מדיטציה היא שיטת טיפול גוף-נפש. במהלך מדיטציה, המטופל מפתח התמקדות פנימית בתחושות ההווה, תוך צמצום מחשבות על העבר והעתיד, ובאופן שעשוי לתרום לשיפור איכות החיים ואף המצב הרפואי בשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים.

כתבים היסטוריים מתעדים תהליכי מדיטציה בהודו העתיקה עוד בשנת 1,500 לפני הספירה. גם בתקופה המקראית, כשמתואר כי יצחק בנו של אברהם יצא "לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כ"ד, ס"ג), יש המפרשים כי עסק למעשה בפעילות מדיטטיבית.   

אורח החיים המערבי שמלווה בגורמים רבים מעוררי לחץ מוביל בעשורים האחרונים להתעניינות גוברת במדיטציה. גם בקהילה המדעית והרפואית יותר ויותר חוקרים בוחנים את השפעות המדיטציה. 

סוגים של מדיטציה

מדיטציה היא למעשה שם גג לשיטות שונות שמטרתן השגת שלווה פנימית באמצעות מיקוד הקשב ברגע הנוכחי. בין סוגי המדיטציה הרווחים כיום נמנים:

מדיטציית מיינדפולנס

מדיטציית מיינדפולנס (Mindfulness Meditation), הקרויה גם 'מדיטציה תודעתית' ו'מודעות קשובה', מבוססת על הגברת מודעות עצמית ועל קשב גבוה וקבלה של החיים ברגע זה.

במדיטציית מיינדפולנס מרחיבים המטופלים את המודעות העצמית, ומתמקדים בחוויה העכשווית, לדוגמה בקצב הנשימות. במדיטציה זו לומדים המטופלים לקבל את מחשבותיהם ורגשותיהם ללא שיפוט עצמי. אמצעי זה תורם להפחתת לחצים, בעיקר בקרב מי שנוטים לבזבז זמן רב בתכנון, פתרון בעיות ומחשבות שליליות וחשש מפני שיבושים בחיים.

שורשי השיטה בבודהיזם, ואחד מענפי המיינדפולנס הוא מדיטציית ויפאסנה – שיטה שמקורה בהודו העתיקה ומשמעותה 'לראות את המציאות באמצעות ראייה בהירה' נטולת רגשות ופחדים ותוך חידוד התובנה האינטואיטיבית בדבר אי ודאות ושינויים בעולם שאינם ניתנים לשליטה ואינם משויכים לאף אדם. מדיטציית ויפאסנה כוללת תרגול מודע לנשימות ואיסור אלמנטים מסיחי דעת, לרבות דיבור, קריאה, כתיבה, עישון, שתיית אלכוהול וקיום יחסי מין.

מדיטציה מודרכת

מדיטציה מודרכת היא מדיטציה שבמהלכה מכוונים המטופלים למיקוד פנימי של הקשב תוך כדי דמיון מודרך, ומודרכים לדמיין מקומות ומצבים אותם הם תופסים כרגועים. במהלך מדיטציה מודרכת השאיפה היא שהמטופל יעשה שימוש בכמה שיותר חושים, לרבות חוש הראייה, השמיעה, הריח והמגע. ניתן לבצע מדיטציה מודרכת באופן עצמאי ולעתים מלווה את התהליך מורה או מדריך, במפגש פרטי או קבוצתי.

מדיטצית מנטרה

במדיטציית מנטרה המטופלים מתרגלים חזרה שקטה על מילה מרגיעה או משפט מרגיע בקול או בדממה, או משחזרים באופן חוזר חוויה מרגיעה, כאמצעי להתמקדות ולהפחתת לחצים.

צ'י קונג

צ'י קונג היא במקור שיטת גוף-נפש סינית עתיקה שמשלבת תובנות מעולם המדיטציה והרגיעה, לצד תרגול תנועות גוף מרגיעות ותרגילי נשימה, במטרה לשמר ולשפר את יציבות הגוף.

