דימום מהאף – מצב המכונה ברפואה 'אפיסטקסיס' – מהווה תופעה שכיחה, ולמרות שהיא על פניו היא עשויה להיות מפחידה, במקרים רבים היא אינה מצביעה על בעיה רפואית חמורה מדי.

בעומק האף מצויים נימי דם רבים, הן בקדמת האף והן בחלקו האחורי. כלי דם אלה נחשבים עדינים במיוחד, ומדממים בקלות – תופעה שכיחה הן בקרב בוגרים והן בגילי הילדות, בעיקר מגיל 3 עד 10. כשנימי הדם באזור האחורי של האף מדממים – הדם עלול לזרום לגרון ולקיבה ולהוות מצב סיכון רפואי למטופל.

עתה מדווחים חוקרים מקוריאה כי דימומים חוזרים מהאף בגיל מבוגר עשויים להעיד למעשה על התפתחות יתר לחץ דם. החוקרים מאוניברסיטת האניאנג בסיאול, בירת דרום קוריאה, בחנו את תופעת הדימומים מהאף כפי שזו מתועדת במאגר של הביטוח הרפואי הלאומי בקוריאה (KNHIS) בין השנים 2002 עד 2015.

35,749 מטופלים בוגרים שאובחנו עם יתר לחץ דם ונכללו במאגר שויכו לקבוצת המחקר, בגילים 45 ל-62 (בגיל 52 בממוצע), וזאת במידה ותועדו עם שלושה או יותר מרשמים לתרופות להורדת לחץ דם. מקבוצה זו הוצאו מטופלים שסבלו מתופעות רפואיות אחרות שמקושרות לדימום מהאף, לרבות גידול בסינוס, פגיעת טראומה בפנים, נטייה לדמם והפרעה בקרישיות הדם שמצריכה טיפול במדללי דם. לצידם הותאמה קבוצת ביקורת שכללה מספר נבדקים זהה.

בקבוצת המחקר נמצא כי השכיחות של דימומים ספונטאניים מהאף עמדה על 32.97 לכל 10,000 איש, ואילו בקבוצת הביקורת תועדה שכיחות נמוכה יותר של התופעה בקרב 22.76 לכל 10,000 איש. ניתוח סטטיסטי העלה כי הסיכון לדימומים מהאף גבוה ב-47% בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה. עוד התברר כי הסיכון לדימומים חוזרים מהאף גבוה ב-23% לאנשים עם לחץ דם גבוה.

בהמשך נמצא כי למטופלים עם יתר לחץ דם שחוו אירוע של דימום מהאף היו סיכויים גבוהים יותר לאירוע קשה שמצריך התערבות רפואית: מטופלים אלה היו בסיכון גבוה פי 2.69 להגיע לחדר מיון, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת, וכצפוי היו בסיכויים גבוהים פי 4.58 לעבור תהליך רפואי של 'חבישת אף' – החדרת מתקן שמנופח בעומק האף במטרה להרחיב את הנחיר ולעצור את הדימום המתמשך.

החוקרים מסכמים כי "יתר לחץ דם מעלה את הסיכון לדימום מהאף שכרוך בביקורים בבית חולים", וממליצים לייעץ רפואית למאובחנים עם יתר לחץ דם לגבי הסיכון לדימומים מהאף והאופן המומלץ לעצירת הדימום: לחיצה על האף באזור הרך שבין מחיצות האף עם נייר טואלט ספוג במעט מים ותוך הטיית הפנים כלפי מטה, מאחר והטייתו כלפי מעלה עלולה להוביל לזרימת הדם אחורנית לכיוון הגרון. הממצאים מדווחים בגיליון ספטמבר 2020 של כתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery.

בריאיון לתקשורת האמריקאית הבהיר אחד החוקרים כי מאחר והמחקר לא כלל נבדקים עם הפרעות בקרישיות הדם, ההנחה כי מטופלים עם יתר לחץ דם וגורמי סיכון נוספים, למשל אלו שנוטלים מדללי דם ואף מינונים נמוכים של אספירין – מצויים אף בסיכון גבוה יותר לתופעה.

יובש באוויר, גידולים בסינוסים וטראומה

בעבודה זו דימומים מהאף זוהו כתסמין אפשרי של יתר לחץ דם אשר מוגדר כ"מחלה שקטה" שמתפתחת לרוב ללא תסמינים אופייניים. עם זאת, הקשר בין יתר לחץ דם לדימומים מהאף שנוי במחלוקת בספרות הרפואית, ולצד מחקרים שמצביעים על קשר בין עלייה בלחץ דם לנטייה גוברת לדימומים, כפי שהודגם גם במחקר הנוכחי, עדיין לא ברור האם יתר לחץ דם הוא אכן גורם סיכון לדימומים מהאף. 

החוקרים הקוריאנים מעריכים כי הקשר בין יתר לחץ דם לדימומים מהאף קשור בפגיעה כרונית בכלי הדם שנגרמת על רקע העלייה בלחץ הדם - פגיעה שעלולה להוביל לדמם. אכן, ממצאי מחקר אמריקאי מאוניברסיטת יוטה שפורסם בפברואר 2019 בביטאון Emergency Medicine Clinics of North America, המבוסס על נתיחות לאחר המוות, מצביעים על שינויים ניווניים בכלי הדם באף בקרב אנשים עם יתר לחץ דם. לחץ דם גבוה עלול לפגוע בשכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם בעקבות תהליכי עקה חמצונית. מספר עבודות גם מתארות כיצד הפגיעה בדפנות כלי הדם על רקע לחץ דם גבוה מובילה להצטברות רובד טרשתי שהופך את כלי הדם לשבריריים יותר.

דימום האף מהווה תופעה רפואית נפוצה, שלפי הערכות חווים כ-60% מהאוכלוסייה לפחות פעם בחיים. ב-6% מהמקרים דימום מהאף מחייב טיפול רפואי כלשהו וב-0.2% מהמקרים נדרש אשפוז בבית החולים כדי לבקר את הדימום.

מספר גורמים עשויים להוביל לדימומים חוזרים מהאף מעבר ליתר לחץ דם, לרבות מזג אוויר יבש שעלול להוביל להתפוצצות נים דק באף, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, גירוי כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים, התעטשויות חוזרות על רקע אלרגי, פגיעת טראומה, התמכרות לאלכוהול, הפרעות בקרישיות הדם, נטילת מדללי דם ובמקרים חריגים ביותר גידולים בסינוסים וסרטן חלל האף והסינוסים.

JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery, doi:10.1001/jamaoto.2020.2906