הקשר בין צריכה גבוהה של מלח ליתר לחץ דם ידוע לקהילה המדעית מזה שנים, אך ההשפעות של הפחתה בכמות המלח כבר בגיל ההתבגרות על הסיכון ללחץ דם בעתיד עדיין שנויות במחלוקת.

מחקר אמריקאי חדש שבחן את השפעותיה של התזונה על הסיכון לפתח לחץ דם גבוה בנערות מצא כי בעוד שהפחתת כמות המלח אינה משפיעה על הסיכון, דווקא תזונה עשירה במינרל האשלגן מפחיתה את הסיכון ליתר לחץ דם וכך מסייעת למנוע מחלות לב וכלי דם.

במחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון, כחלק ממחקר מעקב של המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI) המבוצע בקליפורניה, אוהיו ועיר הבירה וושינגטון, ופורסם בגיליון אפריל 2015 של כתב העת JAMA Pediatrics של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, נכללו 2,185 נערות בנות 9-10 שהיו תחת מעקב שנמשך כעשר שנים, החל מהשנים 1988-1987 ועד לשנת 1998. מידע על התזונה של הנערות הוצלב עם נתונים אודות לחץ הדם שנאספו כשהנערות היו בנות 21-17.

צריכה גבוהה של מלח, שנאמדה כצריכת נתרן במזון בכמות של 3,000 מ"ג נתרן ליום ומעלה, נמדדה בקרב 51.1% מהמתבגרות, בעוד שצריכת נתרן נמוכה - עד 2,500 מ"ג ליום - נמדדה בקרב 19.4% מהנבדקות. המידע שנאסף לא העלה עדויות כי צריכה גבוהה של מלח מעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה בסביבות גיל עשרים, בהשוואה לצריכה נמוכה של מלח.

עוד נמצא במודל סטטיסטי כי דווקא נערות שצרכו בגיל ההתבגרות כמויות גבוהות של מלח (3,500 מ"ג נתרן ליום ומעלה) היו בסיכויים ללחץ דם דיאסטולי נמוך יותר בסביבות גיל עשרים, בהשוואה לנערות עם צריכת מלח נמוכה (עד 2,500 מ"ג נתרן ליום).

עם זאת, נמצא כי תזונה עשירה באשלגן הורידה את הסיכון ללחץ דם גבוה בסביבות גיל עשרים, הן ביחס ללחץ הדם הסיסטולי והן הדיאסטולי: בקרב נערות שצרכו כמויות גבוהות של אשלגן (מעל ל-2,400 מ"ג ליום, 19% מהנערות) נמדד לחץ דם ממוצע של 108.3/65.1 מ"מ כספית, בהשוואה ללחץ דם ממוצע של 109.5/66.4 מ"מ כספית בקרב נערות שצרכו מעט אשלגן (עד 1,800 מ"ג ליום, 36% מהנערות). ירידה גבוהה יותר בלחץ הדם כתוצאה מצריכת אשלגן גבוהה אובחנה בקרב נערות ממוצא אפרו-אמריקאי, אולם בנערות אלה ככלל נמדדו רמות גבוהות יותר של לחץ דם, בהשוואה ללבנות.

כיצד משפיע האשלגן על לחץ דם? החוקרים מונים מספר תהליכים אפשריים בגוף, לרבות פעילות משופרת של הכליה בקרב אלו שצורכים אשלגן ברמות גבוהות, המשפיעה מצידה על ירידה בסיכון ללחץ דם גבוה וכן שיפור במבנה כלי הדם, שיפור בתפקוד המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון – מערכת הורמונאלית המפקחת על לחץ הדם ונפח הנוזל החוץ תאי ומהווה מטרה לחלק מהתרופות המשמשות להורדת לחץ דם, וכן השפעות מיטיבות של האשלגן על מערכת העצבים הסימפתטית שמווסתת את תגובות הגוף בתגובה ללחץ.

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מצביעים כך שמתבגרות יוכלו לקבל תועלות בריאותיות גבוהות יותר על ידי צריכה של אשלגן בכמויות גבוהות, מאשר על ידי דאגה לכמות המלח שהן אוכלות.

בישראל: פחות מחמישית מהנערות צורכות אשלגן לפי ההמלצות

דווקא מזונות רבים שהם אהובים על ילדים ומתבגרים נחשבים לעשירים באשלגן: בננה בינונית מכילה בממוצע 451 מ"ג אשלגן, תפוח אדמה אפוי עם הקליפה מכיל 844 מ"ג אשלגן, חצי כוס צימוקים מכילה 553 מ"ג אשלגן, כוס מיץ תפוזים מכילה 503 מ"ג אשלגן, כוס קישואים מבושלים - 456 מ"ג, כוס חלב 1% - 348 מ"ג וכוס של ברוקולי קפוא - 332 מ"ג.

ההמלצות התזונתיות המקובלות בארה"ב ובישראל מעודדות צריכה של 4,500 מ"ג אשלגן ליום בגילי 13-9 ו-4,700 מ"ג אשלגן ליום בגילי 18-14, אולם מרבית המתבגרים אינם מגיעים לרמה זו. בישראל לפי סקר הבריאות והתזונה (מב"ת) של המרכז לבקרת מחלות בקרב מתבגרים, רק 17.9% מהנערות ו-23.2% מהנערים צורכים אשלגן בכמות שווה או גבוהה מההמלצות. צריכת האשלגן בקרב מתבגרים בישראל במגזר הערבי גבוהה עד פי 3 בהשוואה ליהודים.

אין זו הפעם הראשונה שבה נקשרות סגולות רפואיות לאשלגן. מחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2014 מצא כי צריכת מזונות עשירים באשלגן בקרב נשים בגילי 74-50 מפחיתה ב-12% את הסיכון לשבץ מוחי. מטה אנליזה ל-33 מחקרים שפורסמה באפריל 2013 העלתה שצריכת מזונות עשירים באשלגן מפחיתה באופן מתון את הסיכון ללחץ דם וב-24% את הסיכון לשבץ מוחי. ואילו מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי צריכת אשלגן יומית בכמות הנמצאת בשלוש בננות (1,600 מ"ג) מפחיתה ב-21% את הסיכון לשבץ מוחי.

JAMA Pediatrics, Doi:10.1001/jamapediatrics.2015.0411