מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותלמה אחרי שמגרדים מגרד לנו יותר?

למה אחרי שמגרדים מגרד לנו יותר?

מדענים מאמינים שהם מצאו את הסיבה לכך שפעמים רבות גירוד העור גורם לכך שתחושת הגרד מחמירה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מגרד לנו, אז אנחנו מגרדים, רגע של הקלה, אבל אז הגירוד מחמיר. כעת חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון מדווחים שמצאו את המנגנון העומד מאחורי מעגל הגירוד האכזרי הזה: הגירוד גורם למוח לשחרר סרוטונין - אחד הכימיקלים העוזרים להעביר מסרים בתאי עצב - וזה מצדו עשוי להעצים את תחושת הגירוד.

 

המחקר, שממצאיו פורסמו בסוף השבוע בכתב העת Neuron, נערך בעכברים, אך החוקרים מאמינים כי אותו מעגל גירודים מתרחש גם בבני אדם. מחקרם אף מספק רמזים לדרך שתאפשר את שבירת המעגל, שבעתיד אולי תעזור לסובלים מגרד כרוני.

 

למה אנחנו מגרדים?

 

מדענים יודעים כבר מזה זמן רב שכאשר אנחנו מגרדים זה יוצר כאב קל בעור. הכאב מפריע לתחושת הגירוד – לפחות באופן זמני – באמצעות כך שתאי עצב בחוט השדרה נושאים אותות כאב למוח במקום אותות גירוד.

 

כאשר המוח מקבל את אותות הכאב האלה, הוא מגיב בהפקת המוליך העצבי סרוטונין כדי לעזור לשלוט בכאב. תפקידו של הסרוטונין בוויסות כאב נחשף כבר לפני זמן רב.

 

אבל במחקר החדש גילו החוקרים לראשונה, שכאשר הסרוטונין מתפשט מהמוח לחוט השדרה, הוא עלול לעבור מתאי עצב הקשורים לתחושות כאב לתאי עצב המשפיעים על עוצמת תחושת הגירוד, מה שיגרום לנו לגרד יותר וחוזר חלילה. במקביל, כל הגירודים האלה גורמים לנזק לעור, מה שגורם לעור לגרד.

 

במסגרת המחקר החוקרים גידלו זן של עכברים שהונדסו גנטית כך שיחסרו להם הגנים הנדרשים להפקת סרוטונין. כאשר הוזרק לעכברים הללו חומר שבדרך כלל גורם לעור לגרד, העכברים התגרדו פחות מעכברים רגילים. אבל כאשר העכברים שהונדסו גנטית כך שלא יפיקו סרוטונין קיבלו סרוטונין בזריקה, הם התגרדו כפי שניתן היה לצפות מעכברים להתגרד בתגובה לחומר הגורם לעור לגרד (את הגירודים המצופים מעכברים שהוזרק להם החומר תוכלו לראות בסרטון).

 

 

סרוטונין מעורב בתהליכים רבים בגוף, החל ממטבוליזם של העצם ועד ויסות כאב ומצב רוח, לכן חסימת סרוטונין אינה אסטרטגיה פוטנציאלית לטיפול בגרד.

 

עם זאת, החוקרים אומרים כי ייתכן שניתן יהיה להתערב בתקשורת בין סרוטונין לנוירוני GRPR - תאי העצב בחוט השדרה שמעבירים את אותות הגירוד מהעור למוח. הם אף מצאו כי הסרוטונין מפעיל את תאי העצב הללו באמצעות קולטן המכונה 5HT1A. ואכן, כאשר הם טיפלו בעכברים עם רכיב שחסם את הקולטן הזה העכברים התגרדו הרבה פחות וכאשר הפעילו את הקולטן הם התגרדו יותר.

 

עד שיפותח טיפול לסובלים מגירודים על סמך הממצאים האלה, אם בכלל, יעבור עוד זמן רב. בינתיים החוקרים ממליצים לעשות את מה שאימא אמרה לכם מזמן – נסו לא להתגרד.

 

 

Neuron Published Online: October 30, 2014