פגיעת ראש טראומתית, כגון לאחר תאונת דרכים או נפילה קשה, מהווה גורם סיכון ידוע ומוכח למחלות נוירולוגיות כגון אפילפסיה או שיטיון, אולם מעולם לא הוכח קשר בין חבלת ראש לבין סיכון לשבץ. כעת מחקר ראשוני מצא כי חבלת ראש מעלה את הסיכון לשבץ, במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר הפגיעה.

החוקרים מבית הספר לרפואה Taipei בטייוואן שמחקרם שפורסם בגיליון האחרון של הירחון היוקרתי STROKE עקבו אחר הגיליונות הרפואיים של למעלה מ 23,000 נפגעי חבלת ראש טראומתית במשך תקופה של חמש שנים מאז הטראומה, ואחר קבוצת ביקורת של כ- 70,000 מטופלים שלא עברו פגיעות ראש.

תוצאות המחקר המפתיעות העלו כי חבלת הראש העלתה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ, בעיקר בחודשים הראשונים לאחר החבלה. במהלך 3 החודשים הראשונים למעקב, 2.91% מהנבדקים שעברו פגיעת ראש חוו שבץ, בהשוואה ל- 0.3% בקבוצת הביקורת. אבחנה של פגיעת ראש הייתה קשורה באופן עצמאי לסיכון מוגבר פי 4.61 לשבץ בשנה הראשונה לאחר הטראומה, ופי 2.32 במהלך חמש שנים.

לאחר התאמה של גורמי סיכון אחרים נמצא כי עיקר הסיכון הינו לשבץ דימומי – שנובע מדימומים תוך מוחיים.

מדובר במחקר ראשוני שהעלה ממצאים מעניינים ביותר, אבל יהיה צורך במחקרים נוספים על מנת לקבוע את משמעות הקשר, את הגורמים לו ולפתח אסטרטגיה טיפולית חדשה לחולים לאחר חבלת ראש לזיהוי חולים בסיכון. יתכן שיהיה צורך באיזון אגרסיבי יותר של גורמי סיכון וסקולאריים בחולים לאחר חבלת ראש ובחינוך לאורח חיים בריא יותר, בעיקר בחודשים ובשנים הראשונות לאחר החבלה.

על 10 גורמי סיכון שאחראיים ל- 90% ממקרי השבץ

STROKE, Published online before print July 28, 2011