טאי צ'י

טאי צ'י היא אומנות לחימה סינית עתיקה, שבמהלכה מבצעים המטופלים תנועות איטיות ותרגילי יציבות תוך כדי תרגול נשימות עמוקות.

מדיטציה טרנסצנדנטלית

מדיטציה טרנסצנדנטלית היא שיטה מדיטטיבית פשוטה שבמהלכה המטופלים חוזרים על מנטרה בהכוונה אדם אחר – למשל על מילה, צליל או משפט, בראשם או בקול, כך שהגוף מתקבע במצב של רוגע ושלוות נפש, ללא צורך בשימוש בהשקעת מאמצים לשיפור הריכוז. בהבדל מ'מיינדפולנס', מדיטציה טרנסצנדנטלית אינה עוסקת בפיתוח גישה לחיים ובחיפוש אחר משמעות, אלא אמצעי טכני שמטרתו להגיע למצב של רגיעה עמוקה ותודעה פנימית.

יוגה

יוגה (Yoga) היא שיטה פופולארית ברפואה המשלימה והאלטרנטיבית, שיש בה אלמנטים מדיטטיביים, ובמסגרתה המטופלים מתרגלים תנוחות שונות תוך שליטה בנשימות, ובאופן המוביל לשיפור גמישות הגוף ושלוות הנפש. תוך כדי תנוחות גוף משתנות שדורשות יציבה וריכוז – לומדים העוסקים ביוגה להפחית לחצים ולמקד את הקשב בהווה הרגעי – באופן שמשרה רוגע נפשי.

השפעות המדיטציה על הגוף 

בעשורים האחרונים מתברר גם לרפואה המערבית כי טיפולי מדיטציה מסייעים לבני אדם בשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים ותורמים לשיפור איכות החיים.

התרומה הגופנית והנפשית של מדיטציה עשויה לכלול קבלת נקודת מבט חדשה (פרספקטיבה) בהתמודדות עם מצבי לחץ, פיתוח מיומנויות לניהול לחצים, העלאת המודעות העצמית, התמקדות בהווה, הפחתת רגשות שליליים, הגברת דמיון ויצירתיות, שיפור הקשב, הפחתת קצב הלב במנוחה, הפחתת לחץ הדם במנוחה, קידום שלווה פנימית ורווחה נפשית וכן שיפור באיכות השינה.

בספרות המדעית מדווח בשנים האחרונות על מספר מנגנונים אפשריים באמצעותם פועלת המדיטציה בהשפעתה החיובית.

השפעה על מערכת העצבים וההורמונים: עבודות זיהו כי מדיטציה ומיינדפולנס מובילים להגברה של הפעילות הפראסימפטטית במערכת העצבים אשר משרה רוגע, וכן להפחתת פעילות מערכת העצבים הסימפטטית שמטרתה לסייע לגוף להתמודד עם מצבי לחץ במנגנון של "הילחם או ברח". כך, מחקרים מצביעים על השפעות המדיטציה על ירידה בהפרשת הורמון הלחץ קורטיזול והורמונים נוספים שמשתתפים בתגובה של הגוף ללחצים. במחקר מגרמניה שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Psychosomatic Medicine נמצא כי תרגול של מדיטציה למשך שישה חודשים הוביל לירידה של 25% ברמות הורמון הקורטיזול בדגימות שיער של נבדקים – ממצא שמצביע על השפעות ארוכות טווח של המדיטציה על הורמוני לחץ.

הפחתת דלקתיות: מחקרים זיהו הפחתה של מנגנוני דלקתיות כתוצאה ממדיטציה – מנגנונים המשותפים למחלות כרוניות רבות שמלוות בפעילות דלקתית מוגברת כמו מחלות מעי דלקתיות, מחלות מפרקים דלקתיות, מחלות עור דלקתיות ועוד. 

שינויים במבנה המוח: מספר מחקרים מצביעים על שינויים אפשריים בפעילות של מבנים מוחיים שנצפים בעקבות טיפולי מדיטציה. כך, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם בנובמבר 2005 בכתב העת Neuroreport, מצא בהדמיות MRI כי תרגולי מדיטציה מובילים לעיבוי במעטפת המוח באזורים הקשורים לקשב, יכולת חישה ועיבוד חושי. מחקר נוסף מהרווארד שפורסם בינואר 2011 בכתב העת Psychiatry Research מצא באמצעות הדמיות מוח מסוג MRI אצל מטופלים במדיטציה בקביעות, כי תרגולי מדיטציה חוזרים משנים את מבנה המוח, ותורמים לעלייה בריכוז החומר האפור במוח.

שינויים גנטיים ומולקולריים: מספר עבודות מזהות בשנים האחרונות השפעות של מדיטציה על הביטוי של גנים בגוף. בפברואר 2014 דיווחו חוקרים מספרד, ארה"ב וצרפת בכתב העת Psychoneuroendocrinology כי זיהו שתרגול מדיטציית מיינדפולנס מוביל לשינויים גנטיים ומולקולאריים, לרבות ירידה בביטוי ודיכוי של גנים התורמים לדלקתיות.

מחקר נוסף שמתבצע בשנים האחרונות בהשתתפות פרופ' אליזבת' בלקברן, חוקרת אמריקאית מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו וכלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 2009, מזהה השפעות של מדיטציה על טלומרים – אזורים בקצה המטען הגנטי הדי.אנ.איי בתא שיש הטוענים שקיצורם ושחיקתם עם העלייה בגיל מאיצים תהליכי הזדקנות. כך, לכאורה, בוחנת פרופ' בלקברן האם מדיטציה עשויה להשפיע על עיכוב תהליכי הזדקנות ביולוגיים. במחקר שבוצע בשיתוף עמה שפורסם במאי 2018 בכתב העת Brain, Behavior and Immunity, נמצא כי מדיטציה עשויה בתרגול מתמשך להוביל לשינויים חיוביים בשימור אורכי טלומרים.

שיפור בהרכב החיידקים במערכת העיכול: יש גם ראיות חדשות כי טיפולי מדיטציה עשויים להשפיע על הרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את מערכת העיכול – המיקרוביום, שלאחרונה הרכבם נקשר לשורה של מחלות ומצבים רפואיים. המדובר כפי הנראה באחת ההשפעות בקשר המורכב והמעניין שבין המוח למערכת העיכול. במחקר מסין, שפורסם ביולי 2020 בכתב העת Evidence Based Complementary and Alternative Medicine נמצא כי טבעונים שעוסקים לאורך זמן במדיטציה חווים שיפור במיקרוביום שמתבטא בשיפור המטבוליזם וחיזוק המערכת החיסונית. בפברואר 2022 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Frontiers in Cellular and Infection Microbiology כי שינויים בהרכב חיידקי מערכת העיכול שנגרם כתוצאה מטיפולי מיינדפולנס מוביל לשיפור בתסמינים של חרדות.

השפעות המדיטציה על מחלות ומצבים רפואיים

מדיטציה עשויה להועיל בשיפור איכות החיים של מטופלים עם מחלות ומצבים רפואיים כרוניים רבים, כאשר חלק מההשפעות הוכחו במחקרים שפורסמו בשנים האחרונות. יש לציין כי בכל מקרה – מדיטציה אינה מהווה תחליף לטיפול הרפואי המקובל, ותרומתה האפשרית היא בגדר של טיפול משלים הניתן לצד הטיפול הרפואי הנדרש בכל מחלה.

