על רקע הסיכונים הרבים המלווים לחץ דם גבוה, לרבות התפתחות טרשת עורקים, אירוע לב או שבץ מוחי, חוקרים רבים מנסים לפתח בדיקות שיוכלו לאתר אנשים בריאים הנמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ דם גבוה. חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא זיהו לאחרונה רמזים לקשר בין רמות גבוהות של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי במהלך פעילות גופנית לבין סיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם בעתיד בקרב אנשים בגיל העמידה.

המחקר מבוסס על מדגם נרחב של 7,082 אנשים בגיל העמידה המגיעים בקביעות לבדיקות סקר שנתיות שגרתיות במרכז הרפואי שיבא בגיל 48.9 בממוצע, רובם (73%) גברים.

לחץ הדם של הנבדקים בעת פעילות גופנית חושב לפי ממוצע של שלוש מדידות שבוצעו בבדיקות נפרדות לאורך שלוש שנים בעת ריצה על מכשיר הליכון. בתום תקופה זו בוצע מעקב נוסף למשך חמש שנים אחר הנבדקים, במהלכו 1,036 מתוכם (14.6%) פיתחו יתר לחץ דם.

בחישוב כולל נמצא כי כל עלייה של 5 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי הנמדדים במהלך פעילות גופנית הגדילה ב-11% את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם כעבור חמש שנים, ואילו כל עלייה של 5 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי העלתה ב-30% את הסיכון ליתר לחץ דם בחלוף תקופה זו.

הנבדקים חולקו לארבע קבוצות בהתאם לרמות הנמדדות אצלם של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בתגובה לפעילות גופנית. נמצא כי ככל שרמות לחץ הדם הסיסטולי היו גבוהות יותר בעת פעילות גופנית – כך גדל הסיכון לפתח לחץ דם במעקב של חמש שנים: 5% מהנבדקים בקבוצה בה נמדדו בפעילות גופנית ערכי לחץ דם סיסטולי של עד 158 מ"מ כספית פיתחו בתקופת המעקב לחץ דם גבוה, וכך גם 9% מהנבדקים בקבוצה שבה נמדדו ערכים של 170-158 מ"מ כספית, 17% מהנבדקים שנמדדו אצלם ערכים של 183-170 מ"מ כספית ו-35% מהנבדקים שנמדדו עם ערכים של 183 מ"מ כספית ועלה.

מגמה דומה זוהתה גם ביחס ללחץ דם דיאטסולי: 3% בקבוצה שנמדדו אצלה בפעילות גופנית ערכי לחץ דם דיאסטולי של עד 73 יחידות מ"מ כספית פיתחו לאורך תקופת המעקב יתר לחץ דם, וכן גם 10% מאלו שנמדדו אצלם ערכים של 77-73 מ"מ כספית, 18% מאלו שנמדדו אצלם ערכים של 82-77 מ"מ כספית ו-40% מהנבדקים שנמדדו אצלם ערכים של 82 מ"מ כספית ומעלה.

עלייה בנוקשות דפנות כלי הדם

החוקרים מעריכים כי הסבר ביולוגי אפשרי לממצאים שנצפו עשוי להיות בעלייה בנוקשות דפנות כלי הדם המרכזיים המוליכים דם ללב ובפגיעה בשכבת האנדותל הפנימית בעורקים המוליכים דם ללב – תהליכים המשפיעים מצדם על עלייה בלחץ הדם הנמדד בעת פעילות גופנית וכן על עלייה בסיכון ליתר לחץ דם בעתיד.

נמצא כי נבדקים שזוהו בסיכון ליתר לחץ דם, ונמדדו אצלם רמות גבוהות של לחץ דם בפעילות גופנית, אותרו גם עם רמות גבוהות של החלבון אנגיוטנסין בבדיקות דם. חלבון זה משמש לוויסות הנוזלים בגוף ומשמש לוויסות לחץ הדם בגוף. בין התרופות בשימוש נרחב ללחץ דם גבוה גם מעכבי ACE  המשפיעים על פעילותו של החלבון וגורמים להעלאת קיבולת כלי הדם ותפוקת הלב.

החוקרים מציינים כי על סמך ממצאי המחקר, לחץ דם גבוה הנמדד בעת פעילות גופנית עשוי להוות סמן בקרב אנשים בריאים לסיכון מוגבר לפתח בעתיד יתר לחץ דם. לדבריהם יש לעודד אנשים שזוהו בשיטה זו לשינויים באורחות החיים, לרבות הפחתה במשקל, הפסקת עישון, תזונה בריאה ועידוד פעילות גופנית סדירה.

במחקר השתתפו ד"ר אסף ברגר, פרופ' אהוד גרוסמן, ד"ר משה כץ, ד"ר שי קיוויתי, ד"ר רוברט קלמפנר, ד"ר שלמה שגב, פרופ' אילן גולדברג, פרופ' יחזקאל סידי וד"ר אלעד מאור. ממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת של האיגוד לרפואת לב בארה"ב Journal of the American Heart Association.

בשנים האחרונות נמשכים המאמצים לאיתור אנשים בסיכון ללחץ דם גבוה. בין השאר, באפריל 2010 הוצגה בכתב העת האמריקאי לאפידמיולוגיה בדיקה טכנולוגית לא פולשנית המודדת את הגמישות בכלי הדם הקטנים ועשויה לחזות יתר לחץ דם בעתיד. בנוסף, מחקר ישראלי מבית החולים בילינסון זיהה בשנת 2009 כי ככל שההפרש בין לחץ הדם הסיסטולי לדיאסטולי גדול יותר, כך עולה הסיכון לתמותה בקרב קשישים.

JAHA: Journal of the American Heart Association, doi: 10.1161/JAHA.114.001710