לפני שנה, כשברקע התפרצות מגפת הקורונה העולמית, דווח בעולם על ירידה בפעילות השתלות האיברים. גם בישראל תועדה בשנת 2020 ירידה במספר ההשתלות בהיקפים שבין 9% בהשתלות לב ועד לירידה של 23% בהשתלות כליה ושל 34.6% בהשתלות ריאה, בין השאר על רקע קשיים לוגיסטיים של מערכת הבריאות, דילמות אתיות בחשיפת תורמי איברים חיים לסיכון להידבקות בקורונה, מחסור בכוח אדם רפואי לתמוך בתורמים וכן ירידה בהשתלות צולבות בין זוגות של תורם-חולה אשר דורשות תיאומים בין מספר מרכזים רפואיים בעידן המגפה. אולם מתברר כי השנה תמונת המצב משתנה, ופעילות ההשתלות בישראל מפגינה התאוששות מרשימה.

לפי דו"ח מסכם לנתוני השתלות האיברים בישראל בשנת 2021 שמפרסם השבוע המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות, נרשם השנה שיא בישראל של 647 השתלות איברים מתורמים חיים ומתים, עלייה כוללת של 22% בהשוואה לשנת הקורונה 2020 שהסתכמה ב-530 השתלות איברים בלבד, וכן עלייה בהשוואה לשנת 2019, לפני פרוץ הקורונה, בה דווח על 575 השתלות, ואף בהשוואה לשנת 2018 שבה נרשם בישראל השיא הקודם של 592 השתלות. במרכז ההשתלות מדווח כי הגידול מוסבר בין השאר גם בעלייה במספר האיברים שניתן להנציל לצורכי השתלות מכל תורם מת במוות מוחי.

בהשתלות מתורמים מתים, ביחס לשנה קודמת, נרשמה השנה בישראל עלייה של 23% בהיקף השתלות הכליה מ-118 ל-145 השתלות, עלייה של 20% בהיקף השתלות הכבד מ-72 ל-84 השתלות, עלייה של 20% בהשתלות הלב מ-20 ל-24 השתלות, ועלייה של 62% בהשתלות ריאה מ-34 ל-55 השתלות. עלייה דווחה גם בהיקף תרומות הקרנית, בעיקר מתורמי איברים לאחר דום לב שאיבריהם האחרים אינם כשירים להשתלות: בשנת 2021 נמנו 788 השתלות קרנית בהשוואה ל-640 בלבד בשנת 2020. סך הכול, בשנת 2021 בוצעו בישראל 311 השתלות איברים מתורמי איברים מתים.

התאמות שבוצעו לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה הובילו גם לעלייה בשיעורי תרומות האיברים מן החי: בשנת 2021 היו בישראל 336 תרומות איברים מן החי – בהם 327 תרומות כליה – נתון שמצוי בעלייה מתמדת בהיקף של פי 3 מזה כעשור, וכן תשע תרומות אונות כבד מן החי – נתון המצוי דווקא במגמת ירידה בהשוואה לשנים האחרונות (13 תרומות בשנת 2020, 12 בשנת 2019 ו-17 בשנת 2018).

בשנת 2021 חלה עלייה של 30% במספר תורמי הכליה האלטרואיסטים שאינם תורמים לקרובי משפחה או מכרים: 243 תורמים בשנת 2021 בהשוואה ל-188 תורמים בשנת 2020. בין השאר דווח ביולי השנה על בת 37 שאובחנה עם מחלה אוטואימונית מורכבת, וקיבלה תרומת כליה מתורם אלטרואיסטי שקרא על סיפור חייה בתקשורת, וכן על תורם אלטרואיסטי, שוטר תנועה ממחוז שי ואב לילדה על הרצף האוטיסטי, אשר תרם כליה לילד בן 10 שלא הכיר המאובחן אף הוא עם אוטיזם.

במהלך 2021 נרשמה עלייה של 10% בתרומות מן החי בין קרובי משפחות. במרכז הלאומי להשתלות מציינים כי "למרות הסגרים, מתאמות ההשתלה והרופאים העוסקים בהשתלות המשיכו לעבוד כבימי שגרה, ונצפתה עליה משמעותית במספר ההשתלות".

