פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית. מדובר במחלה שכיחה, אשר לפי הערכות סובלים ממנה 2% עד 3% מהאוכלוסייה, ויש עבודות שאומדות את היקפה אף בכ-5% בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. עם זאת, פסוריאזיס אינה משפיעה על כלל החולים באותו האופן.

דרגות החומרה של פסוריאזיס

באופן מסורתי, פסוריאזיס מסווגת לפי שלוש דרגות חומרה – קלה, בינונית וקשה, כשמידת החומרה נקבעת על פי מספר מדדים המאפיינים את המחלה, לרבות שטח העור הנגוע, מיקום הנגעים, מידת פיזורם, מידת הפגיעה באיכות החיים ורמת התגובה לטיפולים קודמים.

ככלל, ככל שדרגת החומרה של פסוריאזיס קשה יותר, כך השפעת המחלה על המטופל גדולה יותר – הן בהיבט של הצורך בטיפולים אינטנסיביים יותר והן בפגיעה באיכות החיים.

סקר שנערך בקרב 8,338 חולים מ-31 מדינות ובהן ישראל, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2018 בכתב העת JEAVD של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין, זיהה כי מטופלים קלים יותר – עם עור נקי יותר מנגעים – דיווחו על השפעות פחות קשות של המחלה על חייהם. מטופלים עם נגעים בעור ציינו כי העלמות הנגעים בעקבות טיפול מוצלח עשויה לאפשר להם השתתפות בפעילויות והתנסויות שצפויות לשפר את איכות חייהם, למשל הליכה לים (59%), שחייה (58%), לבישת בגדים כהים ובגדים שחושפים צדדים מחמיאים בגוף (40%), הליכה למכון כושר (31%), קיום חיי מין תקינים (30%), יציאה לקנות בגדים בחנויות (27%), הליכה למספרה (27%) ועוד.

מחקר מסין שפורסם בדצמבר 2021 בכתב העת Health and Quality of Life Outcomes מספק עדויות להשפעות גוברות של מחלה חמורה יותר – הן על עוצמת התסמינים, לרבות הפרעות שינה וכאבים; הן על תפקודי גוף, לרבות קשיים בתנועה ובביצוע פעולות אפילו פשוטות, למשל להתלבש; הן השפעות בהיבט הנפשי, לרבות תסמיני דכדוך וחרדה חברתית; השפעות חברתיות, לרבות ניתוק מהסביבה ופגיעה בקשר זוגי אינטימי; ואף השפעות כלכליות – לרבות השפעה על ירידה בתפוקה בעבודה.

תהליך האבחון של פסוריאזיס כולל סיווג לדרגת החומרה של המחלה, הנדרש בין השאר לצורך התאמת טיפול. ברבות השנים פותחו מדדים שונים שמאפשרים להעריך את חומרת המחלה. הבולט שבהם הוא מדד PASI שמשמש בעיקר לצורך מחקרים המבוצעים על המחלה ולצורך המלצה למתן טיפול בתרופות ביולוגיות.

לדברי ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל המכון לפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה במחלקת עור במרכז הרפואי שיבא, "המדדים אינם בשימוש שוטף, אלא למטרות ספציפיות, ובעיקר כדי לאפשר מדידה השוואתית של מרכיבי המחלה השונים במסגרת מחקרים".

בטיפול בפסוריאזיס השימוש במדדים לחומרת המחלה מוגבל, מאחר וקיימים מצבים מסוימים שבהם הם עשויים לתעתע. לדברי ד"ר פבלוצקי, "יש מצבים של חולים שיסבלו מהמחלה עד כדי פגיעה בתפקוד גם כשהמדדים מעידים על מחלה מוגבלת, למשל בפסוריאזיס שממוקדת בכפות הידיים. לפעמים המדדים עשויים להצביע על שיפור במצב הנגעים, אך עבור המטופלים – גם אם הנגעים כבר ירדו בעוביים ואינם מכילים קשקשת, הם עשויים להראות עדיין ככתמים אדומים ולהפריע במראה. לכן חשוב להכיר בכך שירידה במדד אינה מעידה בהכרח על שיפור משמעותי בהרגשה של המטופלים".

