אז גם היום בכיתי כמין סכר נפרץ בי כל דבר אני מפרשנת כאוקץ מטאטי ומאמי גם כאשר הם רוצים להעניק לי אהבה פשוטה ועכשיו אני הולכת לעשות טעות איומה 

ולקטלג את עצמי לנצח אני הולכת להוסטל למקום של משוגעים סופית מי יתחתן איתי וגם זה מקום לא מספיק מוגן עדיין יש לי מחשבות על פגיעה עצמית ושם זה לגור בדירה שלא מספקת הגנה ואז יעיפו אותי מההוסטל ואני יודעת שזה יקרה כמו מה שקרה בתיכון מורשת מפחד של לא לעשות טעות אני ארצע להתאבד ואולי גם אצליח מה אני רוצה אני לא יודעת אבל כעט בבית החולים לא מאפשרים לי יציאות וללכת להוסטל שיש סכינים אפשר לעשות כל העולה ברוחי זה קצת צעד רחוק מידי אולי אני צריכה עוד כמה שבועות ולא לנסות כשאני עדיין במצב לא טוב מבפנים.... טוב בקיצןר לא יודעת התבלבלתי אני עצובה ומתוסכלת ונמאס לי...

אני לקראת שחרור וזה מחיץ אותי למי יש טיפים להתמודדעם מעבר מבית חולים לקהילה תומכת