דיכאון וחרדה

שורה של פרסומים בספרות המקצועית מצביעים על האפשרות להקל בתסמינים של דיכאון וחרדה באמצעות מדיטציה. במחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2022 בכתב העת JAMA Psychiatry, נמצא בתנאים של מחקר מבוקר כי מדיטציה מסוג מיינדפולנס יעילה להפחתת חרדות כמו טיפול בתרופות. המחקר מצא במדגם של מטופלים בחרדה, כי אלו שטופלו במשך שמונה שבועות בסדרת טיפולי מיינדפולנס חוו ירידה בעוצמות החרדה בדומה לאלו שטופלו בתרופה אסציטלופרם (ציפרלקס, אסטו).

מטה אנליזה של חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, שפורסמה במארס 2014 בכתב העת JAMA Internal Medicine מצאה כי מדיטציית מיינדפולנס מקלה על חרדות, דיכאון וכאבים כרוניים, ומסייעת בשיפור בתסמיני דיכאון בהשפעה הדומה לזו שזוהתה במחקרים אחרים בנוגדי דיכאון.

מחקר מבוקר העלה כי מדיטציה מסוג מיינדפולנס יעילה להפחתת חרדות כמו טיפול בתרופות (צילום: shutterstock)

כאב כרוני

עבודות רבות מתארות השפעות מיטיבות על כאבים כרוניים שונים כתוצאה מטיפולי מדיטציה ומיינדפולנס. מטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה באפריל 2017 בכתב העת Annals of Behavioral Medicine, מספקת ראיות ממחקרים ב"איכות נמוכה", כי מדיטציה מסוגים שונים מקלה על תחושות כאב, לרבות במחלת הפיברומיאלגיה שמאופיינת בכאבים וכן בקרב הסובלים מכאבי ראש, כאבי גב, כאבי מפרקים, כאבים במערכת העיכול, כאבים נוירופטיים ממקור עצבי – לרבות אצל אנשים עם סוכרת וכן כאבים אצל חולי סרטן.

בין סוגי כאבי הראש שעבודות הדגימו כי מדיטציה מקלה עליהם – נכללים כאבי ראש מתחיים ומיגרנות. מחקר מצומצם מארה"ב, שפורסם ביולי 2014 בכתב העת Headache, הדגים כיצד מדיטציית מיינדפולנס שמיושמת במשך כחצי שעה ליום, תורמת להפחתה בתדירות ובעוצמה של מיגרנות עד כדי קיצור המיגרנות בשלוש שעות בממוצע, ככל הנראה על רקע השפעות שונות על המוח שאינן ידועות לאשורן.

מחקר אמריקאי, שפורסם באפריל 2011 בכתב העת Journal of Neuroscience, מצא כי תרגול של מדיטציית מיינדפולנס במשך ארבעה ימים ברציפות הוביל לירידה של 57% בתחושות כאבים ולירידה של 40% בעוצמת כאבים, לצד עלייה בפעילות העצבית באזורים ספציפיים במוח: פיתוח החגורה הקדמי העליון שבמעטפת המוח ואזור האינסולה האחורי. החוקרים הגיעו למסקנה כי השפעת המדיטציה הייתה דומה לזו של משכך כאבים עוצמתי. ביוני 2010 דיווחו חוקרים בריטים כי זיהו אזורי מוח ששולטים בתחושות כאב ומושפעים ממדיטציה מסוג מיינדפולנס, כך שלמעשה המדיטציה "מאמנת" את המוח להיות יותר ממוקד בהווה ו"לבזבז" פחות זמן במחשבות על אירועים שליליים עתידיים ושיבושים אפשריים, וכך ביכולתה להקל על כאבים כרוניים.

הפרעות שינה

רבות העבודות שמזהות השפעה מיטיבה של מדיטציה מסוגים שונים על הפרעות שינה ובעיקר נדודי שינה-אינסומניה. חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) דיווחו במטה אנליזה שפורסמה ביוני 2019 בכתב העת Annals of the NY Academy of Sciences, כי מצאו ראיות לכך שמדיטציית מיינדפולנס עשויה לשפר את איכות השינה ולהקל בהתמודדות עם הפרעת שינה מסוג אינסומניה (נדודי שינה).