מדד PASI לסיווג חומרת הפסוריאזיס 

בין סולמות מדידה שפותחו לסיווג חומרת הפסוריאזיס, המדד המקובל ביותר שנעשה בו שימוש במחקרים קליניים, ואף הוכנס להנחיות קליניות לטיפול בפסוריאזיס, ובישראל אף נכלל בבדיקת הזכאות לטיפול בתרופות ביולוגיות – הוא מדד סולם ה-PASI, קיצור של Psoriasis Area & Severity Index. מדד זה מחליף בשנים האחרונות את מדד שטח העור הנגוע (BSA), מאחר והוא אומד בצורה מדויקת יותר את היקף חומרת הפסוריאזיס.

מדד PASI מחשב את חומרת נגעי המחלה והאזורים בהם המחלה משפיעה לכדי ציון אחד על פני רצף שבין 0 (אין מחלה) ל-72 (מחלה בדרגת חומרה מקסימאלית).

המדד כיום בוחן שלושה היבטים בנגעי העור הפסוריאטיים:

·      אדמומיות הרובד - 'אריתמיה' (Erythema)

·      עובי הרובד (Induration)

·      מידת התקלפות העור – כלומר הקשקשת (Desquamation).

לקביעת חומרת המחלה מדורגים בהיבטים אלה ארבעה אזורים בגוף – ראש, ידיים, גו ורגליים, כשבכל אזור מדורג כל אחד משלושת המדדים: אדמומיות, עובי והתקלפות, בסקלה שבין 0 (ללא), 1 (רמה חלשה), 2 (רמה מתונה), 3 (רמה חמורה) או 4 (חומרה גבוהה מאוד).

בכל אזור מחוברים מספרי שלושת המדדים ומוכפלים במספר קבוע, בהתאם לאזור בגוף: פי 0.1 לאזור הראש, פי 0.2 לאזור הידיים, פי 0.3 לאזור הגו ופי 0.4 לאזור הרגליים.

בהמשך, ארבעת המספרים שמתקבלים לאזורי הגוף מוכפלים בציון בערך של 0 עד 6, אשר אומד את שטח הגוף הנגוע באותו אזור בגוף: שטחו של האזור הנגוע: 0% (ציון 0), עד 10% (ציון 1), 10% עד 29% (ציון 2), 30% עד 49% (ציון 3), 50% עד 69% (ציון 4), 70% עד 89% (ציון 5) או 90% עד 100% (ציון 6).

כשמחברים את ארבעת הערכים שמתקבלים יחד – מתקבל ציון ה-PASI הכולל אשר נע בין 0 ל-72 נקודות.

כך, כשאין כלל נגעים באף אחד מאזורי הגוף – ציון ה-PASI הוא 0. כשישנם נגעים עם דרגה חמורה של עובי, אדמומיות והתקלפות אשר מפושטים ומכסים 90% עד 100% משטח העור בכל ארבעת אזורי הגוף – יתקבל ציון PASI מקסימאלי של 72 נקודות.

השימוש במדד PASI נעשה בעיקר במסגרת מחקרים על המחלה והשפעותיה על איכות החיים, וכן לצורך התאמת טיפולים מתקדמים בתרופות הביולוגיות.

אחד החסרונות של מדד PASI בכך שזהו מדד סובייקטיבי שאינו משקף בהכרח את פעילות המחלה, אלא מציג תמונת מצב נתונה בעת המדידה, ואינו רגיש לאזורי גוף ספציפיים, למשל כפות ידיים או כפות רגליים, פסוריאזיס בקרקפת, פסוריאזיס בציפורניים ובאיברי המין. 

חוקרים שונים הציעו עיבודים למדד PASI המבוססים למטופלים עם פסוריאזיס הממוקד לאזור ספציפי בגוף. בהמשך למדד PASI פותחו מספר מדדים ספציפיים המבוססים על מדד זה ומיועדים לסוגים ספציפיים של פסוריאזיס, אשר אף אומצו בהנחיות קליניות לטיפול בפסוריאזיס מטעם ארגונים לרפואת עור, כגון:

·      מדד PPPASI (קיצור של PalmoPlantar Psoriasis Area Severity Index) להערכת חומרתה של מחלת פסוריאזיס פלמופלנטרית (פסוטולרית) – מחלה המתבטאת בשלפוחיות עם נוזל לבן (פוסטולות), לרוב בכפות הידיים והרגליים.

