסימני חיים ובעיקר בנשימה ובדופק, צפויים לעבור חוויות סף מוות.   

במחקר מהולנד שפורסם בדצמבר 2001 בכתב העת Lancet דווח כי במדגם של 344 אנשים שהצליחו לשרוד דום לב על ידי החייאה, 18% תיארו חוויות של סף המוות וכעשירית מתוכם (12%) תיארו חוויות מפורטות. לפי סקירה בנושא מאפריל 2023, בין 3.6% ל-23% מהמטופלים לאחר דום לב עוברים חוויות של סף מוות.

במחקר מבלגיה, שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת Critical Care, נמצא בקרב 126 מטופלים שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ על רקע מצבים מסכני חיים, כי 15% (19 נבדקים) עברו חוויות של סף המוות.

מחקרים מצאו כי בין 43% ל-48% מהבוגרים וכ-85% מהילדים שמתמודדים עם אירוע תחלואה מסכן חיים מתארים חוויות של סף מוות.

אילו שינויים פיזיולוגיים מלווים את המוות?

ישנם הסברים מדעיים ודתיים לחוויות סף המוות. המחקר במדעי המוח מניח באופן עקרוני שחוויות אלה הן תופעות סובייקטיביות שנוצרות על רקע הפרעה באינטגרציה הגופנית הרב חושית במהלך מצבים מסכני חיים.

מספר מחקרים מבקשים בעשורים האחרונים להתחקות אחר השינויים הפיזיולוגיים שעשויים להסביר חוויות שלאחר המוות, אך לא כולם הצליחו בכך. מחקר מבריטניה שפורסם בפברואר 2001 בכתב העת Resuscitation, שבחן חוויות סף מוות של אנשים לאחר דום לב, מצא כי ניצולי אירועי לב שעברו חוויות אלה, בהשוואה לאנשים שניצלו מדום לב שלא דיווחו על חוויות סף מוות, לא הציגו פרמטרים רפואיים שונים, למעט עלייה קלה בלחץ החמצן במהלך דום הלב בבדיקות לרווי החמצן בדם. גם במחקר מהולנד, שפורסם בשנת 2001 בכתב העת Lancet, לא זוהה פרמטר רפואי ספציפי שעשוי היה להסביר חוויות סף מוות אצל אנשים שעברו דום לב.

מספר מחקרים מבקשים להתחקות אחר הפעילות המוחית שמאפיינת חוויות סף מוות דרך חקר המוח של אנשים בתהליך מותם, אם כי עבודות אלו אינן מסוגלות לאשר שהמטופלים שמתו אכן עברו חוויות מסוג זה.

במאמר שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Frontiers in Aging Neuroscience תיארו צוות חוקרים תיעוד ראשון של הפעילות החשמלית של אדם במהלך מותו. התיעוד בוצע באמצעות מכשיר EEG במוחו של אדם שמת בגיל 87 כתוצאה מאירוע לב בעודו מטופל בבית חולים להתקף אפילפטי. נמצא כי הגלים החשמליים שתועדו במהלך המוות היו דומים לאלו שמתועדים במצבים של חלומות, שימוש בזיכרון ומדיטציה. מספר גלי מוח השתנו בזמן המוות עצמו, ובעיקר גלי מוח מסוג גאמא. 

במאי 2023 תיארו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מישיגן במחקר מעורר הדים בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב תוצאות של בדיקות EEG לפעילות החשמלית המוחית של ארבעה מטופלים שהיו בתרדמת ונותקו באופן מתוכנן ממכשירי הנשמה. במחקר נמצא כי רגעים לפני המוות, אצל שניים מתוכם הופיעה לפתע פעילות מוחית בגלי גמא גבוהים שמקושרים עם הכרה, סימנים שלא היו קיימים לפני שהמטופלים נותקו מהמכשירים שהחזיקו אותם בחיים. העלייה בפעילות המוחית התרחשה באזורים וצמתים במעטפת המוחית הסומטוסנסורית שקשורה לחוויה של תודעה, לרבות בחיבור בין האונות הטמפורליות, הפריאטליות והאוקסיפיטליות בחלק האחורי של המוח. הפעילות המוחית גם לא תוארה כ"מקרית", אלא אופיינה בדפוסים חשמליים מסודרים, שמזכירים דפוסים שנצפו אצל בני אדם שישנו בשלב שנת החלום, וכן אצל חולי אפילפסיה שמדווחים על תחושות של חוויות ״מחוץ לגוף״ או הזיות. אותם סימנים של הכרה כאמור, לא היו קיימים לפני שהנבדקים נותקו מהמכשירים שהחזיקו אותם בחיים.

הממצאים מעבודות אלו מחזקים מחקר קודם מארה"ב בחולדות של החוקרים מאוניברסיטת מישיגן, שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת PNAS, והצביע אף הוא על פעילות חשמלית מוחית חריגה של גלי גאמא ממש במהלך מותן.

יש שמעריכים כי הדפוסים שמאפיינים את רגע המוות עשויים להסביר מצב שמתואר על ידי אנשים שעברו חוויות סף מוות שבו "החיים לפתע עוברים מול העיניים".

מחקרים מתארים גם קשר בין חוויות סף מוות לבין שלב השינה המכונה REM ומאופיין בתנועות עיניים מהירות ובפעילות מוחית מוגברת שדומה לערות, המכונה גם 'שלב החלום' ובו חלומות לרוב נתפסים לאחר היקיצה עם יותר חיות. שלב זה מאופיין בשיתוק זמני של הגוף, כשאותות משוגרים מהמוח לחוט השדרה כדי למנוע תנועה.

קיימות עדויות כי ישנם מצבי מדיטציה שעשויים לשחזר מצב של "מוות זמני". אחד המחקרים המעניינים בנושא הוא מחקר אורך שנערך במשך שלוש שנים על ידי חוקרים מבריטניה, איטליה וספרד, שפורסם במארס 2018 בכתב העת Mindfulness ,אשר זיהה כי ניתן באמצעות שיטות של מדיטציה בודהיסטית לעבור חוויות של סף מוות באופן מתוכנן. במחקר מקנדה שפרסם בספטמבר 2009 בכתב העת Resuscitation נמצא על בסיס בדיקות הדמיה מסוג MRI פונקציונאלי כי בתנאים אלה חלים שינויים באזורים מוחיים ספציפיים, לרבות גזע המוח הימני ואזורים ספציפיים במעטפת המוח שנקשרו בעבודות לתפקודי רגשות חיוביים, דמיון ויזואלי מנטאלי, קשב וחוויות רוחניות.

עדכון אחרון: יולי 2023