עבודות בתחום מדגימות כיצד מדיטציה מסייעת להפחתת עירור יתר (arousal) שפוגע באיכות השינה. כמו כן, מספר מחקרים מדגימים את השפעות המדיטציה על עלייה בהפרשת הורמון השינה מלטונין – תוך האטת תהליך הפירוק של מטלונין בכבד. בנוסף, למדיטציה השפעות על המוח שעשויות לשפר את איכות השינה ולהעצים את שלב השינה REM המוכר כשלב 'שנת החלום'.

יתר לחץ דם

עבודות מדגישות את תרומתה האפשרית של מדיטציה בהורדת לחץ דם גבוה. במטה אנליזה מארה"ב שפורסמה באפריל 2017 בכתב העת Journal of Hypertension, נמצא כי מדיטציה עשויה לשמש אמצעי מועיל להורדת לחץ הדם.

במחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2009 בכתב העת American Journal of Hypertension נמצא כי מדיטציה משפיעה על ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, ככל נראה על רקע הפחתה של פעילות מערכת העצבים הסימפטטית והורמוני הלחץ בגוף.

חוקרים מונים מספר מנגנונים ביולוגיים עשויים לשפר את לחץ הדם לאחר טיפולי מדיטציה, לרבות ירידה בהפרשת הורמונים הקשורים בלחץ מוגבר כמו קורטיזול, קטכולאמינים ונוראפינפרין וירידה ברמות ציטוקינים מעוררי דלקתיות כמו 'TNF אלפא' ואינטרלוקינים 1, 2 ו-10, וכן עלייה בספירת תאי הדם הלבנים שמשפיעה על חיזוק המערכת החיסונית.

אסתמה

מדיטציה עשויה לסייע לשיפור מצבם של המאובחנים באסתמה. מטה אנליזה מבריטניה, שפורסמה ביולי 2018 בכתב העת Journal of Asthma, מצאה כי מדיטציה עשויה להקל על אנשים אסתמטיים בהפחתת מקורות לחץ ואף הפחתה בצורך בשימוש במשאפים קצרי טווח.

באוקטובר 2018 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Psychological Health Medicine כי זיהו השפעות מיטיבות של מדיטציה מסוג מיינדפולנס על שיפור איכות החיים והפחתת חרדות אצל אסתמטיים, אם כי לא זוהו השפעות כלשהן של הטיפול על שליטה בהתקפי אסתמה.

בעוד שהמנגנון הביולוגי שמוביל לשיפור במחלת האסתמה על רקע טיפולי מדיטציה אינו ברור, ההנחה כי ישנו קשר להשפעות של הטיפול על שחרור והגברת השליטה בשרירי הריאות. גם הגברת הפעילות הפארא-סימפטטית והפחתת פעילות סימפטטית כתוצאה מטיפולי מדיטציה עשויה להשפיע לטובה על איכות חייהם של אסתמטיים.

התמודדות עם סרטן

מחקרים מזהים יתרונות של מדיטציה ומיינדפולנס בשיפור איכות חייהם של חולי סרטן ובהתמודדות עם תסמיני המחלה והטיפולים.

סקירה מארה"ב שפורסמה במאי 2019 בכתב העת Cureus מספקת עדויות לתרומתה של מדיטציה מסוג מיינדפולנס לחולי סרטן במספר היבטים: ראשית, מיינדפולנס תורם להפחתת עוצמת הלחץ והנזקים הנפשיים שנלווים לאבחון בסרטן ולהתמודדות עם המחלה; בנוסף, הטיפול מוביל לעלייה בהפרשת הורמון המלטונין, שמחקרים קושרים לו תכונות נוגדות תהליכים סרטניים; וכמו כן, טיפולי מיינדופלנס מסייעים להקל על תסמינים אופייניים לחולי סרטן, ובהם כאבים, עייפות, והפרעות שינה.