·      מדד NAPSI (קיצור של NAil Psoriasis Severity Index) להערכת חומרתה של מחלת פסוריאזיס בציפורניים.

·      מדד PSSI (קיצור של Psoriasis Scalp Severity Index) להערכת חומרתה של מחלת פסוריאזיס בקרקפת.

לצד חישוב מדד PASI עצמו, ניתן לחשב ציון לאומדן השינוי במדד לאורך זמן בתגובה לטיפול תרופתי. כך, ציון PASI 50 ניתן למטופלים שהשיגו ירידה של 50% ומעלה במדד ה-PASI בעקבות הטיפול שקיבלו, ואילו PASI 100 הוא ציון שניתן במקרה של 100% שיפור, דהיינו היעלמות מוחלטת של הנגעים ועור נקי לחלוטין כתוצאה מהטיפול.

על רקע ביקורת מקצועית כי לעתים שיפור במדד PASI אינו מעיד בהכרח על שיפור בתחושות המטופלים – פותחו מודלים המבוססים על חישוב ה-PASI עם התאמות שונות, למשל מדד PLASI (קיצור של Psoriasis Log-based Area and Severity Index) אשר חישובו נותן משקל רב יותר לאזורי גוף רגישים.

שימוש במדד במרפאות

סל הבריאות הממלכתי בישראל כולל בחלק מהתרופות הביולוגיות לפסוריאזיס, באחד הסעיפים המגדירים את הזכאות לתרופות, את קיומה של מחלה מפושטת המקיפה מעל ל-50% משטח הגוף, או כשמדד PASI של המטופלים מעל 50. כמו כן, הזכאות לתרופות הביולוגיות ניתנת בתנאי שהמטופל קיבל שני טיפולים סיסטמיים לפחות למחלה ללא שיפור של 50% לפחות במדדPASI  לאחר סיום הטיפול בהשוואה לתחילת הטיפול.

מסיבה זו – בחלק מהמקרים נעשה אומדן למדד במסגרת קלינית לצורך המלצה לקופת החולים על הזכאות לתרופות ביולוגיות, אם כי מאחר וחישוב המדד אורך זמן – הוא אינו מבוצע לרוב המטופלים על בסיס קבוע.

מחקרים ספורים בחנו את הנושא. במחקר בקרב 149 רופאי עור בבלגיה, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2021 בכתב העת Psoriasis: Targets and Therapy, דיווחו 55% מהרופאים כי הם מבצעים בדיקה גופנית כוללת למטופל בכל ביקור, כאשר 25% דיווחו על שימוש במדד PASI בכל ביקור ו-66% על שימוש במדד לעתים קרובות. 7% מרופאי העור דיווחו כי אינם משתמשים כלל במדד PASI, שיעור נמוך בהשוואה לכ-40% שדיווחו כי אינם משתמשים במדד BSA לשטח העור הנגוע.

לצד מדד PASI – ניתן לחשב בקליניקה את השינוי במדד לאורך זמן בתגובה לטיפול תרופתי, אולם גם חישוב זה מבוצע לעתים רחוקות.

ככלל, מדד PASI נועד עבור הרופאים לצורך הערכת חומרת הפסוריאזיס, ואינו מדד שמיועד למטופלים, אם כי התמצאותם של מאובחנים עם פסוריאזיס בערכי המדד, כמו גם בהיבטים נוספים שקשורים למחלה – עשויה לתרום לתהליך הטיפולי הכולל, כחלק ממגמת העמקת מעורבותם של מטופלים בתוכנית הטיפולית.

השימוש במדד במחקרים

במחקרים קליניים נהוג לאמוד תוצאות הטיפולים לפסוריאזיס באמצעות מתן ציון לשינויים במדד PASI לאורך זמן. כך, למשל, צוות חוקרים מאירופה דיווח במארס 2020 בכתב העת Frontiers in Medicine על תועלת של טיפול בים המלח לפסוריאזיס, שניתן במשך ארבעה שבועות בעין גדי, כפי שהתבטא בירידה של 13 נקודות (88%) במדד PASI.

בדצמבר 2021 דיווחו חוקרים מהולנד כי הצליחו לפתח אלגוריתם מחשב ייחודי מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לסרוק את הגוף ולחשב את מדד ה-PASI באופן אוטונומי וללא צורך ברופא עור. בהבדל מניסיונות קודמים לפתח כלים ממוחשבים לאומדן חומרת הספוריאזיס – במחקר זה סייע לשיפור יעילות חישוב מדד ה-PASI השימוש ב'רשתות קונבולציה' – טכנולוגיה שנעשה בה שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית לפענוח תמונות, תוך פענוח ממוחשב של צילום העור באזורים אנטומיים שונים בגוף. במאמר שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת JEAVD של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין, דיווחו החוקרים על מתאם גבוה בין תוצאות האלגוריתם על מדגם תמונות של נגעי פסוריאזיס לבין דירוג למדד ה-PASI שבוצע על ידי רופאי עור.

מדד BSA לשטח העור הנגוע

מדד נוסף בשימוש מזה שנים שמאפשר לאמוד את חומרת הפסוריאזיס הוא מדד BSA לשטח העור הנגוע (קיצור של Body Surface Area). ניתן לחשב מדד זה באמצעות בדיקת כיסוי הנגעים לפי מידת כף ידו של המטופל, המקבילה ל-1% משטח גופו.

המחלה מוגדרת כפסוריאזיס קלה כשניתן לראות על העור מספר נגעים המכסים פחות מ-3% מכלל הגוף, פסוריאזיס בינונית במידה שהנגעים מכסים 3% עד 10% משטח הגוף ופסוריאזיס קשה – כשהנגעים מכסים מעל ל-10% משטח הגוף. 

במסגרת סל הבריאות הממלכתי בישראל, הזכאות לטיפולים התרופתיים הביולוגיים לפסוריאזיס ניתנת במסגרת אחת ההתוויות למטופלים עם מדד BSA מעל ל-50%, כלומר כשהנגעים מכסים מעל ל-50% משטח הגוף (אם כי יש זכאות לטיפולים הביולוגיים גם במקרים של פסוריאזיס בשטח גוף מצומצם באזורים רגישים), וזאת לאחר מיצוי טיפולים סיסטמיים.

יש מצבי תחלואה קשים ונדירים בפסוריאזיס שבהם מדד BSA עשוי להגיע אף קרוב ל-100% ולהעיד על נגעים שמכסים כמעט את שטח הגוף כולו, למשל במקרים של פסוריאזיס פוסטולרית (מוגלתית) מסוג הקרוי von Zumbusch – מחלה חמורה שדורשת לרוב טיפול במסגרת אשפוז. שיעורי התחלואה במחלה זו נאמדים ב-1 למיליון במדינות מערביות ועד 7 למיליון במדינות אסיה.

חסרונו של מדד שטח העור הנגוע הוא בעיקר בכך שהמחלה עשויה להיות חמורה ולהשפיע על התפקוד ועל מצבם הרגשי והכללי של המטופלים גם כשהנגעים מוגבלים לאזורים ספציפיים רגישים. אזורים רגישים שהוגדרו בסל הבריאות הישראלי לצורך זכאות לטיפולים בתרופות הביולוגיות לפסוריאזיס, כוללים פנים, צוואר, קיפולי עור, כפות ידיים, כפות רגליים, אזור איברי המין והישבן.

התאמת הטיפול לדרגת הפסוריאזיס 

חשיבותה הקלינית המרכזית של קביעת דרגת החומרה של פסוריאזיס היא בעיקרה לצורך התאמת טיפול הולם לחולי פסוריאזיס והערכת יעילות הטיפול בצורה מבוקרת. ככלל, טיפולים תרופתיים ואחרים שמותאמים לחולים עם פסוריאזיס בדרגת חומרה קלה לא יועילו לחולים עם דרגת חומרה קשה.

במקרים של פסוריאזיס קלה עד בינונית מוצע לרוב טיפול מקומי לגרד והדלקת ושימור העור, אשר כרוך בפחות סיכון לתופעות לוואי, החל משימוש במשחות המכילות סטרואידים, שמפו מיוחד, שימון העור, משחות שמכילות ויטמין  Dונגזרת של ויטמין A ותכשירים המכילים TAR (זפת).

