מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמאחרים לבית החולים

מאחרים לבית החולים

רוב האנשים מחכים לפחות שעתיים מהרגע בו מופיעים סימנים להתקף לב עד שהם מתחילים לחפש עזרה


נשים מתעכבות יותר (צילום: panthermedia)
נשים מתעכבות יותר (צילום: panthermedia)

 

על- פי ההנחיות האמריקאיות אנשים צריכים לקרוא לעזרה רפואית במידה וסימפטומים של התקף לב כמו חוסר נוחות בחזה, קוצר נשימה וחוסר נוחות באזורים אחרים של פלג הגוף העליון- לא משתפרים תוך חמש דקות. אבל מחקר חדש מראה כי רוב האנשים מחכים שעות.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine נערך על למעלה מ- 100,000 אנשים שחוו התקף לב והגיעו לבתי חולים בארצות הברית בין השנים 2001 ל- 2006. החוקרים מצאו כי העיכוב הממוצע בהגעה לבית החולים לאחר שתסמינים של התקף לב מתחילים להופיע, לא השתנה בין שנים אלה ועמד על זמן חציוני של 2.6 שעות. בכ- 60% מהמקרים העיכוב עד הפניה לעזרה רפואית נמשך יותר משעתיים, ו- 11% הגיעו לבית החולים לאחר יותר מ- 12 שעות מרגע הופעת התסמינים. 

 

העיכובים היו נפוצים יותר בקרב אנשים מבוגרים יותר, נשים, חולי סוכרת ומעשנים. בנוסף, המחקר הראה כי בקרב אנשים שהגיעו לבית החולים בשל התקף לב בשעות הלילה העיכוב בזמן היה נמוך ב- 25% בממוצע, מאשר אנשים שהגיעו לבית החולים במהלך היום.

 

החוקרים משערים כי אנשים מחפשים עזרה בדחיפות יותר בלילה, בגלל שהחולה עלול לפחד יותר בלילה כאשר הוא לבדו בבית או בגלל סבילות גבוהה יותר לסימפטומים במהלך היום כאשר החולה אקטיבי או עסוק בעבודה.

 


Ting, H. Archives of Internal Medicine, Nov. 8, 2010; vol 170: pp 1834-1841.

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה