מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז? מומלץ להפחית סוכר ועמילן

מאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז? מומלץ להפחית סוכר ועמילן

חוקרים משבדיה מצאו כי צמצום צריכה של סוכר ועמילן מלווה בירידה בתסמינים של מעי רגיז וירידה במשקל. מה ההסבר?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

תסמונת המעי הרגיז היא מחלה כרונית תפקודית של מערכת העיכול שמלווה בתסמינים אופייניים, לרבות כאבי בטן והתכווצויות, נפיחות בבטן, גזים ושלשולים ו/או עצירות. המחלה נגרמת על רקע פגיעה בתפקוד המעי, ומופיעה בדפוס של התלקחויות שאופייניות בעיקר בתקופות של לחץ ומתח נפשי וגופני. בהבדל ממחלות דלקתיות של מערכת העיכול כמו קרוהן וקוליטיס כיבית, מעי רגיז אינו מלווה בשינויים מבניים במערכת העיכול.

 

תסמונת המעי הרגיז עשויה לפגוע משמעותית באיכות חיי המאובחנים, ורבים מבקשים לבחון שינויים תזונתיים לצורך הקלה בתסמינים. למתמודדים עם התסמונת מומלץ במקרים רבים לבצע התאמות תזונתיות, בתיאום עם הרופאים המטפלים ודיאטנים/ תזונאים, ולהימנע ממזונות שעלולים להוביל להתלקחויות, בהתאם לתסמינים האינדיבידואלים של כל מטופל, כגון קפאין, משקאות מוגזים, פירות טריים וירקות מסוימים. ברבות השנים פותחו דיאטות שונות שמקלות על תסמיני מעי רגיז, ובמרכזם דיאטת FODMAPs האוסטרלית שכוללת הפחתה עד הימנעות ממזונות שאינם מפורקים ונספגים ביעילות במעי הדק והגבלה בסיבים תזונתיים; תזונה ים תיכונית מותאמת אישית להפחתת תסמינים; והימנעות ממזונות מעובדים ואולטרה מעובדים. יש ראיות כי גם הפחתת גלוטן, מזונות חריפים ואלכוהול עשויה להקל בתסמינים.

 

עתה מצאו חוקרים משבדיה כי מזונות עשירים בסוכר ועמילן מובילים אף הם לעלייה בתסמיני של מעי רגיז, והפחתה בצריכתם בחיי היומיום תורמת להקלה משמעותית בהתמודדות עם התסמונת.

 

ירידה במשקל ובמדד ההשמנה

 

החוקרים בראשות פרופ' בודיל אוהלסון מאוניברסיטת לונד בשבדיה ביקשו לבחון את השפעתם של סוכרים ועמילנים בתזונתם על אנשים עם תסמונת המעי הרגיז, וזאת על רקע ממצאי עבודות שהדגימו כי מאובחנים רבים בתסמונת הם נשאים של וריאנט גנטי שגורם להאטה של פירוק סוכר ועמילן במעי. במחקר קודם שכלל 105 אנשים עם תסמונת מעי רגיז ופורסם באוקטובר 2018 בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology גילו החוקרים כי במשך ארבעה שבועות לאחר שהמשתתפים הפחיתו בצריכת סוכר ועמילן, חלה ירידה משמעותית בתסמיני המעי הרגיז אצל הנבדקים.

 

בעבודה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של תזונה מופחתת בסוכרים ועמילן על תסמיני מעי רגיז אצל המאובחנים, בהשוואה לתזונה המבוססת על דיאטת FODMAPs המותאמת כיום לתסמונת וכוללת הפחתה של גלוטן וסוכר חלב - לקטוז. במחקר השתתפו 144 מאובחנים עם מעי רגיז שסווגו אקראית לשתי קבוצות, אשר בראשונה הותאמה ל-72 נבדקים דיאטת FODMAPs ובשנייה הונחו 72 נבדקים נוספים לבצע הפחתה בצריכת מזונות עם עמילן וסוכר – ללא שינוי בצריכת גלוטן והלקטוז. דיאטה מופחתת בסוכר ועמילן כללה צמצום בצריכת סוכרוז וכן בצריכה של לחם, תפוח אדמה, אורז ופסטה.