שיעור ההסכמות לתרומה נותר יציב

לאחר ירידה משמעותית שדווחה בעולם כולו בפעילות השתלות איברים צולבות ושרשראות של תרומות איברים מן החי בין מספר מרכזים רפואיים בקרב זוגות תורם-חולה שלא נמצאה אצלם התאמה, בשנת 2021 מדווח בישראל על עלייה של 56% בניתוחי השתלות צולבות בהשוואה לשנה קודמת: 72 השתלות כליה של חולים ישראלים מתורמים מן החי בוצעו במהלך 2021 תוך שימוש במערכת השתלות מוצלבות של המרכז הלאומי להשתלות שמאתרת זוגות תורם-חולה עם התאמה אפשרית בין בתי החולים במדינה וכן במאגר בינלאומי שמסייע לאתר תורמים מתאימים מחו"ל להשתלות מוצלבות. המדובר בעלייה של 56% בהשוואה ל-46 השתלות בלבד בשנת 2020.

במרכז הלאומי להשתלות מציינים כי גם תורמים אלטרואיסטים מסייעים ליצירת שרשראות של תרומות איברים, ובשנת 2021 בוצעו שמונה השתלות בשתי שרשראות ישראליות שנוצרו הודות לשני תורמים אלטרואיסטים, וכמו כן היה שיתוף של שרשראות עם זוגות תורם-חולה במדינות אחרות, לרבות שתי החלפות זוגות עם מרכז רפואי בצ'כיה בתחילת אוקטובר 2021, והחלפה נוספת ביולי 2021 עם איחוד האמירויות שבמסגרתה בוצעה הצלבה משולשת של שלושה זוגות, וכללה השתלות לשני חולים בישראל של כליות שמקורן בתורמים תושבי אבו דאבי, בירת האמירויות. העלייה בפעילות תרומות האיברים האלטרואיסטיות בישראל מעודדת, ומיוחסת בין השאר גם למותו באפריל 2020 מקורונה של הרב אברהם ישעיהו הבר, יו"ר עמותת "מתנת חיים" שקידם השתלות אלטרואיסטיות במדינה. בשנים האחרונות סיפרו במרכז הלאומי להשתלות כי רבים מתורמי הכליה האלטרואיסטיים ציינו כי "מותו של הרב הבר היווה את הטריגר עבורם לממש חלום ישן, או להפוך למעשה - מחשבה שקיננה בם שנים אחדות".

מתאמת ההשתלות הארצית ד"ר תמר אשכנזי עדכנה כי בשנה החולפת הוגדל מספר השותפים במאגר הבינלאומי להשתלות כליה צולבות, ולאחרונה נחתם הסכם גם עם מרכז רפואי בווינה שבאוסטריה, שיש כוונה שיתממש בתחילת 2022 לאחר תום הסגר במדינה בימים אלה בעקבות גל ההתפרצות החמישי של הקורונה. עד כה כבר הועברה כליה להשתלה מישראל לווינה, ובקרוב צפויה העברה מקבילה של שתי כליות מוינה לחולים ישראלים.

לדברי יו"ר ועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות ולשעבר מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' רפאל ביאר, "זו הייתה שנה מבורכת, שלא מצביעה רק על עלייה, לאחר הירידה שנת הקורונה, אלא גם עלייה מעבר למספרים של שנת 2019. ליבי עם משפחות תורמי האיברים ששכלו את יקיריהם, ומעבר למסך השכול והכאוס החליטו להציל חיים. הלוואי ותרומה זו שלהם תעניק להם משמעות להמשך החיים".

בשנת 2021 דווח על יציבות בשיעורי הסכמות לתרומת איברים בקרב משפחותיהם של אנשים שמתו מוות מוחי, ו-61% מהמשפחות (98 משפחות) הסכימו לתרום את איברי יקיריהם, בדומה לשיעורים המדווחים בישראל בשנים האחרונות.

כמו כן, בשנת 2021 דווח בישראל על מספר השתלות יוצאות דופן: בספטמבר דווח במרכז הרפואי שיבא לראשונה על השתלת ריאה של מחלים מקורונה בן 40 מצפון הארץ שמת במוות מוחי, אשר הושתלה במטופל עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, ולפני כן בפברואר דיווח בית החולים לראשונה על השתלת ריאה לחולה קורונה שריאותיו נפגעו מהמחלה, אשר קיבל את ריאותיו של סמ"ר יונתן גרנות, חייל שמת לאחר שנורה מנשק של חייל אחר. בהמשך בוצעו במספר מרכזים רפואיים השתלות ריאה בודדות נוספות לחולי קורונה.

מחסור מתמשך ותקוות החזירים המהונדסים

למרות העלייה בהיקף פעילות השתלות האיברים, המחסור באיברים להשתלות מוסיף לאתגר את העולם כולו וגם את ישראל. בתחילת 2022 מדווח על עלייה של 3% במספר הממתינים להשתלות איברים בארץ, בהשוואה לשנה קודמת. בשנת 2021 הצטרפו לרשימת ההמתנה 746 חולים, המהווים מעל למחצית (57%) מהממתינים ברשימה.

במהלך 2021 מתו 68 חולים שהמתינו להשתלות איברים, כ-5% מהחולים ברשימת ההמתנה – ואף בנתון זה מדובר בעלייה קלה בהיקף של 7% בהשוואה ל-63 חולים בשנת 2020. בעשור האחרון מאז 2013 גדל ב-16% מספר הממתינים להשתלות איברים בישראל, וזוהה גידול של 20%  במספר הממתינים להשתלות כליה.

בחודשים האחרונים מדווח בעולם על פריצות דרך משמעותיות בהשתלות איברים מבעלי חיים – בתקווה שיוכלו בעתיד לשמש תחליף להשתלות איברים אנושיים. בין השאר, באוקטובר 2021 דווח בניו יורק על השתלה ראשונה של כליית של חזיר מהונדס גנטית שהושתלה באישה שמתה מוות מוחי במסגרת ניסוי קליני, ונקלטה במהירות. ואילו בתחילת 2022 דווח לראשונה בעולם על ידי רופאים ממדינת מרילנד על השתלה מוצלחת של לב שמקורו מחזיר בחולה לב בן 57 עם מחלה מסכנת חיים, שמצבו התייצב בעקבות ההשתלה הדרמטית. בשנים האחרונות חלה התקדמות בתהליכי הנדוס גנטי, במטרה לגדל חזירים עם איברים שייקלטו בקלות רבה יותר בבני אדם ויוכלו לשמש תחליפים להשתלות איברים אנושיים עם סיכון נמוך לדחיית השתל. לצד ההתקדמות המואצת בתחום, מתעצם גם השיח האתי העוסק בהשלכות המוסריות של גידול בעלי חיים לצורך שימוש איבריהם להשתלות בבני אדם. במקביל, ביוני 2021 דיווחו חוקרים ישראלים מבית חולים בילינסון בכתב העת Scientific Reports על פיתוח נוסף שנחקר לאחרונה בחיות: השתלות אברים היברידיים של אברי בעלי חיים שמצופים באמצעות תהליכי הנדסה גנטית בכלי דם שהורכבו מתאי שליה אנושית, במטרה לסייע לקליטתם בגוף החולה.  

בשנה החולפת 109 ממושתלי האיברים בישראל קודמו בתור להשתלה בזכות חתימה על כרטיס תורם איברים אדי, כשליש (35%) מסך המושתלים מתורמים מתים: 71 קודמו בתור להשתלת כליה, 10 קודמו בתור להשתלת כבד, 9 קודמו בתור להשתלת לב ו-19 קודמו בתור להשתלת ריאות.

בסוף 2021 חתומים 1,013,399 ישראלים על כרטיס תורם איברים אדי, כשבשנה החולפת חצה מספר החתומים את רף המיליון. המדובר בעלייה של 16,879 ישראלים שחתמו על הכרטיס בשנה החולפת, ועלייה של 41% תוך עשור.

במהלך 2021 היו מושתלי איברים בישראל בין אלו שנמנו על קבוצות הסיכון לסיבוכים בעקבות פגיעה מנגיף הקורונה, ובדצמבר 2021 אושרה לראשונה בעולם קבלת מנת חיסון רביעית נגד קורונה כמנת בוסטר (דחף), בין השאר לחולים אלה.