אנשים מבוגרים שמאבדים את חוש הריח ולא יכולים להריח ריחות ייחודיים כמו ריח מנטה או דגים, עשויים להימצא בסיכון מוגבר למוות.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One מצא כי לאנשים בגילאי 57 ומעלה שלא יכלו לזהות נכונה 5 ריחות ספציפיים: מנטה, דגים, תפוז, ורדים ועור, היה סיכון גבוה פי יותר משלושה למות בחמשת השנים הבאות.

לטובת המחקר, חוקרים מאוניברסיטת שיקגו התבססו על מדגם מייצג של כ-3,000 גברים ונשים אמריקאים בגילאי 57 עד 85, שעברו ראיונות מפורטים בבתיהם בשנים 2005-2006. החוקרים העריכו בין היתר את היכולת של הנבדקים לזהות את חמשת הריחות הייחודיים באמצעות בדיקות מתוקפות.

הנבדקים קוטלגו לפי ביצועיהם במבחן הריח תחת שלוש הגדרות: אלה שביצעו 4-5 טעויות הוגדרו תתרנים (איבוד חוש הריח), אלה שביצעו 2-3 טעויות הוגדרו ככאלה שחוו איבוד מתון של חוש הריח ואלה שלא טעו או טעו רק בריח אחד הוגדרו כבעלי חוש ריח תקין.

חמש שנים לאחר מכן בדקו החוקרים מי מהנחקרים עדיין בחיים, ומצאו כי 12.5% מהם נפטרו. 39% מהמבוגרים התתרנים נפטרו חמש שנים לאחר שחוש הריח שלהם נבדק, בהשוואה ל-19% מאלה שחוו איבוד מתון של חוש הריח ו-10% מאלה עם חוש ריח רגיל. דפוס זה נצפה בכל קבוצות הגיל. 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות - בהם גיל, מצב סוציו-אקונומי, מצב בריאותי, תזונה, השמנה, יכולת ביצוע פעולות יומיומיות, תפקוד קוגניטיבי, עישון ושתיית אלכוהול - הם מצאו כי לאנשים מבוגרים תתרנים סיכון גבוה פי יותר משלושה (3.37) למות לאחר 5 שנים, בהשוואה לאלה עם חוש ריח תקין.

לדברי החוקרים, תפקוד חוש הריח הוא אחד המנבאים העיקריים לתמותה בחמש השנים הבאות. הם מסבירים כי חוש הריח משחק תפקיד חשוב בבריאות וקשור לרכיבים מרכזיים במערכת העצבים.

החוקרים משערים שאובדן חוש הריח לא גורם באופן ישיר למוות, אבל הוא עשוי להוות סימן אזהרה מקדים לכך שמשהו השתבש – למשל זה עשוי לשקף על נזק לתאים וחידוש תאים מואט או חשיפה מצטברת למזהמים סביבתיים. הם מאמינים כי בדיקה קצרה של חוש הריח עשויה לסייע לזהות מטופלים שנמצאים בסיכון למוות ושיש צורך לעקוב אחר מצב בריאותם באופן הדוק יותר.

החוקרים מסבירים כי חוש הריח משחק תפקיד חשוב בבריאות וקשור לרכיבים מרכזיים במערכת העצבים (צילום: Shutterstock)

מחקר שפורסם בשנת 2011 הגיע למסקנה דומה. חוקרים מאוניברסיטת Rush מצאו כי ככל שאדם מבוגר יכול לזהות יותר ריחות יומיומיים, כך עולה הסבירות שהוא יהיה בחיים מספר שנים לאחר מכן.

החוקרים נתנו ליותר מ-1,100 מתנדבים ללא אלצהיימר או פרקינסון בגילאי 53 עד 100, מבחן סטנדרטי לזיהוי 12 ניחוחות שונים. הריחות שהתבקשו המשתתפים לזהות היו ריחות מוכרים כמו לימון, עשן, פלפל שחור, שוקולד וקינמון. לאחר מכן, המשתתפים היו במעקב במשך כארבע שנים.

במהלך התקופה, 321 מהמשתתפים מתו. לאחר שנטרלו השפעתם של גורמים כגון גיל, נכות ודיכאון, החוקרים מצאו כי הסיכון למוות היה נמוך בכ-6% לכל ריח נוסף שזוהה בהצלחה. כך למשל, הסיכון למוות היה גבוה ב-36% בקרב אלה שהצליחו לזהות נכונה רק 6 ריחות בהשוואה לאלה שהצליחו לזהות 11 מתוך 12 הריחות. מחקר קודם של אותם החוקרים מצא כי חוש ריח פגוע עלול להיות סימן מקדים לכמה מצבים של התדרדרות נוירולוגית כמו דמנציה.

עדיין נדרשים מחקרים נוספים בנושא לפני שניתן יהיה לומר בוודאות שאיבוד חוש הריח עשוי להוות גורם מנבא למוות מוקדם. למחקרים מספר מגבלות, בהן העובדה שחוש הריח של הנבדקים נבחן פעם אחת בלבד. בנוסף, למרות שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים רבים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, ייתכן כי הם לא הצליחו להקיף את כולם.

מי שחש פגיעה בחוש הריח לא צריך להילחץ. קיימות סיבות רבות לאובדן זמני של חוש הריח בהן זיהומים ויראליים, סתימה באף ואלרגיות. עם זאת, אם לא קיימת סיבה ברורה לאובדן חוש הריח, מומלץ לפנות לרופא.

PLOS One. Published online October 1 2014