 

בחלוף ארבעה שבועות נמצא כי תסמיני המעי הרגיז השתפרו בשתי הקבוצות אצל כ-75% עד 80%, מה שמצביע גם יעילותה של דיאטה מופחתת בסוכר ועמילן למחלה, ומעבר לכך – ההשפעות על ירידה במשקל עודף היו משמעותיות יותר בקבוצה זו בהשוואה לאלו שהקפידו על דיאטת FODMAPs. במסגרת מעקב בחלוף חצי שנה לאחר המחקר, בקבוצה שהפחיתה צריכת סוכר ועמילן תועדה ירידה ממוצעת של 0.7 ק"ג במשקל, בהשוואה לירידה של 0.2 ק"ג במשקל בקבוצה שהתמידה בדיאטת FODMAPs. גם מדד ההשמנה BMI בקבוצה שהפחיתה סוכר ועמילן ירד ב-0.25 יחידות, יותר מפי 3 בהשוואה לירידה במדד ההשמנה בקבוצה שהפחיתה גלוטן ולקטוז בדיאטת FODMAPs. לחץ הדם והיקף המותניים ירד באופן שווה בשתי הקבוצות.

 

המחקר נתמך על ידי קרנות אקדמיות שונות ומענק מטעם ממשלת ספרד, וממצאיו מדווחים בגיליון של כתב העת Nutrients.

 

פתרונות תזונתיים

 

החוקרים מבהירים כי לתזונה דלת סוכר ועמילן יש יתרונות גם לאנשים שאינם מאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז בהורדת השומן העודף. בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים הדגישו החוקרים כי דיאטה מופחתת בסוכר ועמילן "פשוטה וקל להתמיד בה", והדגישו כי הם מקווים כי "יישומה יוכל לסייע הן לחולים והן לאוכלוסייה הכללית".

 

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מחדדים ראיות מעבודות קודמות לפיהן תסמינים של מעי רגיז אינם קשורים לחוסר סבילות למזונות ולאלרגיות, אלא קשורים להרגלי תזונה בעייתיים, וייתכן כי גם התזונה המערבית המאופיינת בריבוי סוכרים ועמילן עשויה להשפיע על תסמינים אלה. סוכר ועמילן כבר הדגימו במחקרים שונים השפעה על תסמינים חריגים במערכת העיכול כמו נפיחות בטנית וגזים, והם קשורים גם בהשמנה.

 

ממצאי המחקר מעלים למודעות את הניסיונות בשנים האחרונות לפתח תוכניות תזונתיות להתמודדות מועילה עם תסמיני מעי רגיז. לאחרונה מתברר כי התאמות תזונתיות למתמודדים עם התסמונת תלויות בביטויים גנטיים שונים. כך, מחקר מגרמניה שפורסם לאחרונה באוקטובר 2024 בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology, מצא כי שינוי גנטי מסוים שמבטא את היכולת לפרק פחמימות במערכת העיכול תורם ליעילותן של דיאטות שמותאמות לאנשים עם התסמונת.

 

תסמונת המעי הרגיז אינה חריגה באוכלוסייה. לפי הערכות, בין 5% ל־25% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלים מתסמיני מעי רגיז, נשים יותר מגברים, אולם רק מעטים פונים לרופאים כדי לקדם את אבחון התסמונת וטיפול בבעיה. ישראל, במחקר שנערך במרכז הרפואי סורוקה וממצאיו פורסמו באפריל 2005 בכתב העת Neurogastroenterology and Motility בחן 981 נבדקים בוגרים יהודים בסקר טלפוני, וכרבע (26%) דיווחו על תסמינים במערכת העיכול שמאפיינים מעי רגיז, 32.1% מהנשים ו-17.7% מהגברים, אך שיעור המאובחנים בתסמונת היה נמוך משמעותית –  2.9% בלבד מהנבדקים אובחנו בה, 3.7% מהנשים ו-1.8% מהגברים.

 

Nutrients, doi: 10.3390/nu16173039