כולנו שמנו לב שהגברים נוטים לאגור שומן בבטן ואילו נשים לפני גיל המעבר, נוטות לאגור שומן יותר באיזור הישבן והירכיים. ההבדלים האלה מאופיינים גם בנטייה מוגברת של הגברים השמנים למחלות לב ולסוכרת, נטייה שמורגשת אצל הנשים רק אחרי גיל המעבר כשגם הן מתחילות לאגור שומן באיזור הבטן.

וכבר הראו שירכיים עבות קשורות עם יותר בריאות.

העכברים שנחקרו מגלים התנהגות דומה באגירת שומן אצל זכרים ואצל נקבות ולכן שימשו את החוקרים לחקר תאי השומן מהאיזורים השונים בגוף.

מבין אלפי הגנים של העכבר רק 138 גנים זהים מופעלים בתאי השומן גם של זכרים וגם של נקבות. זה ההפך ממה שציפו החוקרים ששערו שדווקא רב הגנים המופעלים יהיו דומים בין תאי הזכרים ותאי הנקבות.
לאור נתונים אלה המראים שוני כך כך גדול בין הזכרים והנקבות, זה די ברור למה תהא התנהגות רקמת השומן של הנקבות שונה לגמרי מזאת של הזכרים.

רקמת השומן נבדקה אצל עכברים זכרים, אצל נקבות ואצל נקבות ללא שחלות שמתנהגות בדומה לנשים אחרי גיל המעבר.
בנוסף להבדלים הגנטיים מצאו החוקרים שהעכברים הזכרים שאכלו הרבה מזון שומני השמינו אחרי 3 חודשים יותר מהנקבות.

רקמת השומן הבטני של עכברים אלה היתה גם יותר מודלקת בעוד שאצל הנקבות היו הרבה פחות גנים הקשורים בדלקתיות.
הנקבות ללא שחלות התחילו להתנהג בדומה לזכרים דהיינו השמינו יותר ואגרו יותר שומן ביטני אולם כשנתנו להן אסטרוגן הן חזרו להתנהג כמו הנקבות הרגילות.
נראה שלהורמוני השחלות תפקיד מרכזי בהתנהלות רקמת השומן.
Int. J. Obes. advance online publication 16 February 2010
 

מעניין אם המימצאים האלה קשורים גם עם המימצאים האחרונים של יותר כרס ופחות נפח מח המרמזים אולי על נטיה מוגברת לדמנציה. 

Annals of Neurology, May 20, 2010

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט