איבוד שיניים מעלה את הסיכון לשבץ שנים רבות לאחר מכן. כך מצאו חוקרים יפנים שמאשימים את מחלות החניכיים בקשר.

על-פי האיגוד הנוירולוגי הישראלי 15,000 אנשים בישראל נפגעים מדי שנה משבץ מוחי. שבץ נגרם בשל הפרעה באספקת דם למוח. סוג האירוע המוחי הנפוץ ביותר הוא שבץ מוח איסכמי בו נחסם כלי דם מוחי. שבץ איסכמי מהווה 92% ממקרי השבץ בישראל. כשמונה אחוזים סובלים משבץ דימומי-אירוע שהוא אומנם פחות שכיח, אך חמור יותר בפגיעתו.

מספר מחקרים כבר מצאו קשר בין בריאות הפה לבין הסיכון למחלות לב ושבץ. במחקר הנוכחי חוקרים מאוניברסיטת הירושימה בדקו את המצב הדנטאלי של 358 מטופלים ומצאו כי בקרב אנשים בשנות ה- 50 וה- 60 לחייהם שעברו שבץ, מספר השיניים שנותרו בפה היה נמוך באופן משמעותי.

לאחר מכן החוקרים ניתחו תוצאות מארבעה מחקרים קודמים בנושא. הם לקחו בחשבון מגוון גורמי סיכון אחרים הקשורים לשבץ כמו עישון, השמנה ושימוש באלכוהול וחישבו שאנשים עם 24 או פחות מהשיניים המקוריות שלהם (למבוגרים אמורות להיות 32 שיניים), הם בעלי סיכון גבוה ב- 57% לשבץ בהשוואה לאלה שנותרו בפיהם 25 שיניים או יותר.

תוצאות מחקר זה מחזקות מחקר שוודי שפורסם לאחרונה, לפיו אנשים עם שיניים פגועות נמצאים בסיכון גבוה באופן משמעותי למות בשל מחלת לב, מאשר אנשים שעדיין יש בפיהם את כל השיניים. 

הסבר אפשרי אחד לקשר בין בריאות השן לבריאות הלב וכלי הדם הוא שבקטריה שנכנסת לזרם הדם עלולה להפעיל את מערכת החיסון, לגרום לדלקתיות בדפנות העורקים ולכן להצרתם .

מחקר שפורסם בשנה שעברה מצא הסבר אפשרי נוסף. החוקרים הראו כי האשם הוא במנגנון ההגנה העצמית של חיידקי הסטרפטוקוקס בפה, החיידקים שגורמים למחלות חניכיים ושיניים. חיידקי הסטרפטוקוקוס נכנסים לזרם הדם דרך חניכיים מדממות, שם הם משתמשים בחלבון שנמצא על פני השטח שלהם שנקרא PadA, שמכריח טסיות דם להקשר יחד ולגרום לקרישי דם. הצטברות הטסיות יחד עלולה לגרום לקרישי דם קטנים, גידולים על שסתומי הלב או דלקתיות בכלי הדם שעלולה לחסום אספקת דם ללב ולמוח.

doi:10.1016/j.jdsr.2011.01.001

 עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה