מחקר חדש מעלה את האפשרות שאותם גנים עשויים להשפיע על הסיכון של אדם לפתח הפרעות אכילה מסוימות ואלכוהוליזם. המשמעות: לאנשים הסובלים ממצב אחד נטייה גדולה יותר לפתח גם את המצב השני.

מחקרים קודמים הראו שקיים קשר בין תלות באלכוהול והפרעות אכילה וכי בקרב אנשים הסובלים מהפרעת אכילה בולמוסית יש שיעורים גבוהים מהממוצע של אלכוהוליזם. מחקרים גם הראו כי לשתי התופעות רכיב תורשתי. כעת מתברר כי ייתכן ואותם גנים אחראים לשתי ההפרעות.

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Journal of Studies on Alcohol and Drugs ביקש לבחון אם קיים קשר גנטי בין התופעות. החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון לרפואה ניתחו מידע על כמעט 6,000 תאומים אוסטרליים משני המינים, בהם גם תאומים זהים וגם תאומים לא זהים. הנבדקים דיווחו במסגרת מחקרים קודמים על השימוש באלכוהול ועל מנהגי האכילה הבולמוסית שלהם. נשים גם נשאלו באופן ספציפי על מנהגי ההקאה שלהן.

למה תאומים? תאומים זהים חולקים את אותו מטען גנטי ותאומים שאינם זהים חולקים כמחצית מהמטען הגנטי. זה אפשר לחוקרים להשתמש בשיטות סטטיסטיות כדי לקבוע את הסיכוי שתכונה מסוימת נובעת מגנים.

למרות שלא ברור עדיין איזה גנים מעורבים בדיוק, החוקרים מצאו כי קיים קשר גנטי בין תסמינים של הפרעת אכילה בולמוסית כמו בולמוסי אכילה והתנהגות מפצה (הקאות, הרעבות ושימוש במשלשלים), לבין אלכוהוליזם. מניתוח הנתונים עולה כי 38% עד 53% מהסיכון לפתח את ההפרעות הללו עשוי לנבוע מאותם גנים משותפים.

לדברי החוקרים, על המטפלים להיות מודעים לכך שהפרעה אחת עשויה להיות כרוכה בסיכון מוגבר גם להפרעה השנייה אצל מטופליהם.

בשלב הבא החוקרים מתכננים לאסוף דגימות דם או רוק בניסיון לזהות את הגנים עצמם התורמים לנטייה גם לאלכוהוליזם וגם לתסמינים של הפרעות אכילה.

Journal of Studies on Alcohol and Drugs vol. 74 (5), 664