קדחת ים תיכונית (FMF)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מה הקשר בין דלקות גרון בילדים לקדחת ים תיכונית?
חוקרים ישראלים מצאו שבקרב ילדים שסובלים מתסמונת המתבטאת בדלקות גרון חוזרות (PFAPA) יש שיעור גבוה של קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF)
שתי מחלות דלקתיות נפוצות בישראל עשויות להיות קשורות זו לזו. במחקר חדש נמצא כי PFAPA - מחלה שמתבטאת בעיקר בהתקפים חוזרים של חום וכאבי גרון ללא מחולל חיצוני כמו וירוס או חיידק עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות של קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF) – מחלה שמתאפיינת בהתקפי חום וכאבים.
על PFAPA, FMF ומה שביניהן
בין המחלות יש הרבה במשותף. שתיהן אוטואינפלמטוריות – מחלות בהן מערכת החיסון במקום לתקוף חיידקים או וירוסים תוקפת את הגוף ויוצרת דלקת. שתי המחלות נפוצות בילדים בישראל ובשתיהן התסמינים מופיעים בהתקפים, אך בין התקף להתקף הילדים בדרך כלל בריאים.
מחלת PFAPA מאופיינת בהתקפים חוזרים של חום גבוה, כאבי גרון, אפטות או מוגלה בגרון ונפיחות בקשרי הלימפה בצוואר. ההתקפים מופיעים לרוב אחת ל-3 או 4 שבועות אך לעיתים בתדירות גבוהה יותר, והם נמשכים בין 4 ל-7 ימים. ההתקפים מחקים דלקת גרון חיידקית אך משטחי הגרון שמתקבלים שליליים.
המחלה התגלתה רק ב-1987 על ידי פרופ' גרי מרשל ולכן היא קרויה גם "מחלת מרשל". למרות שהמחלה נפוצה בילדים בישראל המודעות לה בקרב הורים נמוכה מאוד, לא תמיד קיימת מודעות בקרב רופאי הילדים ופעמים רבות המחלה מאובחנת באיחור או לא מאובחנת כלל.
PFAPA מופיעה בדרך כלל בפעוטות – לרוב בני שנתיים עד חמש. סביב גיל 8-7 תדירות ההתקפים פוחתת באופן הדרגתי עד שהמחלה נעלמת לחלוטין - סביב גיל 13-12 בממוצע, אך ייתכן גם שמוקדם או מאוחר יותר.
"המחלה גורמת לסבל וירידה באיכות החיים, הפסד ימי עבודה של ההורים וגם ימי לימודים של הילד. עד שהילדים מאובחנים הם מקבלים בדיקות וטיפולים רבים ומיותרים לרבות טיפולים מיותרים באנטיביוטיקה ואפילו לעיתים כריתת שקדים שלא לצורך, בעוד שהטיפול במחלה קל מאוד וכל מה שנדרש כדי להפסיק את ההתקף זו מנה אחת של סטרואידים שפשוט מכבים את ההתקף, על אף שבמחצית מהמקרים הם עלולים גם להגביר את תדירות ההתקפים" מסביר ד"ר גיל אמריליו, רופא בכיר ביחידה לראומטולוגית ילדים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים ומנהל קהילת FMF ב"כמוני", מצוות החוקרים.
קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF) מתאפיינת בהתקפים בהם מופיעים תסמינים שנמשכים לפחות 12 שעות ונעלמים לחלוטין עד 4-3 ימים לאחר מכן. המחלה מתבטאת בחום גבוה במרבית המקרים יחד עם תסמינים מגוונים בהתאם למיקום הדלקת, לרבות כאבי בטן, עצירות ולעיתים רחוקות יותר שלשולים, כאבים חדים בחזה המחמירים בעת שאיפת האוויר לריאות, כאבי מפרקים וכאבי רגליים.
ידוע של-FMF יש בסיס גנטי: התסמונת עוברת בתורשה משני הורים עם מוטציה גנטית בגן הגורם למחלה והרוב המוחלט של מקרי התחלואה הוא בחולים ממוצא ים תיכוני. לעומת זאת, בעוד שיש מקרים משפחתיים של PFAPA ולמרות שהמחלה נפוצה הרבה יותר בקרב ילדים ממוצא ים תיכוני - לא נמצא גן ברור שגורם למחלה.
בניגוד ל-PFAPA שם ניתן להפסיק את ההתקפים עם סטרואידים, סטרואידים לא יכולים להפסיק התקף של קדחת ים תיכונית משפחתית, והטיפול ב-FMF מיועד בעיקר למניעת התקפים וסיבוכי המחלה – וזאת באמצעות התרופה קולכיצין ובחלק מהמקרים גם בתרופות ביולוגיות מתקדמות.
הבדל נוסף בין המחלות הוא שבניגוד למחלת PFAPA שכאמור חולפת כשהילדים גדלים, FMF נותרת לכל החיים.
אחד מכל חמישה
"החולים עם PFAPA הם לרוב מאותו מוצא של חולי FMF. זה בפני עצמו העלה את השאלה האם יש קשר בין שתי המחלות. מעבר לכך, שתיהן מחלות התקפיות של חום ודלקת וחלק מהסימפטומים גם דומים" אומרת פרופ' ליאורה הראל מנהלת היחידה לראומטולוגיה במרכז רפואי שניידר ויו"ר החוג הישראלי לראומטולוגית ילדים, מעורכי המחקר החדש.
"ראינו במרפאות שחלק מחולי ה- PFAPAעוברים המרה - מהתקפים ארוכים של דלקות גרון ההתקפים הופכים להתקפים של FMF - התקפים קצרים יותר שנמשכים 72-12 שעות וכרוכים גם בכאבי בטן עוויתיים. ההתקפים הללו אינם מגיבים למנה בודדת של סטרואידים. לעיתים המחלות קיימות במקביל" מוסיף ד"ר אמרילו.
המומחים ביקשו ללמוד עוד על הקשר. לשם כך הם אספו את כל התיקים של חולי PFAPA שטופלו במרכז הרפואי שניידר בפתח תקווה ובמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ובחנו כמה מהילדים אובחנו גם כחולי FMF. במחקר נכללו 270 ילדים שאובחנה אצלם PFAPA.
נמצא כי כמעט 1 מכל 5 ילדים עם PFAPA פיתח גם FMF (19%). "ההורים והרופאים צריכים להיות פתוחים לאפשרות שיש לא רק אבחנה אחת. חשוב שהרופאים לא יתקבעו על מחלה שכבר אובחנה, אלא יתחקרו היטב את ההורים והילדים לחיפוש האפשרות שקיימת עוד מחלה" אומרת פרופ' הראל. "FMF היא מחלה גנטית שחשוב לאבחן אותה, וחשוב מאוד לטפל בה – הן בשביל שיפור חיי איכות החולה והן לצורך מניעת סיבוכי המחלה - פגיעה בכליות עד אי-ספיקת כליות".
אבחון מוקדם
כיום פעמים רבות קיים עיכוב גדול באבחון של FMF מאחר שהתופעות אינן ספציפיות למחלה זו. ילדים יכולים להתחיל רק עם התקפי חום או רק עם כאבי בטן - שמחקים וירוס או אפילו אפנדציט.
"מהרגע שהופיעו תסמינים עד קבלת אבחנה של FMF עוברת בממוצע כשנה – וזה אצל החולים שמאובחנים. רבים כלל אינם מאובחנים, בייחוד אלו עם התסמינים הקלים יחסית" אומר ד"ר אמרילו. "אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שחולי PFAPA עלולים לפתח FMF ולעקוב אחריהם כדי שאם הם יפתחו FMF המחלה תאובחן ותטופל בהקדם".
ד"ר אמרילו מסכם כי "על אף שיש חפיפה מסוימת בין המחלות באחוז מסוים באוכלוסייה – כפי שנמצא במחקר – צריך לזכור עדיין שיש הבדל תהומי בין שתי המחלות והטיפולים שניתנים להן שונים. במקרה שעולה חשד למחלת FMF חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום (ראומטולוג) כדי להימנע מצד אחד מטיפולים מיותרים ומצד שני לתת את הטיפול הנכון כמה שיותר מוקדם כדי לשפר את איכות החיים ולמנוע את סיבוכי המחלה".
השתתפו במחקר: ד"ר יונתן בוטבול, פרופ' ליאורה הראל, ד"ר מרים אבו-רומי, פרופ' ריבה בריק, ד"ר נופר חזקלו, אורלי אונה וד"ר גיל אמריליו וממצאיו מתפרסמים בכתב העת THE JOURNAL OF PEDIATRICS.
THE JOURNAL OF PEDIATRICS DOI: https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2018.08.080