מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותמה סוג הסביבה הבקטריאלית בקיבה שלכם?

מה סוג הסביבה הבקטריאלית בקיבה שלכם?

חוקרים: כפי שיש סוגי דם שונים, לאנשים יש אחד משלושה סוגים של סביבה בקטריאלית במערכת העיכול


סביבות אקולוגיות של חיידקים מחלקות את האנשים ל- 3 קבוצות (צילום: panthermedia)
סביבות אקולוגיות של חיידקים מחלקות את האנשים ל- 3 קבוצות (צילום: panthermedia)

 

לפני יותר ממאה שנים מדענים גילו שכל אדם משתייך לאחד מארבעה סוגי דם. כעת מדענים גילו דרך חדשה לסווג את בני האדם- הרכב החיידקים במערכת העיכול.

 

בגוף שלנו קיימים טריליונים רבים של מיקרואורגניזמים ששוכנים בכל פינה ופינה. לאחרונה, יותר ויותר מחקרים מראים כי למגוון של אותם מיקרואורגניזמים השלכות חשובות על הבריאות. מרבית המיקרובים האלה חיים במערכת העיכול- עד מאה טריליוני חיידקים. חיידקים אלה מסייעים בעיכול האוכל, מסייעים למערכת החיסון, שומרים על בריאות המעיים, מפיקים ויטמינים, עוזרים לחילוף החומרים, מנצלים קלוריות ממזון ועוד. כעת חוקרים מצאו כי קיימים בקרב בני אדם שלושה סוגים של סביבות חיידקיות, בדיוק כפי שקיימים סוגי דם שונים.

 

לתגלית של סוגי הדם A, B, AB ו- O הייתה השפעה משמעותית על הרפואה. כך למשל, התאמת סוג הדם מסייעת להקטין את הסיכויים שהגוף ידחה עירוי דם או איבר מושתל.

 

במסגרת המחקר החדש שנערך במעבדה האירופאית לביולוגיה מולקולארית בגרמניה, החוקרים בדקו דגימות צואה של 22 נחקרים ממדינות שונות באירופה, חילצו מהן DNA וקבעו את הרכב החיידקים. לאחר מכן הם השוו את התוצאות לממצאים שפורסמו על נבדקים אמריקנים ויפנים.

 

המדענים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Nature מצאו כי אדם יכול להיות מסווג לאחת משלוש מערכות אקולוגיות שונות זו מזו. כל אחד מהסביבות החיידקיות הורכבה מאיזון ייחודי של זני מיקרואורגניזמים עם מאפיינים משלהם. הם כינו כל סוג סביבה בהתאם לחיידק הדומיננטי בה:

 

Bacteroides- סביבה טובה יותר בייצור ויטמינים B2 B5 ו- C.

Prevotella- סביבה שמייצרת יותר B1 וחומצה פולית.

Ruminococcus - סביבה שעוזרת לתאים לספוג סוכר.

 

לסוג הסביבה החיידקית של האנשים לא היה קשר למשקל שלהם, למוצאם האתני או למיקום הגיאוגרפי שלהם. בדיוק כמו סוגי הדם- שלושת סוגי הסביבות החיידקיות נמצאו באזורים השונים ברחבי העולם. 

 

הידיעה על סוג הסביבה החיידקית תוכל יום אחד לסייע לרופאים להתאים טיפולים תרופתיים ודיאטות טוב יותר לכל אדם ולנבא סיכון למחלות כמו סרטן וקרוהן.

 

החוקרים משערים כי בעתיד רופאים גם יוכלו להיעזר בסביבה החיידקית כדי למצוא אלטרנטיבות לתרופות אנטיביוטיות שמאבדות מיעילותן. כך למשל, במקום לנסות לחסל חיידקים שגורמים למחלות שהפריעו לאיזון האקולוגי בקיבה, הם יוכלו לנסות לחזק את החיידקים הטובים, וכך להשיב את האיזון. 

 

עדיין מוקדם מידי לדעת בדיוק איך סוג הסביבה החיידקית בקיבה משפיע על בריאות האדם. בינתיים החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים על אוכלוסיות שונות ברחבי העולם.

 

 

Nature (2011) doi:10.1038/nature09944

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

מעניין אם מיקומם החברתי של החיידקים עולה בזכות האינטרנט ושיפור מיקומם של הרבה אוכלוסייות שקודם לא שמנו יותר מדי לב אליהן.
ד"ר אילנה זילבר רוזנברג מדברת על יחסי הגומלין עם החיידקים שלנו כבר הרבה שנים. הידעתם למשל שיש לנו יותר חיידקים בגוף מאשר תאים שלנו?
הנה מאמר שלה שהעלתי בכמוני...