מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותמדיטציה משנה את מבנה המוח

מדיטציה משנה את מבנה המוח

מחקר: תוך שמונה שבועות, תרגול מדיטציה מביא לשינויים במבנה המוח


תרגול מדיטציה גרם לשינויים באזורים במוח הקשורים לזיכרון, תחושת העצמי, אמפתיה ומתח (צילום: סטוק פוטוז)
תרגול מדיטציה גרם לשינויים באזורים במוח הקשורים לזיכרון, תחושת העצמי, אמפתיה ומתח (צילום: סטוק פוטוז)

 

רבים מתארים כי המדיטציה שינתה את האופן בו הם חושבים ומרגישים. מחקר חדש של חוקרים מבית החולים הכללי במסצ'וסטס מראה כי זו לא רק תחושה. המחקר מצא כי בקרב אנשים שהשתתפו בתוכנית אימון מדיטציה בת 8 שבועות ניכרו שינויים באזורים במוח הקשורים לזיכרון, תחושת העצמי, אמפתיה ומתח.

 

"למרות שהעיסוק במדיטציה מקושר בדרך כלל לתחושת שלווה והרפיה פיזית, אנשים שמתרגלים מדיטציה טוענים כבר מזה זמן רב כי המדיטציה נותנת גם יתרונות קוגניטיביים ופסיכולוגיים הנמשכים לאורך כל היום" אומרת החוקרת שרה לזר "מחקר זה מראה כי שינויים במבנה המוח נמצאים אולי ברקע של אותם דיווחים ושזה לא רק שהאנשים מרגישים טוב יותר כי הם מבלים זמן בהרגעות."

 

מחקרים קודמים של לזר ושל חוקרים נוספים מצאו הבדלים בין מבנה המוח של מתרגלי מדיטציה מנוסים לבין מבנה מוחם של אנשים שמעולם לא עשו מדיטציה, באזורים הקשורים לקשב ואינטגרציה רגשית. אולם, מחקרים אלו לא יכלו להוכיח כי השינויים נוצרו בעקבות המדיטציה.

 

במסגרת המחקר הנוכחי נערכו הדמיות MRI כדי לבדוק את מבנה מוחם של 16 משתתפים בתוכנית בת 8 שבועות ללימוד מדיטציה, שבועיים לפני הקורס ושבועיים אחריו. בנוסף לקורס במסגרתו הנבדקים תרגלו מדיטציה, הם קיבלו קלטת עם הוראות כדי שיוכלו לבצע אימונים בביתם. במקביל, הנבדקים התבקשו לבצע רישום של הזמן שבילו בתרגול מדיטציה בכל יום.

 

לשם השוואה, קבוצת ביקורת של אנשים שלא השתתפו בקורס מדיטציה, עברה הדמיות מוחיות באותם זמנים של קבוצת המחקר.

 

הנבדקים דיווחו שבילו בממוצע 27 דקות בכל יום במדיטציה. בשאלון בו נשאלו אודות שלוותם, ניכר שיפור משמעותי בהשוואה למצבם לפני האימון. הניתוח של צילומי ה MRI שהתמקד באזורים בהם נצפו הבדלים בין מתרגלי מדיטציה לבין אנשים אחרים במחקרים קודמים, הראה עליה בצפיפות של החומר האפור באזור ההיפוקמפוס, איזור במרכז המוח החשוב ללמידה וזיכרון ובאזורים הקשורים למודעות עצמית, חמלה והתבוננות עצמית. כמו כן, נמצאה הפחתה בחומר האפור באזור האמיגדלה, אזור הממלא תפקיד חשוב בחרדה ומתח, מה שהשתלב עם הדיווחים העצמיים של הנבדקים על הפחתה ברמות הלחץ שהם חשים.

 

בקרב קבוצת הביקורת לא נצפו שינויים כאלו באזורי המוח, מה שמלמד כי השינויים שנמצאו לא התרחשו באופן ספונטאני במהלך הזמן, אלא כתוצאה מהמדיטציה.

 

למרות שלא נמצאו שינויים אצל הנבדקים באזור האינסולה הקשור למודעות עצמית, ממצא שכן הופיע במחקרים הקודמים, החוקרים סבורים שכדי להשיג שינוי מוחי באזור זה יש צורך באימוני מדיטציה בטווח ארוך יותר.

 

"מרתק לראות את גמישותו של המוח ושבאמצעות אימוני מדיטציה אנו יכולים לקחת תפקיד פעיל ולגרום לשינויים מוחיים ובכך לשפר את בריאותנו הנפשית ואת איכות חיינו" אומרת בריטה הולזל, אחת החוקרות, שמציינת גם כי מחקרים אחרים הראו שמדיטציה יכולה לגרום לשיפור משמעותי במגוון סימפטומים.

 

 

Psychiatry Res. 2011, 191(1), 36-43
 

 

 

רוצים לנסות מדיטציה מונחית? לתרגול מודרך לחצו כאן

 

 

תרגום ועריכה: יעקב ברמץ