לחץ דם
מנהלי קהילה
לפטין, ולא אדיפונקטין הוא חזאי עצמאי להתפתחות יל"ד חדש
לפטין, ולא אדיפונקטין הוא חזאי עצמאי להתפתחות יל"ד חדש. מטרת המחקר הפרוספקטיבי היתה לבדוק את הקשר בין רמות בנסיוב של לפטין ואדיפונקטין לבין התפתחות יל"ד חדש במסגרת Copenhagen City Heart Study.
מטרת המחקר הפרוספקטיבי היתה לבדוק את הקשר בין רמות בנסיוב של לפטין ואדיפונקטין לבין התפתחות יל"ד חדש במסגרת Copenhagen City Heart Study.
במחקר נכללו 620 נשים ו – 300 גברים, צעירים או בגיל הביניים שלא סבלו מיל"ד בבדיקת המעקב השלישית תוך כדי המחקר הכללי.
בתקופה בין המעקב השלישי לרביעי בשנים 2001-3 פיתחו 254 אנשים יל"ד חדש (שווה או מעל 140/90 ממ"כ או טיפול נגד יל"ד). באנליזה לוגיסטית רגרסיבית מתוקננת לגיל, מין, GFR מחושב, טריגליצרידים, HDL, פיברינוגן וגלוקוזה ורמות לפטין ואדיפונקטין נמצא שרק לפטין היה קשור בצורה מבהקת עם התפתחות של יל"ד חדש (OR-1.28). נמצא גם שפעילות גופנית מפחיתה את ההשפעה השלילית של ההיפרלפטינמיה על לחץ הדם.
Asferg C, Møgelvang R, Flyvbjerg A, et al. Leptin, not adiponectin, predicts hypertension in the Copenhagen City Heart Study. Am J Hypertens. 2009 Dec 17. [Epub ahead of print].
רקמת השומן היא איבר אנדוקריני שמפריש הורמונים (לפטין ואדיפונקטין) וציטוקינים עם השפעה וסקולרית ודלקתית, מה שמרמז שלחומרים אלו יש תפקיד עיקרי במחלות שקשורות בעודף משקל, כולל יל"ד, כאשר לפטין ואדיפונקטין משמשים כמתווכים בין רקמת השומן למחלות אלו.
לפטין נמצא בקשר חיובי עם BMI, היקף המותניים, טריגליצרידים, סמני דלקת וגלוקוזה ובקשר שלילי עם רגישות לאינסולין ו – HDL (מעלה את הסיכון הקרדיו-מטבולי) בעוד שהשפעת אדיפונקטין היא הפוכה (מורידה את הסיכון).
כך, שהשילוב של היפרלפטינמיה עם היפואדיפונקטינמיה קשור בתסמונת המטבולית ובנזק קרדיו-וסקולרי. הקשר בין שני הורמונים אלו ליל"ד אינו כ"כ ברור כאשר במספר מחקרים נמצא שיל"ד קשור בהיפרלפטינמיה בעוד שבאחרים נמצא שדווקא היפואדיפונקטינמיה קשורה ביל"ד.
זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון בנושא זה והתוצאה הראתה שיל"ד שמתפתח קשור בצורה מובהקת בהיפרלפטינמיה וזאת ללא כל קשר למשתנים דמוגרפיים, לעודף משקל, למחלת כליות ולהפרעות בשומני הדם או ברמת הגלוקוזה שיכולים להיות קשורים בעלייה בלחץ הדם. לא ברור עדיין מהו המכניזם שקשור בעליית לחץ הדם ע"י לפטין כאשר הסברה השלטת היא שלפטין מעלה את פעילות המערכת הסימפתטית.
מעניין שבמחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא דוקא שרמה גבוהה של לפטין מורידה את הסיכון לאלצהיימר. יש לזכור גם שלחץ הדם נגרם גם במנגנונים אחרים כמו בהשמנה שגם היא מהווה גורם סיכון עצמאי ליל"ד. לתוצאות אלו יש להתייחס בזהירות כי כל המחקר מבוסס על 2 מדידות של לחץ הדם באותו ביקור ומדידה חד פעמית של רמות ההורמונים.
מתוך האתר של החברה הישראלית ליתר לחץ דם
http://www.ish.org.il/jan2010.asp