טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מבט חדש על הפגיעה בתאי העצב
מחקר חדש מציג באמצעות אמצעי הדמייה מתקדמים, את התהליך הישיר בו תאי מערכת החיסון פוגעים בתאי העצב וכך מסיר ספקות לגבי התהליך בו הנזק מתרחש ומציע כיוון חדש לפיתוח טיפולים תרופתיים.
חוקרים מגרמניה הצליחו לגלות כיצד המערכת החיסונית גורמת לנזק במחלת הטרשת הנפוצה, מחלה דלקתית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. החוקרים השתמשו באמצעי הדמייה מתקדמים המאפשרים חקירה של תהליכים בתוך אורגניזים חיים, הם הצליחו להראות אינטראקציה ישירה בין תאי מערכת החיסון לבין הנוירונים אשר להם תפקיד חשוב בפגיעה הנוירולוגית.
הטרשת הנפוצה היא מחלה אוטוראימיונית בה המערכת החיסונית של האדם תוקפת את מערכת העצבים המרכזית. הסימפטומים של המחלה משתנים בהתאם וכתלות בתאי העצב שנפגעו, אך לרוב כוללים חולשת שרירים, קשיי הליכה, חוסר תחושה ופגיעה בראייה. מחקרים בעבר כבר הראו שהטרשת הנפוצה נגרמת בעקבות נזק למעטפת המיאלין, חומר מבודד המקיף את תאי העצב וחיוני להעברת המסרים החשמליים בין תאי העצב.
חוקרים גם הצביעו על כך שקיים נזק לנוירונים עצמם כבר בשלבים מוקדמים של המחלה. "הויכוח לגבי הקשר הישיר של נזק לתאי העצב בפתולוגיה של טרשת נפוצה היה נושא להתדיינות בין החוקרים החל מן הרגע בו המחלה תוארה בספרות", הסביר פרופ' פראק זיפ, הכותב הבכיר של המאמר. "למרות שישנן תיאוריות רבות ושונות המנסות להסביר את המכניזים שמביא להרס הנוירונים, כגון התיאוריה שמציעה כי הנזק לנוירונים הוא תוצר לוואי של הפגיעה במעטפת המיאלין, אין עדיין שרשרת אירועים ברורה המובילה לנזק העיצבי ונושא זה נותר בגדר תעלומה".
בכדי לחקור את התהליכים בתוך אורגניזים חיים, השתמשו פרופ' זיפ וצוות המחקר שלו
ב- TPLSM two-photon laser scanning microscopy, באמצעותו למדו את תפקיד תאי המערכת החיסונית בהיווצרות הנזק העיצבי בעכברים עם EAE, מודל בחיות המדמה את מחלת הטרשת הנפוצה. הם צפו באופן ישיר באינטראקציה כמו-סינפטית בין תאי העצב והנוירונים.
תאי המערכת החיסונית הנקראים תאי Th17, אשר נמצו בעבר כקשורים לפעילות דלקתית במחלות אוטואימוניות, הביאו לרמות גבוהות של סידן בתוך הנוירונים (תאי העצב), אשר בטווח הארוך הן רעילות לתאי העצב. באופן רגיל, סידן בתוך תאי העצב משחק תפקיד חשוב בהפעלת תאי העצב, כמו גם בתאי שריר.
גילוי זה משמעותי משום שתנודות ברמות הסידן בתוך תאי העצב אשר קשורות לפגיעה בתא העצב הינה בחלקה הפיכה. החוקרים הראו שניתן למתן פגיעה מסוג זה כאשר חשפו את הנגעים של החיות בניסוי למרכיבים המשמשים לטיפול באקסיטוטוקסיות (Excitotoxicity).
תוצאות המחקר מדגישות את האינטראקציה הייחודית בין תאי מערכת החיסון לתאי העצב, המציגות את הקשר הישיר המביא לנזק עיצבי במחלות אוטואימוניות דלקתיות. "השימוש שלנו בהדמייה מתקדמת בזמן אמת, במהלך המחלה, הוביל אותנו לאיפיון הפגיעה בתאי העצב בשלב מוקדם וייתכן שניתן להפוך ולתקן את התהליך המביא לנזק העיצבי. עוד מציעים חוקרי המאמר כי הפגיעה הישירה של תאי המערכת החיסונית בתאי העצב תורמת לפגיעה הנצפית בטרשת נפוצה, זאת בנוסף לפגיעה בתקשורת בין תאי העצב כתוצאה מהנזק שנגרם למעטפת המיאלין", כך סיכם פרופ' זיפ.
"בהמשך, יש לבחון כיצד מניעת הרמות הגבוהות של סידן בתוך תאי העצב יהפכו מטרה לפיתוח תרופות לטרשת נפוצה". עם זאת, ייקחו עוד מחקרים וזמן רב בכדי לגלות האם האסטרטגיה הזו אכן תביא לשיפור אמיתי במצב החולים בטרשת נפוצה.
מתוך ה- ScienceDaily
לגישה אל תקציר המאמר לחצו כאן
תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.