הפסקת עבודה היא תופעה שכיחה בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות. מחקרים העלו כי תופעה זו שכיחה יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

להפסקת העבודה השלכות רבות לא רק על מצבם הכלכלי של חולים, אלא גם עם עולמם החברתי והפסיכולוגי, כשהחולה מאבד לא רק את מקור פרנסנתו, כי אם גם אימונים פיזיים וקוגניטיביים שמתרחשים באופן טבעי במהלך התעסוקה ומשמרים יכולות שונות.

מחקרים מהשנים האחרונות התקשו לקבוע מהו אחוז המובטלים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, כשאחת הסקירות בנושא הצביעה על טווח ממחקרים שונים שנע בין 22% ל- 80% מהחולים. הטווח הרחב נובע מכך שבשנים האחרונות אחוזי האבטלה יורדים בגלל השיפור בטיפולים, ומכיוון שחלק מהסקרים נעשו בקרב אוכלוסיות לא הטרוגניות.

מחקר שנערך לאחרונה הראה כי במבט בדיעבד, פערים בשיעורי האבטלה בין אנשים עם טרשת נפוצה לבין האוכלוסייה הכללית נצפים כבר שמונה שנים טרם האבחנה, וככל שהשנים חולפות הפער רק הולך וגדל. מחקר נוסף הראה שתוך שנתיים וחצי מהאבחנה 22% מהאנשים המועסקים עם טרשת נפוצה יפסיקו את עבודתם.

מחקר אמריקאי חדש בחן לעומק את הגורמים המשפיעים על הפסקת העבודה. במחקר, שנערך במסגרת האוניברסיטה של מדינת פנסילבניה, גויסו 53 מתנדבים עם טרשת נפוצה אשר 33 מתוכם עבדו (גם מי שעבד במשרה חלקית נחשב לעובד לצורך המחקר) ו- 20 היו מובטלים בזמן הבדיקות. כל נבדק עבר 4-3 הערכות מורכבות. בתחילה נאספו על הנבדקים נתונים דמוגרפיים, אנמנזה רפואית והיסטוריה תעסוקתית. בהמשך מילאו הנבדקים שאלונים ועברו בדיקות במטרה להעריך את יכולותיהם הקוגניטיביות, התפקוד המוטורי, מצב הרוח ורמת העייפות.

עייפות ופגיעה בכושר הקוגניטיבי

המחקר מצא כי פגיעה ביכולות הקוגניטיביות וביכולות המוטוריות, תחושת עייפות חמורה ורמת פגיעה נוירולוגית גבוהה - קשורות לאבטלה ועשויות להוות גורמים של הנכות שמאפיינת חולים עם טרשת נפוצה, המניעה אותם שלא לעבוד. הממצאים מדווחים בגיליון נובמבר-דצמבר 2015 של כתב העת International Journal of MS Care.

לעומת גורמים אלה, דיכאון לא נמצא במחקר הנוכחי קשור לאי עבודה. על אף שעל פניו זהו ממצא מפתיע, מאחר ולפי הערכות כמחצית מהאנשים עם טרשת נפוצה סובלים מדיכאון ברמה מסוימת ומחקרים בעבר הצביעו על קשר סיבתי בין דיכאון לאבטלה, הממצא תומך בעבודה קודמת משנת 2005 שהראתה כי דווקא אנשים עובדים עם טרשת נפוצה הם בעלי רמות דיכאון גבוהות יותר מאשר מובטלים. ככל הנראה, השפעת הדיכאון על אנשים עם טרשת נפוצה בכל הקשור ליציאה לעבודה עדיין איננה ברורה, וכנראה שדיכאון קשור למשתנים נוספים המתווכים את השפעתו על יכולתם של החולים לעבוד.

בניתוחי המשך של המחקר הנוכחי נמצא הכי גורמים המרכזיים שמשפיעים על הפסקת העבודה הם העייפות ובעיות קוגניטיביות, בדגש על פגיעה במהירות עיבוד המידע ובעיות זיכרון. ממצא זה מוביל למסקנה שלאנשים עם טרשת נפוצה יש סיכוי גבוה יותר לשמור על מקום העבודה גם במידה וקיימת החמרה במצבם הנוירולוגי והפגיעה המוטורית, במידה ויכולותיהם הקוגניטיביות נשמרות ורמת העייפות איננה חמורה.

המחקר שם דגש חשוב על סימפטומים וקשיים בעקבות טרשת נפוצה שלעיתים קרובות אינם מוערכים ואינם מאובחנים דיים במסגרת הטיפול במחלה - העייפות והכושר הקוגניטיבי. החוקרים מאירים את עיני הנוירולוגים, וקוראים להם לבחון סימפטומים אלו, ולא להתמקד רק במצב הפיזי וביכולת הניידות של החולים, בעיקר כשהמטרה היא לשמור על מקום עבודה. לטענת החוקרים, על הנוירולוגים לתמוך, ובמידת הצורך להפנות את החולים לקבלת טיפול שיעניק להם כלים להתמודדות עם העייפות והקשיים הקוגניטיביים, לעזור להם לשמר ולשפר את היכולות הקיימות וללמוד טכניקות יעילות לפיצוי על הקשיים הקיימים.

Int J MS Care. 2015 Nov-Dec;17(6):284-91