העלייה בשיעורי ההשמנה בעשורים האחרונים נובעת מאורח חיים לא פעיל ולא מעלייה בצריכת הקלוריות. כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד.

במסגרת המחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Medicine, החוקרים ניתחו נתונים מסקרים לאומיים של בריאות ותזונה שנערכו בארה"ב. הם חשפו כי בעשרים השנים האחרונות הייתה ירידה חדה בפעילות הגופנית באוכלוסיה ועלייה במדד מסת הגוף (BMI) הממוצע, בעוד שצריכת הקלוריות נותרה יציבה.

החוקרים גילו כי מספר הנשים המבוגרות שדיווחו על כך שאינן מבצעות פעילות גופנית קפץ מ-19% ל-52%. בגברים המספר עלה מ-11% ל-43%.

ה-BMI הממוצע של האוכלוסייה עלה ב-0.37% בשנה, ובמהלך 20 שנות המעקב שיעורי ההשמנה עלו מ-25% ל-35% בנשים ומ-20% ל-35% בגברים, כשהעלייה הדרמטית ביותר הייתה בנשים בנות 18-39.

החוקרים בחנו גם את העלייה בהשמנה הבטנית, שמהווה גורם סיכון עצמאי לתמותה אפילו באנשים בעלי BMI תקין. הנתונים הראו כי היקף המותניים הממוצע עלה ב-0.37% בשנה בנשים ו-0.27% בגברים.

המחקר אומנם לא בחן את סוגי המזונות שנצרכו, אך נמצא שבמהלך אותן שנים לא היו שינויים משמעותיים ברמת האוכלוסייה בצריכת הקלוריות היומית הממוצעת, צריכת שומנים, צריכת פחמימות וצריכת חלבון.

החוקרים מסכמים כי בעוד שפעמים רבות מאשימים את העלייה בצריכת הקלוריות בעלייה בשיעורי ההשמנה, המחקר לא מצא קשר בין השתיים והצביע על אשם אחר – חוסר פעילות גופנית. עם זאת, המחקר לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה-תוצאה.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת סטנפורד

לסיבות נוספות להשמנה