מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותמבנה המוח שונה בסובלים ממעי רגיז

מבנה המוח שונה בסובלים ממעי רגיז

מחקר חדש: מבנה מוחם של אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז שונה מזה של אנשים בריאים


הממצאים שוללים את הסברה לפיה הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז אינם
הממצאים שוללים את הסברה לפיה הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז אינם

 

קיים קשר בין מבנה המוח לבין הופעתה של תסמונת המעי הרגיז. מבנה מוחם של הסובלים מהתסמונת גורם לרגישות יתר לכאב ולפגיעות רגשית. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב-העת Gastroenterology.

 

תסמונת המעי הרגיז, שכ- 15 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית סובלים ממנה, גורמת להתקפים כרוניים של כאב או חוסר נוחות בבטן, שלשול, עצירות ובחילה. במקרים רבים היא מונעת מהחולים תפקוד יומיומי בסיסי כמו השתתפות באירועים חברתיים. הגורמים לתסמונת אינם ידועים, וכיום היא מוגדרת כהפרעה תפקודית של מערכת העיכול ולא כהפרעה אורגנית, בה יש שינוי מבני באיבר מסוים. אחת הסברות היא שמדובר בתופעה פסיכוסומאטית. אבל המחקר החדש מעלה את האפשרות שסברה זו שגויה.

 

חוקרים מאוניברסיטאות UCLA ו- McGill גילו כי במוחן של מטופלות הסובלות מתסמונת המעי הרגיז קיים דילול או עיבוי בצפיפות רקמת החומר האפור (מרכיב עיקרי של מערכת העצבים המרכזית) באזורים מסוימים במוח הקשורים בתשומת לב, בקרה רגשית, עיכוב כאב ועיבוד מידע הקשור בתפקוד איברים פנימיים.

 

החוקרים נעזרו במערכת דימות כדי לתעד ולנתח את השינויים המבניים במוחותיהן של 55 נשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז ברמת חומרה בינונית ו-48 נשים בריאות.

 

לאחר שהחוקרים נטרלו השפעתם של גורמים שהיו עלולים לתרום להתפתחות תסמונת המעי הרגיז, כמו דיכאון וחרדה, הם מצאו הבדלים מבניים ברורים במוחן של החולות בהשוואה למבנה מוחן של הבריאות. ההבדלים נראו במספר אזורים, ביניהם אזורי מפתח האחראים על דיכוי תחושות כאב ואזור שמקבל מידע סנסורי ממערכת העיכול. לכן, ייתכן כי השינויים במוח גורמים להעצמת אותות כאב שמגיעים למוח ממערכת העיכול וליכולת נמוכה של מוח החולים לדכא את הכאב ביעילות.

 

החוקרים מסבירים כי הממצאים תומכים בתיאורית 'הפרעת מוח-מעי' (Brain-Gut Disorder) הקושרת בין ליקוי בתפקוד המעי לבין ליקוי במערכת העצבים המרכזית וכי הממצאים שוללים את הסברה לפיה הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז אינם "אמיתיים" ושהם תופעה פסיכולוגית.

 

כעת החוקרים מתכוונים לבדוק אם ניתן לזהות גנים הקשורים לאותם שינויים מבניים במוח, ולהגדיל את מספר הנבדקים במחקר בניסיון לבדוק אם השינויים במבנה המוח הם הגורם לתסמונת המעי הרגיז- או התוצאה שלה.

 


לכתבה המלאה באתר אוניברסיטת UCLA

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה