טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מה הקשר בין השמנה בילדים לטרשת נפוצה?
ממחקר חדש עולה כי לילדים ומתבגרים עם השמנת יתר סיכון כפול להיות מאובחנים במחלת הטרשת הנפוצה. נראה שמשקל הגוף גם משפיע על האופן בו הילד מגיב לטיפול התרופתי
השמנת יתר בילדים ומתבגרים קשורה לסיכון גבוה פי יותר משניים לפתח טרשת נפוצה - פי 2.19 בקרב בנות ופי 2.14 בבנים בהשוואה לילדים שמשקלם תקין. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.
החוקרים מהמרכז הרפואי גטינגן בגרמניה סקרו את תיקיהם הרפואיים של 453 ילדים ומתבגרים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית בגרמניה, הרוב (67.5%) ילדות ונערות. הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 13.7 שנים. החוקרים בחנו את פעילות המחלה כפי שנראית בסריקות ההדמיה, מידע רפואי ומדד ה-EDSS לרמת הנכות לאורך השנים. בנוסף, הם השוו את מדד ההשמנה (ה-BMI) שלהם לנתונים של 14,747 ילדים ומתבגרים ברחבי גרמניה ללא טרשת נפוצה.
ניתוח הנתונים חשף גם כי ילדים ומתבגרים שלפי מדד ה-BMI מוגדרים כשמנים, נוטים להגיב פחות טוב לטיפולים מקו ראשון לטרשת נפוצה (תרופות ממשפחת האינטרפרון-בטא והקופקסון) - חווים יותר התקפים תחת טיפולים אלו ויותר מהם נאלצים לעבור לקו טיפול שני. החוקרים משערים שהסיבה לכך קשורה לזה שהשמנה משפיעה על הדרך בה תרופות לטרשת נפוצה נכנסות לגוף, נעות בתוכו ונפלטות ממנו. מאחר שלא נמצאו השפעות נוספות של השמנה על מהלך המחלה, והשמנה לא נקשרה למחלה פעילה יותר כאשר נבחנו מדדים כגון סריקות ה-MRI והנכות התפקודית (EDSS), החוקרים אומרים כי הממצא על השוני בתגובה לטיפול התרופתי נובע כנראה מההשפעה של השמנה על תגובת הגוף לטיפול. בכל אופן, ממצא זה דורש מחקרים נוספים.
דלקתיות, ויטמין D וחיידקי מעי
המחקר מצביע על קשר בין השמנה בילדים לטרשת נפוצה, אך לא ניתן להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה, ובמילים אחרות: לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי השמנה בפני עצמה היא זו שהובילה לסיכון המוגבר לפתח את המחלה - ייתכן שגורמים אחרים התערבו והשפיעו על התוצאות.
עם זאת, החוקר הראשי ד"ר פיטר הופקה, מספק מספר מנגנונים בהם השמנה עשויה להעלות סיכון לטרשת נפוצה: השמנה מובילה ליותר פעילות דלקתית, קשורה לרמות של ויטמין D וגם להרכב של החיידקים במעי - כל אלה נקשרו במחקרים לטרשת נפוצה.
המחקר מחזק ממצאי מחקרים קודמים לפיהם השמנה בגיל ההתבגרות והילדות עלולה להגביר את הסיכון לפתח טרשת נפוצה בעתיד. לדוגמה, במחקר קטן שפורסם בכתב העת Neurology בשנת 2013 נמצא כי בבנות עם טרשת נפוצה שיעורי ההשמנה עומדים על 50.6% לעומת 36.6% בלבד בקרב בנות קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים אך ללא טרשת נפוצה. עוד נמצא באותו מחקר שככל שההשמנה חמורה יותר, כך גם עולה הסבירות לאבחנה של טרשת נפוצה. מחקר שפורסם שנה לפני כן בכתב העת Multiple Sclerosis Journal העלה כי מדד BMI גבוה (מעל 27) בגיל 20 קשור לסיכון גבוה פי 2.2 לפתח טרשת נפוצה בהשוואה ל-BMI תקין.
מהמחקרים עולה החשיבות של שמירה על משקל תקין למניעה של טרשת נפוצה בילדים ומתבגרים וייתכן שגם לשיפור התגובה לטיפול בקרב ילדים ומתבגרים שכבר אובחנו במחלה.
על רקע תוצאות המחקר, ד"ר אסתר גנלין-כהן, מנהלת המרפאה למחלות נוירואימונולוגיות במרכז שניידר לרפואת ילדים וממנהלי קהילת טרשת נפוצה בכמוני, מדגישה את החשיבות של פעילות גופנית אירובית כגורם מיטיב עם הטרשת, ולא רק בהקשר של שמירה על המשקל - אלא גם בקרב מטופלים עם BMI תקין.
"נמצא כי ילדים שאובחנו עם טרשת נפוצה היו פחות פעילים גופנית בהשוואה לילדים שחוו התקף דה מיאלנטיבי (אירוע נוירולוגי בודד) אחד ועדיין לא צברו מספיק קריטריונים לאבחנה של טרשת נפוצה. נוסף לכך, ילדים שהיו יותר פעילים גופנית הציגו פחות נגעים דה מיאלנטיבים בהדמיה וחוו פחות התקפים חוזרים" אומרת ד"ר גנלין-כהן.
"ידוע כי פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח, משככת כאבים – בין היתר באמצעות הגברת הפרשת אנדורפינים ומפיגה לחץ נפשי. כמו כן, פעילות גופנית משפרת את הכושר האירובי ותורמת לניידות המוטורית. מעבר לכך, הוכח כי קיימת לפעילות גופנית גם השפעה מולקולרית שבאה לידי ביטוי בהגברת ייצור חומרים נוגדי חמצון בתאים והשתקת מנגנוני דלקת" מפרטת ד"ר גנלין-כהן.
טרשת נפוצה אינה מחלה נפוצה, וטרשת נפוצה בילדים היא נדירה במיוחד. לפי הערכות מתוך כ-5,000 מאובחנים עם טרשת נפוצה בישראל, כ-5% הם ילדים. "יש מחקרים שמדווחים כי עד 10% מקרב המאובחנים עם טרשת נפוצה בעולם חוו את ההתקף הראשון שלהם לפני גיל 18" מציינת ד"ר גנלין-כהן.
הגורמים לטרשת נפוצה עדיין אינם ידועים לאשורם, אך ידוע כי מדובר במחלה מולטי-פקטוריאלית, כלומר קיים מכלול של גורמים המשפיע על התפתחותה. מחקרים עד כה הצליחו להצביע על מספר גורמים שמגבירים את הסיכון למחלה לרבות מאפיינים גנטיים, חשיפה לזיהומים – ובאופן ספציפי הדבקה בנגיף אפשטיין-בר (EBV) ומשתנים סביבתיים לרבות העדר חשיפה לשמש וחסר בוויטמין D, עישון פסיבי ואף תזונה עתירת מלח, העדר פעילות גופנית והשמנה.
JAMA Neurol. Published online July 15, 2019. doi:10.1001/jamaneurol.2019.1997