לחולים עם פסוריאזיס קשה יותר נדרשים טיפולים נוספים, לרבות טיפולי פוטותרפיה בחשיפה מבוקרת לקרני אור או בים המלח (קלימטופתרפיה), וכן טיפולים סיסטמיים לפסוריאזיס, הכוללים תרופות מקבוצת הרטינואידים (אציטרטין) ותרופות שפועלות תוך דיכוי המערכת החיסונית לרבות ציקלוספורין ומטוטרקסט.

לאחר מיצוי טיפולים אלה – כשהם כבר אינם מועילים או שהתפתחו כנגדם תופעות לוואי קשות, וכן במצבים של פסוריאזיס חמור שמכסה שטח גוף נרחב או אזורים רגישים במיוחד, מוצעים טיפולים ביולוגיים חדשניים לפסוריאזיס.

הקשר בין חומרת הפסוריאזיס למחלות נלוות לפסוריאזיס

פסוריאזיס אינה נחשבת רק למחלת עור. אמנם במרבית המקרים הביטוי הראשוני של המחלה הינו בעור, אך לאורך השנים הצטברו הוכחות לכך שפסוריאזיס אינה מוגבלת לעור בלבד. לפי התפישה המקובלת כיום, פסוריאזיס עורית משמעותית היא למעשה מחלה דלקתית סיסטמית הפוגעת במגוון מערכות בגוף. 

בין המחלות החוץ עוריות הקשורות לפסוריאזיס נמנות בעיקר דלקת מפרקים פסוריאטית (דלקת מפרקים מתפתחת בקרב עד כ-30% מהסובלים מפסוריאזיס), מחלות דלקתיות של המעי מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, מחלות ממאירות - בעיקר לימפומות וגידולי עור שאינם מלנומה, הפרעות פסיכולוגיות (במיוחד במחלה קשה ומפושטת) והתסמונת המטבולית על מרכיביה: יתר לחץ דם, הפרעה במטבוליזם הסוכר, הפרעה בפרופיל השומנים בדם ועלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

אבחון דרגה קשה של המחלה מעלה לפי מחקרים את הסיכון למחלות נלוות לפסוריאזיס יותר מאשר פסוריאזיס בדרגה קלה, באופן שדורש התאמת טיפולים אינטנסיביים יותר, אם כי הממצאים הנוגעים להשפעת הטיפולים על הפחתת הסיכון לפתח מחלות נלוות אינם חד משמעיים.

לפי מחקר אמריקאי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה שפורסם באוקטובר 2013 בכתב העת JAMA Dermatology, על פי מדגם של 9,035 חולי פסוריאזיס בגילי 25 עד 64, נמצא כי פסוריאזיס קשה העלתה את הסיכון יותר מפסוריאזיס קלה למספר מחלות כרוניות, לרבות מחלות ריאה, סוכרת, מחלות כבד, מחלות לב, מחלות כליה ודלקות מפרקים. כך, למשל, בהשוואה לקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים, המאובחנים עם פסוריאזיס בדרגה קלה היו בסיכון גבוה ב-14% לסוכרת, המאובחנים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית בסיכון גבוה ב-22%, ואילו המאובחנים עם פסוריאזיס קשה היו בסיכון גבוה ב-32% להיות מאובחנים במקביל כסוכרתיים. גם הסיכון למחלות כבד גדל מפסוריאזיס קלה (סיכון גבוה ב-29% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית), לבינונית (סיכון גבוה ב-46%) ולקשה (סיכון גבוה ב-69%).

מדדים נוספים לסיווג חומרת הפסוריאזיס

לאורך השנים חוקרים הציעו מדדים רבים נוספים כדי לאמוד את חומרת הפסוריאזיס, אם כי כאמור כיום השימוש רווח בעיקר במדד PASI או במדדים המבוססים עליו. להלן מספר מדדים בשימוש:

מדד SPI (Simplified Psoriasis Index)

המדד משקלל שלושה ממדים שונים של המחלה: חומרת המחלה הנוכחית, השפעת המחלה על המצב הנפשי (SPI) והשפעת טיפולים או התערבויות קודמות על המחלה.