מטה אנליזה מסין, שפורסמה ביולי 2017 בכתת העת International Journal of Nursing Sciences, מצאה כי טיפולי מדיטציה תורמים לתפקוד הקוגניטיבי של חולי סרטן.

מספר עבודות מתמקדות בגידולים סרטניים ספציפיים. כך, לדוגמה, מחקר אמריקאי, שפורסם בנובמבר 2011 בכתב העת Biological Research for Nursing, מצא במדגם של 82 מטופלות שאובחנו עם סרטן השד, כי טיפולי מיינדופלנס הובילו לחיזוק המערכת החיסונית תוך הפעלת תאים מסוג B ו-NK שמוחלשים כתוצאה מהגידול הסרטני.

מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה וניגריה, שפורסמה ביוני 2021 בכתב העת Psycho-Oncology, מזהה יעילות של מדיטציית מיינדפולנס לשיפור איכות חייהם של גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית, ובין השאר תועלת בצמיחה פוסט טראומטית – שמתבטאת בצמיחה בתחומי החיים שמגיעה על רקע התמודדות עם תסמיני פוסט טראומה שהתפתחו בעקבות האבחון במחלה.

מחלות לב

טיפולי מדיטציה זוהו כמשפרים את איכות חייהם של חולי לב ובעיקר על רקע נטייתם של מי שעושים מדיטציה בקביעות להתמודדות משופרת עם מצבי לחץ שעלולים להחמיר תחלואה קרדיו וסקולארית.

מטה אנליזה מסין, שפורסמה בספטמבר 2022 בכתב העת Medicine, מצאה כי מדיטציה מסוג מיינדפולנס תורמת להסדרת קצב הלב ושיפור בכושר הגופני, אם כי בעבודות שנכללו במאמר לא זוהתה השפעה על רמות חרדה וקצב הנשימה – שני גורמים שחשובים אף הם לבריאות הלב.

במחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2012 בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, נמצא כי מדיטציה טרנסצנדנטלית שומרת על חולי לב עם מחלת לב כלילית, ובמעקב של 5.4 שנים מובילה לירידה של 48% בסיכון לתמותה, התקפי לב ושבץ מוחי ולירידה של 24% בסיכוי לתמותה מחלות לב וכלי דם, לצורך בצנתור, לאשפוז על רקע מחלה לבבית וללחץ דם גבוה.

יש לציין כי העבודות בתחום עדיין אינן נתונות בקונצנזוס נרחב. חוקרים מסין ובריטניה דיווחו במאי 2022 במסגרת מטה אנליזה שפורסמה בכתב העת EP Europace כי טיפולי מדיטציה אמנם תורמים להסדרת קצב הלב, אולם לטווח הקצר בלבד, והשפעה זו לטווח הארוך עדיין אינה ברורה.

בהצהרה של איגוד הלב האמריקאי (AHA), שפורסמה באוקטובר 2017 בכתב העת Journal of the American Heart Association, נקבע כי אמנם מחקרים שמזהים יעילות של מדיטציה לבריאות הלב הם בעלי רמת איכות "מתונה" בלבד, אולם לאור העלות הנמוכה שנדרשת לביצוע מדיטציה והסיכון הנמוך בהתערבות זו, ניתן לשקול שילוב מדיטציה לצד הטיפולים הרפואיים המקובלים להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, תוך הבנה שנדרשים מחקרים נוספים בעתיד לביסוס יעילות השיטה. בין השאר נמנים בהצהרה מחקרים מצומצמי היקף שזיהו השפעות מיטיבות של מדיטציה על הפיזיולוגיה והאנטומיה של המוח, שיפור בתגובות הביולוגיות למצבי לחץ, הורדת לחץ דם, שיפור בהצלחת טיפולים לגמילה מעישון סיגריות, שיפור במצבים של תנגודת אינסולין, שיפור בתפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם – האנדותל, שיפור בטרשת עורקים, ירידה באיסכמיה לבבית, ואף מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם.

