מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

התמכרויות

מנהלי קהילה

ד
ד"ר נדב שליט
מומחה לפסיכיאטריה והתמכרויות, ניהל את המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה של המרכז הישראלי להתמכרויות והמרכז הרפואי לב השרון, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות ואפידמיולוגיה של שימוש בסמים קנבינואידים והלוצינוגנים. כיום ראש תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות.
כמוניהתמכרויותחדשותלראשונה בישראל: מרפאה למענה מהיר למתבגרים עם התמכרויות

לראשונה בישראל: מרפאה למענה מהיר למתבגרים עם התמכרויות

המרכז הישראלי להתמכרויות משיק את מרפאת נטע המספקת לראשונה בישראל מענה מותאם לנוער המתמודד עם שימוש מזיק בחומרים, מצוקה נפשית והתמכרויות בעלות סמלית


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

המרכז הישראלי להתמכרויות ICA פתח השבוע את מרפאת 'נטע' – מרפאה ייחודית המספקת מענה ראשוני למתבגרים עם התנהגות המלווה בשימוש מזיק בחומרים, מצוקות נפשיות והתמכרויות. המרפאה תספק לנערות ולנערים טיפול מותאם לבעיות התמכרות לחומרים ודפוסי התנהגות בעלות סמלית של 50 ש"ח – ויינתן בה טיפול הוליסטי שמשלב טיפול פרטני וקבוצתי לצד ליווי משפחתי, שילוב המסגרות החינוכיות הרלוונטיות והתאמה לאתגרים שמאפיינים את החברה הישראלית. המרפאה פועלת בתמיכת קרנות הביטוח הלאומי, קרן אריסון ומפעל הפיס וברישיון משרד הבריאות. המרפאה פועלת מתוך המרכז הישראלי להתמכרויות בנתניה, ומיועדת למתבגרים בגילי 13 עד 17.

 

אתגרים ייחודיים

 

לפי נתוני הדו”חות השנתיים של המרכז הישראלי להתמכרויות, בשנים האחרונות נרשמת עלייה חדה בהיקף המתבגרים בישראל המתמודדים עם שימוש מזיק, התמכרויות וקשיים נפשיים. מגמה זו, שהחלה בשנות מגפת הקורונה, הגיעה לשיאה לאחר ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". לצד העלייה בהיקף המתבגרים עם התמכרויות נרשמת גם ירידה בגיל החשיפה הראשון לחומרים ממכרים – מה שמדגיש לטענת המרכז את הצורך הדחוף בפתרונות מותאמים לבעיה.

 

"מרפאת 'נטע' היא חלק מהמחויבות שלנו להעניק לבני הנוער הזדמנות לשוב ולהשיג שליטה בחייהם ולמנוע הידרדרות נוספת", מסבירה מנכ"לית המרכז, ענבל דור קרבל, "אנו מאמינים שטיפול בגיל ההתבגרות הוא קריטי לעתיד, במיוחד לנוכח האתגרים הייחודיים שהם חווים בשנים האחרונות”.

 

לדברי ד"ר אשר ולר, מומחה לפסיכיאטריה של ילדים ונוער ומנהל רפואי של מרפאת 'נטע', "נער שמגיע לפה זה לא סתם נער או נערה שמשתמשים. זה אדם שלם עם עולם שלם. עם רקע משפחתי, עם היסטוריה. הוא מתמודד עם מגוון של דברים. זה יכול להיות דיכאון, חרדה או הפרעות קשב וריכוז. אי אפשר לטפל רק בהתמכרות או בשימוש המזיק. אנו מטפלים בכל המכלול באופן שמתאים לכל נער או נערה על מנת להעניק את המענה הטיפולי הטוב ביותר עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר".

 

דו"ח של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) שהופץ בסוף אוקטובר 2024, שנה לאחר ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, מציג עלייה משמעותית בשיעור הישראלים שנחשפים לחומרים ממכרים, כאשר אחד מכל ארבעה ישראלים עושים שימוש בחומרים כמו אלכוהול,קנאביס ותרופות מרשם וסמים אחרים שעשויים לגרום להתמכרויות – שיעור שנותר יציב בבדיקות חוזרות גם בחלוף חצי שנה מהאסון.

 

אלכוהול, קנאביס, גיימינג וקניות

 

ההתמכרות השכיחה ביותר בגילי ההתבגרות הדורשת טיפול מקצועי היא התמכרות לאלכוהול. לפי נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות, בשנים האחרונות עלה השימש באלכוהול בקרב מתבגרים בארץ מהיקף של פחות מעשירית (8.9%) בשנת 2019 למעל לרבע (28.3%) מהנוער בשנת 2024. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), קרוב לעשירית (9%) מהנוער חוו שתייה לשוכרה בחייהם, והשיעורים כצפוי עולים מ-5% בגיל 13 לכחמישית (20%) בגיל 15.

 

עבר להתמכרות לאלכוהול, מתבגרים עשויים לפתח התמכרויות לחומרים והתנהגויות נוספים בדומה למבוגרים. במחקר של צוות חוקרים מאירופה וישראל שפורסם באפריל 2023 בכתב העת Journal of Behavioral Addictions נמצאו עדויות למתבגרים שמפתחים התמכרות לגיימינג – תופעה ששכיחותה משתנה בין מדינות, וזוהתה במחקר בהיקף הגדול ביותר בקרב מתבגרים בגילי 16-11 מאזרבייג'ן (16.1%) ובהיקף הנמוך ביותר בהולנד (4.3%).

 

חוקרים מישראל וארה"ב דיווחו ביוני 2024 בכתב העת Journal of Adolescence על ממצאי מחקר שנערך ב-18 בתי ספר ברחבי ישראל בקרב 1,665 ילדים בכיתות ד' עד י', בגילי 9 עד 16 בתקופת התפרצות מגפת הקורונה – מחקר שמצא עלייה בחשיפה למסכים וצריכת מדיה, אשר ניתנת להגדרה כהתמכרות. במהלך המחקר, מההתפרצות הראשונה של הקורונה באביב 2020 ועד לגל החמישי שבין דצמבר 2021 לאפריל 2022,  נמצא כי הצפייה במשחקי מחשב עלתה מ-2.37 ל-2.95 שעות בממוצע ליום, זמן החשיפה הממוצע למסכים עלה מ-6 שעות ו-9 דקות ל-6 שעות ו-43 דקות ליום, ובנוסף תועדה במחקר עלייה בהיקף של שימוש בחומרים ממכרים נוספים: עלייה בהיקף עישון סיגריות מ-6.5% ל-10.3% מהמתבגרים, עלייה בשימוש באלכוהול מ-12.5% ל-20.8% מהנבדקים, ועלייה בשימוש בקנביס מ-6.7% ל-10.8% מהנבדקים. חוקרים אמריקאים דיווחו במאי 2012 בכתב העת Comprehensive Psychiatry גם על בעיית התמכרות לקניות בקרב 3.5% מהנוער.

 

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות מזהים מגמת עלייה בשנים האחרונות גם בשימוש בקנאביס בקרב בני נוער משנת 2019 (7.9%) לשנת 2024 (8.9%). דו"ח העישון של משרד הבריאות לשנת 2022 מצביע גם על עלייה מדאיגה בהיקף הנוער המעשנים סיגריות ועשויים לבטא התמכרות לניקוטין – על רקע מגפת הקורונה. לפי דו"ח זה, שיעור התלמידים בכיתות ה' עד י' שדיווחו כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום כמעט והוכפל מ-4.8% בשנת 2019 ל-9% בשנת 2022. בהיקף המעשנים סיגריות אלקטרוניות ונרגילה דווח על ירידה משנת 2021 (6.5%) לשנת 2022 (5.3%), אולם נדרשות שנים נוספות כדי לבסס מגמה ברורה.

 

עוד על התמכרויות