מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותלמה אנחנו אוהבים מוזיקה?

למה אנחנו אוהבים מוזיקה?

מחקר: מוזיקה משפרת את מצב הרוח באותו אופן כמו סקס וארוחה טובה: שחרור דופמין במוח


מוזיקה יכולה לגרום למוח לשחרר כימיקל הקשור לתחושת עונג (צילום: panthermedia)
מוזיקה יכולה לגרום למוח לשחרר כימיקל הקשור לתחושת עונג (צילום: panthermedia)

 

מוזיקה יכולה לרגש אותנו מאוד, אפילו עד צמרמורת, וכעת מדענים יודעים את הסיבה לכך. מוזיקה, בין אם היא שיר של להקת הביטלס או נעימה קלאסית של מוצרט, יכולה לגרום למוח לשחרר דופמין, כימיקל המביא לתחושת עונג. כך עולה ממחקר קנדי חדש.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience מצא כי מוזיקה שמרגשת אותנו יכולה לגרום למוח להגיב כמו שהוא מגיב לאוכל טעים ויחסי מין: שחרור "כימיקל התגמול" דופמין הגורם לתחושת עונג.

 

הדופמין הוא מוליך עצבי המופרש במוח, כדי לסייע לתאי העצב לתקשר אחד עם השני. כשהדופמין משוחרר, הוא גורם לתחושת ריגוש, אופוריה ועונג. דופמין משתחרר בעת קיום יחסי מין ואכילה כדי לספק לנו את חווית העונג, והדופמין נקשר להתמכרות מכיוון שהוא מעורב בתחושת האופוריה בעת שימוש בסמים.

 

החוקרים בדקו שמונה מתנדבים באמצעות סריקות מוח מסוג PET ו- MRI פונקציונאלי, בזמן שהאזינו למוזיקה. הנבדקים בחרו מגוון רחב של קטעי מוזיקה עם כלי נגינה וללא מילים שכללו מוזיקה קלאסית, ג'ז, פאנק, טנגו ואפילו חמת חלילים.

 

הסריקות הראו שכאשר המאזינים חוו תגובה רגשית חזקה למוזיקה, אזורים במוח הקשורים לעונג ותגמול שחררו דופמין.

 

לדברי החוקרים, הקשר הזה בין מוזיקה לדופמין, יכול להסביר מדוע מוזיקה היא כה פופולארית בכל התרבויות.

 


doi:10.1038/nn.2726

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

בדיוק פורסם מחקר על מה קורה במוחנו כשאנו שומעים מוסיקה ואיך הנאתנו קשורה בערור ריגשי שאינו קורה כשאנו מקשיבים למוסיקה מכנית. מכאן אפשר להבין למה אנחנו נהנים אחרת תלוי מי מנגן ותלוי גם בניסיון שלנו להקשיב למוסיקה.