סוכרת 

מחקרים מצביעים על תועלת של מדיטציה בשיפור רמות הסוכר בדם והפחתת תנגודת לאינסולין – גורם סיכון משמעותי להתפתחות סוכרת סוג 2.

מטה אנליזה מסין, שפורסמה בפברואר 2020 בכתב העת Evidence Based Complementary and Alternative Medicine, מצאה כי טיפולי מדיטציה מסוגים שונים, לרבות יוגה וצ'י קונג, תורמים לשיפור בערכי רמות הסוכר בדם בצום, רמות הסוכר בדם לאחר ארוחות, ההמוגלובין המסוכרר, סך הכולסטרול וירידה ברמות הכולסטרול הרע LDL לצד עלייה ברמות הכולסטרול הטוב HDL.

לפי הערכות, השפעות אלה נגרמות בין השאר על רקע השפעות הורמונאליות של מדיטציה בהפחתת תגובות הורמונאליות במצבי לחץ ומתח נפשי.

סיבוכים בדרכי העיכול

מחקרים מזהים תרומה משמעותית של טיפולי מדיטציה לשיפור מצבם של המאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז. עוד במאי 2002 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Behaviour Research and Therapy כי סדרת טיפולי מדיטציה הקלה על תסמיני מעי רגיז, תוך הפחתת כאבי בטן, שלשולים, גזים ונפיחות.

בספטמבר 2020 דיווחו על תוצאות דומות חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה בכתב העת Neurogastroenterology and Motility, כשמצאו כי טיפולי מיינדפולנס מסייעים למאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז הן בשיכוך התסמינים והן בשיפור כולל באיכות החיים.

מספר מחקרים מצביעים על הקלה באמצעות טיפולי מדיטציה (וספציפית מיינדפולנס) גם למאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית בהפחתת תסמינים.

השפעות המדיטציה על שיפור מערכת העיכול אינן מובנות במלואן, אך ההנחה כי הן מבטאות קשר ביולוגי בין המוח למערכת העיכול שמוכר כציר Gut-Mind - ציר שמסביר גם קשרים בין מתח נפשי מוגבר לתסמינים במערכת העיכול וכיצד טיפול בתרופות שמשפיעות על מוליכים עצביים במוח כמו סרוטונין ודופמין עשוי לסייע לאנשים עם מעי רגיז.

פסוריאזיס

על רקע הקשר ההדוק בין לחץ להתפתחות והחמרה של פסוריאזיס – מחלה דלקתית עורית, מחקרים מזהים תועלת של טיפולי מדיטציה בשיפור מדדי המחלה.

לפי מחקרים, מדיטציה עשויה להפחית התלקחויות של פסוריאזיס, להפחית את עוצמת הגרד שנלווה למחלה, להקל בהתמודדות עם מצבי לחץ, לשפר את איכות החיים של המטופלים לרבות בהיבטים חברתיים ובהיבטי הסטיגמה שנלווית למחלה, להפחית תסמיני חרדה ודיכאון שרווחים אצל אנשים עם פסוריאזיס ואף לשפר את המוטיבציה להתמיד בטיפול התרופתי שמותאם לחולים.

בין העבודות בתחום, עוד בסתיו 1998 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Psychosomatic Medicine כי מצאו שטיפולי מדיטציה תורמים לשיפור במדד ה-PASI שמבטא את חומרת הפסוריאזיס כשניתנו כטיפול משלים לחולים שעברו טיפולי פוטותרפיה מסוגים שונים. במחקר נמצא כי עורם של מטופלים בפוטותרפיה שהאזינו להדרכות מדיטציה התנקה בקצב מהיר פי 4 יותר בהשוואה למטופלים אחרים, ומטופלים אלה אף היו בסיכוי גבוה פי 3.8 לניקוי העור מנגעי המחלה.

עדכון אחרון: פברואר 2023