רמות נתרן נמוכות בדם (היפונתרמיה) הינה הפרעה שכיחה ביוני הדם בחולים מאושפזים. לעתים קרובות ההיפונתרמיה הינה משנית למצבים כגון דלקות ריאה, הפרעה כלייתית או לתרופות. הקשר בין רמות הנתרן בזמן השבץ החד לבין הצפי הקליני לטווח הארוך טרם נבדק.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cerebrovascular Diseases בדק את רמות הנתרן בדם בקרב 925 חולים עם שבץ בשלב החד. החוקרים מבית החולים Chang-Gung בטייוואן עקבו אחר שעורי התמותה במשך תקופה של שלוש שנים.

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על הסיכון לתמותה, ניתוח הנתונים העלה כי שיעורי התמותה לאחר שלוש שנים היו גבוהים באופן מובהק בקרב החולים עם רמות הנתרן הנמוכות בשלב החד של השבץ, ביחס לחולים שהיו עם רמות נתרן בגדר הנורמה. הסיכון למוות היה גבוה פי יותר מ-2 בחולים שנמדדו אצלם רמות נמוכות של נתרן.

מדובר במחקר ראשוני שהדגים תוצאות מעניינות, אם כי עדיין לא ברור אם רמות הנתרן הנמוכות הן סמן בלבד למחלה סיסטמית הגורמת לסיכון המוגבר למוות או אם הן משחקות בפני עצמן תפקיד מרכזי בצפי הקליני.

יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבסס את הקשר ואת המנגנון המקשר בין היפונתרמיה ותמותה בחולי שבץ. יתכן ובעתיד מעקב ותיקון של הפרעות ביוני הדם יוכלו לשפר צפי קליני ולהוריד תמותה לאחר שבץ.

Cerebrovasc Dis 2012;34:55-62