מדד sPGA (Static Physician's Global Assessment) / PSGA

מדד פשטני באופיו, המדרג את חומרת הפסוריאזיס ומשמש רופאים וחוקרים לאמוד את הצלחת הטיפולים. המדד משקלל נתונים של שטח הגוף הנגוע, אודם, עובי הרובד וחומרת הקשקשת בניקוד לפי שש דרגות בלבד: (1) עור נקי ללא סימני פסוריאזיס, (2) עור כמעט נקי, (3) עור נגוע במידה מועטה, (4) עור נגוע במידה מתונה/בינונית, (5) עור נגוע במידה מתונה עד חמורה ו-(6) עור נגוע במידה חמורה.

מדד NPF-PS (קיצור של National Psoriasis Foundation Psoriasis Score)

מדד שפותח על ידי מומחים מטעם ארגון הפסוריאזיס בארה"ב (NPF) ומשקלל חמישה פרמטרים: הערכה של התפשטות הנגעים בשני אזורים בגוף בין ביקורים שונים במרפאה; אזור הגוף הנגוע; הערכה כללית של הרופא; הערכה כללית של המטופל; ותחושות גרד. הציון הסופי נקבע בין 0 ל-30 לדירוג חומרת המחלה. 

מדד PDI (קיצור של Psoriasis Disability Index)

המדד מסווג פסוריאזיס לפי מידת הפגיעה באיכות חייהם של החולים. המטופל משיב על 15 שאלות העוסקות בפגיעה בממדי חיים שונים, ומדרג כל פגיעה שבין 0 (אין כל פגיעה) ל-3 (פגיעה קשה ביותר), כשהשאלות נוגעות לפעילויות יומיומיות (עבודות בבית ובגינה, הגבלה בצבעי הבגדים כתוצאה מהפסוריאזיס, הצורך לכבס ולהחליף בגדים, הגבלות במספרה, הצורך במקלחות תכופות); עבודה או בית הספר (הצורך להפסיד שעות בחודש האחרון בגלל פסוריאזיס, הימנעות מפעילויות בחודש האחרון בגלל המחלה והשפעת המחלה על הקריירה – למשל מניעת קידום בעבודה וכו'); חיים מחוץ לעבודה ולבית הספר (הפסקת פעילויות יומיומיות כתוצאה מהמחלה בחודש האחרון, הגבלה בפעילויות שונות בחודש האחרון, השפעת המחלה על הקריירה מחוץ למקום העבודה); קשרים בינאישיים וחברתיים (השפעת הפסוריאזיס על הפרעות בתפקוד המיני, על הקשר עם בן/בת הזוג או עם אנשים קרובים, פגיעה בחיי החברה, פגיעה ביכולת לבצע פעילות גופנית, הגבלה ביכולת להשתמש במקלחות/שירותים ציבוריים, עלייה בעישון סיגריות או שתיית אלכוהול כתוצאה מהמחלה) ומידת הפגיעה של המחלה או הטיפול בניקיון הבית. התוצאות מסוכמות בין 0 (אין פגיעה כלשהי באיכות החיים) ל-45 (הפגיעה הקשה ביותר באיכות החיים), כשלעיתים ציון במדד ה-PDI עשוי להופיע באחוזים – כיחס שבין הציון האישי לציון המקסימלי (45).

'מדד באר שבע' BPSS (קיצור של Beer sheva Psoriasis Severity Score)

המדד פותח על ידי חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף רופאי עור בכירים מקופות החולים כללית ולאומית, ומשקלל מספר מרכיבים שנאמדים על ידי הרופאים, לרבות חומרה כללית והתפשטות הנגעים בגוף, וכן אומדנים שמתבססים על דיווחי המטופל, לרבות חומרה כללית, פיזית ורגשית, תחושות גרד והתפשטות המחלה לפי תפיסת המטופל.

מדד DIDS (קיצור של Dermatology Index of Disease Severity)

קיימים מדדים נוספים המאפשרים לסווג פסוריאזיס, אשר משמשים גם מדד לחומרתן של מחלות עור נוספות, למשל מדד DIDS. מדד זה מתייחס לפיזור המחלות בגוף, תוך מתן משקל שונה לכל אזור, וכן למגבלות פונקציונאליות בעקבות המחלה, ועל בסיס נתונים אלה מדרג את חומרת מחלת העור בסולם שבין 0 ל-5.

ד"ר פליקס פבלוצקי הוא מנהל המכון לפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה במחלקת עור במרכז הרפואי שיבא

עדכון אחרון: מארס 2022