מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותליתיום לא יעיל במחלת ALS

ליתיום לא יעיל במחלת ALS

מחקר חדש מראה כי ליתיום אינו יעיל במחלת ALS (מחלת לו גריג)


ליתיום אינו יעיל במחלת ALS (צילום: Panthermedia)
ליתיום אינו יעיל במחלת ALS (צילום: Panthermedia)

ממצאי המחקר פורסמו בגיליון אחרון של כתב עת Neurology.

 

ALS טרשת אמיוטרופית צידית (Amyotrophic Lateral Sclerosis) הינה מחלה מתקדמת של המערכת המוטורית. המחלה מוכרת בארצות הברית גם כמחלת לו גריג, על שם הספורטאי המפורסם שחלה בה. בבריטניה היא נקראת מחלת תאי העצב המוטוריים (Motor neurone disease – MND) ובצרפת – מחלת שרקו (Charcot), לפי החוקר שתאר אותה לראשונה לפני 130 שנה. 

 

ALS פוגעת בתאי עצב מוטוריים הנמצאים במח ובחוט השדרה. תאים אלה אמורים לשלוח מסרים להפעלת כל שרירי הגוף. כתוצאה מהמחלה, התאים המוטוריים נהרסים והשרירים אינם מקבלים את המסרים להפעלתם, כך שהם מתנוונים ומאבדים את היכולת להתכווץ. באופן עקרוני, כל שריר בגוף יכול להפגע, כמו שרירי הגפיים, הצוואר, הגו, וגם השרירים המסייעים לדיבור, בליעה ונשימה. לעומת זאת, אין פגיעה בעצבים האחראים לחושים, כמו ראיה, שמיעה, ריח וטעם, אין פגיעה ביכולת השכלית או בשליטה על הסוגרים. הסימנים הראשונים של המחלה הם בדרך כלל קלים מאד, כמו חולשה ביד אחת עם קושי בבצוע תנועות מסוימות, או חולשה באחת הרגליים עם התעייפות בהליכה ממושכת, התכווצויות שרירים, דבור מעט איטי ופחות ברור ונזילת רוק בשל ירידה ביעילות הבליעה. מהלך המחלה שונה מאד מחולה לחולה וקשה מאד לנבא את ההתקדמות של החולה הבודד. ברוב החולים המחלה מתקדמת במשך תקופה של כ- 5-3 שנים, אך בחולים מסוימים היא נמשכת מעל 10 שנים. במספר קטן של חולים היא אף עשויה להעצר לאחר תקופת התפתחות רגילה, כמו אצל המדען המפורסם סטפן הוקין, ואין לרפואה הסבר למה, למי ואיך זה קורה. ההתקדמות בטפול הרפואי והסעודי התומך בשנים האחרונות תורמת להארכה מתמדת של תוחלת החיים עם המחלה (מקור-א.ט.ל.ס העמותה הישראלית ל-ALS). 

 

חולי ALS הביעו עניין בליתיום כטיפול לאחר פירסום תוצאות מבטיחות שדווחו ממחקר קטן שבוצע באיטליה. המחקר הנוכחי, שנערך גם באיטליה, נעצר בשל שיעור נשירה גבוה מן המחקר עקב המוות, תופעות לוואי קשות וחוסר  יעילות של הטיפול. 

 

המחקר כלל 171 אנשים עם ALS. קבוצה אחת של 87 אנשים קיבלו את המינון הטיפולי של ליתיום. קבוצה אחרת של 84 אנשים קיבלו מינון נמוך יותר של ליתיום(תת טיפולי -subtherapeutic).

 

תוצאות המחקר הראו כי לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בפרמטרים הבאים: תוחלת החיים של המשתתפים, משך הזמן עד למוגבלות קשה וכמה זמן הצליחו לבצע פעולות כמו בליעה והליכה. מתוך 171 אנשים, 117 (68%) נשרו מהמחקר עקב מוות, תופעות לוואי או כי הם חשבו שהתרופה לא יעילה.

 

"רמת נשירה גבוהה, יחד עם שכיחות גבוהה יחסית של תופעות לוואי, מעלה ספקות רציניים לגבי בטיחות תרופה זו וגם מראה גם שהיא אינה יעילה עבור אנשים עם ALS", אומר ד"ר אדריאנו צ'יאו, החוקר הראשי של מחקר מאוניברסיטת טורינו באיטליה.

 

ד"ר כרמל ארמון, מומחה למחלת ALS טוען כי המחקר הנוכחי לא השתמש בפלצבו (טיפול דמה) נכון.  שני מחקרים נוספים בנערכים בנושא של ליתיום לחולי ALS ומשתמשים בפלצבו נכון יוכלו בעתיד לספק תשובה מוחצת לגבי יעילות תרופת ליתיום לחולי ALS. 

 

המחקר הנוכחי מצטרף למחקר נוסף שפורסם כבר לפני שנתיים ב-Lancet Neurology והראה כי ליתיום אינו מונע התקדמות מחלת ALS.

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן