יותר ממחצית מהילדים שמאובחנים עם ADHD (הפרעות קשב וריכוז) ממשיכים לסבול מפגיעה תפקודית ומתסמינים של ADHD במהלך גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת. ידוע גם כי מתבגרים, יותר מילדים, עשויים להפסיק טיפול – בין אם תרופתי או אחר. בנוסף, מתבגרים או מבוגרים צעירים שנושרים מטיפול הינם בעלי סיכון מוגבר לכישלונות בבית ספר, הסתבכויות עם החוק ותאונות דרכים. על רקע זה, התעניינו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה, במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Adolescent Health, כיצד עמדתם של הורים וילדים משפיעה על המידה בה הילדים או מתבגרים צורכים שרותי בריאות.

החוקרים עקבו אחר כ- 372 ילדים שאובחנו עם ADHD. אותם ילדים הוערכו שוב כ- 6.8 שנים בממוצע אחרי האבחון הראשון, כשהפכו למתבגרים או למבוגרים צעירים.

ל 79% מהילדים הייתה היסטוריה כלשהי של שימוש בשרותי בריאות הנפש במהלך חייהם, אולם רק 42% קיבלו שרות כלשהו משרותי בריאות הנפש בשנה שקדמה להערכה.

המנבאים המשמעותיים שצפו האם הורה יחפש טיפול עבור ילדו הצעיר או המתבגר בשנה האחרונה היו מידת חוסר הקשב, דיכאון ו/או חרדה ופגיעה תפקודית של הילדים, כפי שאלו נתפסו על ידי הוריהם. גישה חיובית של הורים לטיפול תרופתי השפיעה על שיעור ילדיהם שפנו לטיפול (למרות שחשוב להדגיש שקיימות גם אופציות טיפוליות לא תרופתיות שמי שכלל לא פונה לטיפול מן הסתם לא ייחשף אליהן). לא מפתיע שככל שמידת הסטיגמה של ההורים כלפי הפרעות קשב הייתה נמוכה יותר, הסיכוי שיפנו את ילדיהם לטיפול עלה.

הגורם המשמעותי ביותר שניבא פנייה לטיפול מצידם של הילדים עצמם, היה מידת הסטיגמה שהם מייחסים להפרעות קשב.

באופן מעניין, מידת ההיפראקטיביות/ אימפולסיביות או הפרעות התנהגות של הילדים לא השפיעו על פנייה לטיפול. גם משתנים חשובים כגון מעמד סוציו אקונומי או דמוגרפי ומעמד ביטוחי לא השפיעו על פניה טיפול.

באופן כללי תוצאות המחקר מצביעות על כך ששיעור משמעותי מאלו שנמצאים בסיכון גבוה ל- ADHD נושרים ממעקב או טיפול רפואי וכי האופן בו תופסים מתבגרים הפרעת קשב (מה שניתן לקרוא לו גם סטיגמה) הוא גורם משפיע מאוד, הרבה מעבר לעמדתם של הוריהם, על נכונותם או רצונם לפנות לטיפול.

לאור האמור, חשוב לברר, בזמן ההערכה הראשונית, את תפיסתם של המטופלים והוריהם את נושא הפרעת הקשב וכן לברר את עמדתם העקרונית לטיפול תרופתי ואחר. מידע זה הינו רב ערך בתכנון מיטבי של התערבויות טיפוליות.

Journal of Adolescent Health Volume 49, Issue 1 , Pages 7-14, July 2011