סטרואידים מסייעים לטיפול במגוון נרחב של מחלות כרוניות שמאופיינות בדלקתיות מוגברת, אולם הטיפול בהם מומלץ לרוב לפרקי זמן קצרים בלבד עקב החשש מתופעות לוואי.

סיבוכים רבים נקשרו במחקרים לשימוש ממושך בסטרואידים, לרבות עלייה זמנית במשקל על רקע אגירת נוזלים ומלחים בגוף, פצעי בגרות (אקנה), עלייה בסיכון להידבקות בזיהומים, יתר לחץ דם, שיעור בפנים, הפרעות שינה ומצב רוח, עלייה ברמות הסוכר בדם, פגיעה בעיניים וקטרקט, פגיעה בתהליך הגדילה אצל ילדים וכן חולשה בעצמות והידלדלות מסת העצם עד כדי התפתחות אוסטיאופורוזיס וסיכון מוגבר לשברים בעצמות.

אטופיק דרמטיטיס היא מחלה כרונית שפורצת לראשונה לרוב בילדות המוקדמת, ומתבטאת בדלקתיות בעור, ומלווה בנגעים עוריים, יובש ניכר וגרד קשה שמוביל לשכיחות גבוהה של זיהומים עוריים מסוגים שונים.

הטיפול במשחות המכילות סטרואידים לאטופיק דרמטיטיס נחשב לנפוץ, אך מומלץ לזמן מוגבל בלבד וניתן לאורך זמן לרוב תחת מעקב, וזאת מחשש לסיבוכים שונים, לרבות פגיעה במבנה העצמות. הטיפול בסטרואידים סיסטמיים במקרים של התלקחויות של אטופיק דרמטיטיס אינו נחשב למקובל, הן מהחשש לסיבוכים והן על רקע סיכון מוגבר להתלקחות חוזרת בתום הטיפול.

עתה מצא מחקר חדש שמפיג מעט את החששות, וקובע הטיפול במשחות עם סטרואידים לילדים עם אטופיק דרמטיטיס אינו מלווה בסיכון מוגבר לפגיעה בעצמות, ועשוי להיות בטוח יותר ממה שנחשב עד כה.

להרגיע את ההורים

צוות החוקרים מבית הספר לרפואה של המרכז הרפואי "מאיו קליניק" במינסוטה בחנו את הסיכון הנלווה לשימוש במשחות סטרואידיות אצל ילדים שמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס בגיל צעיר במיוחד – לפני גיל ארבע. במחקר, שבוצע בשיתוף עם 'הפרויקט האפידמיולוגי של העיר רוצ'סטר' (REP) נבחנו תיקים רפואיים של 7,505 ילדים תושבי מחוז אולמסטד במדינת מינסוטה, אשר אובחנו עם אטופיק דרמטיטיס לפני גיל ארבע בין ינואר 2004 לדצמבר 2017. בהמשך זוהו בקבוצה זו ילדים שטופלו במשחות סטרואידיות למחלה, ונבחן הסיכון להתפתחות שברים בעצמות, בהשוואה לילדים שלא נחשפו בטיפול לחומרים פעילים מקבוצת הסטרואידים. המחקר לא כלל שברים באזורי הגולגולת והפנים ועל רקע מחלה גידולית.

בשלב הראשון זוהו 3,542 ילדים עם תיעוד מפורט שנכללו בניתוח הנתונים, מתוכם 2,384 ילדים (67%) שטופלו במשחות סטרואידיות לפני גיל ארבע ועוד 190 ילדים (5%) שקיבלו את המרשם הראשון למשחה סטרואידית לאחר גיל ארבע. במעקב שנמשך בממוצע 7.4 שנים זיהו החוקרים כי 451 ילדים (13%) פיתחו שברים בעצמות. בניתוח הממצאים התברר כי השימוש במשחות סטרואידיות העלה באופן מתון ב-17% את הסיכון לשברים בעצמות – כשקשר זה לא היה מובהק סטטיסטית.

בהמשך בוצעה בדיקת רגישות לבחינת מהימנות הנתונים בקרב 2,499 ילדים עם אטופיק דרמטיטיס שנכללו במדגם הראשוני, מתוכם 1,722 ילדים (69%) שטופלו במשחות סטרואידיות לפני גיל ארבע. גם בקבוצה זו, 333 ילדים (13%) פיתחו שברים בעצמות במעקב שנמשך בממוצע 8.7 שנים. ואף בבדיקה זו – לא נמצא קשר סטטיסטי בין הטיפול בסטרואידים להתפתחות שברים בעצמות.

בראיון לתקשורת האמריקאית ציין החוקר הראשי, הדוקטורנט ריס אימהוף, כי "הממצאים מעלים שמשחות סטרואידיות אינן מגדילות באופן מובהק את הסיכון לשברים בעצמות בקרב ילדים עם אטופיק דרמטיטיס. רופאי עור יכולים להשתמש בממצאים כדי להרגיע הורים מודאגים משימוש במשחות אלה לתינוקות וילדים צעירים", הדגיש אימהוף והוסיף כי מסר זה משמעותי בעיקר על רקע העובדה שרבים מהילדים עם אטופיק דרמטיטיס נדרשים לטיפול במשחות סטרואידיות בגיל צעיר במיוחד, עוד לפני גיל ארבע, כפי שהעלו ממצאי המחקר.

הממצאים דווחו החודש בכנס הווירטואלי של החברה האמריקאית לרפואת עור בילדים (SPD).

הקשר של השמש

בין המגבלות שצוינו בעת פרסום המחקר – הן העובדה כי מדובר במחקר רטרוספקטיבי שבחן את הסיכון לשברים בעצמות בדיעבד על סמך ממצאים מתיקים. כמו כן, המחקר מניח כי ילדים שקיבלו מרשם לטיפול במשחות סטרואידיות אכן קיבלו בסופו של דבר את הטיפול מהוריהם.

הורים רבים חוששים מפני מתן סטרואידים במשחות לאטופיק דרמטיטיס, גם מחשש לקשר בין סטרואידים ושברים בעצמות, אולם נכון להיום, לחשש זה אין ביטוי משמעותי בספרות הרפואית. עבודות מרמזות כי חומרים סטרואידיים שמצויים במשחות ותכשירים נוספים עשויים להיספג בגוף באופן סיסטמי ולהוביל לסיכון מוגבר לשברים, אולם העדויות לכך נמוכות ואף לפי החוקרים מבריטניה, "כמויות הסטרואידים שנספגות בגוף דרך משחות בעור נמוכות ביותר, ולא סביר שכמויות קטנות אלה יסבירו את הקשר לשברים".

עם זאת, עבודות שונות מצביעות על סיכון כללי גבוה יותר בקרב מאובחנים באטופיק דרמטיטיס לפתח שברים בעצמות, ככל הנראה על רקע האקזמה הדלקתית ומנגנונים מתווכים נוספים.

מחקר מבריטניה, שפורסם בנובמבר 2019 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, המבוסס על מאגר נבדקים נרחב של 526,808 מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס לצד 2.56 מיליון נבדקים בקבוצת ביקורת, מצביע על סיכון מוגבר בקרב מי שפיתחו אטופיק דרמטיטיס לסבול משברים בעצמות – סיכון גבוה ב-10% לשבר בירך או באגן, סיכון גבוה ב-18% לשבר בעמוד השדרה וסיכון גבוה ב-7% לשברים בפרק כף היד. בעבודה זו הסיכון לשברים היה גבוה יותר ככל שההתקלחות של אטופיק דרמטיטיס הייתה משמעותית יותר, וכן בקרב מטופלים בסטרואידים סיסטמיים.

סקר לאומי מטאיוואן, שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת PLoS ONE, מצביע על קשר בין אטופיק דרמטיטיס בגיל המבוגר לבין סיכון מוגבר לדלדול עצם, אוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות. בעבודה זו, הסיכון לאוסטיאופורוזיס היה גבוה פי 4.72 בקרב מאובחנים באטופיק דרמטיטיס, וגבוה במיוחד בקרב נשים, מבוגרים, אנשים עם תחלואה נלווית ו/או דיכאון וכן המטופלים בסטרואידים סיסטמיים, אשר היו בסיכון גבוה ב-42% לאוסטיאופורוזיס. בעבודה זו נטען כי הסיכון הגבוה לשברים בעצמות בקרב המאובחנים באטופיק דרמטיטיס עשוי להיקשר לשכיחות הגבוהה של דיכאון – שנמצא בעבודות שונות כגורם סיכון לדלדול עצם, ויתכן כי הוא קשור גם במחסור בוויטמין D שנספג בעיקר מהשמש וכן ממזונות שונים, אשר זוהה בעבודות שונות הן כגורם סיכון הן של אטופיק דרמטיטיס והן של דלדול עצם ושברים בעצמות.

הטיפול בסטרואידים הוא חלק מהטיפול באטופיק דרמטיטיס ומטרתו להפחית את הדלקתיות. קיימים גם תכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, בהם ניתן להשתמש לטווח ארוך יותר ובאזורים הרגישים לשימוש בסטרואידים: משחות מקבוצת TCI שמעכבות קלצינורין האחראי על ייצור מתווך דלקת המכונה אינטרלוקין-2 וכן תכשיר שפועל במנגנון שונה ובולם את האנזים מתווך הדלקת PDE-4. 

עוד על הטיפול באטופיק דרמטיטיס

Imhof et al., SPD2020, 45^th Annual Meeting, July 10-12, 2020