מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גרשון פינק
מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי קפלן.
אורנה יריב
אורנה יריב
www.PhysioClick.co.il יועצת בכירה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסטית משנת 1989. בעלים, מנכל״ית ויזמית של פיזיוקליק- PhysioClick : המרכז הארצי לייעוץ מהיר, לווי והתאמה של פיזיותרפיה פרטית, מתוך מאות פיזיותרפטרפיסטים פרטיים בכל הארץ ובכל התחומים. טיפול בקליניקה, ביקור בית או יעוצי פיזיותרפיה און ליין . www.PhysioClick.co.il מרצה בכנסים וקורסים בארץ ובחו״ל למדתי באוניבסיטת תל-אביב ובית חולים "אסף הרופא".  מאז עוסקת בעיקר בחולי ריאות בגילאים השונים. בעבר 10 שנים במכון פיזיותרפיה ב"מכבי" בתחום האורטופדי, ובבית חולים ״ לניאדו״ בשיקום ריאות ובמחלקת ילדים בתחום הנשמתי. כל 30 שנות עבודתי עשיתי אלפי ביקורי בית למטופלים שסבלו מבעיות מכל הסוגים: בעיות אורטופדיות, נשימתיות, תפקודיות ועוד. שנים רבות טיפלתי בחולי CF כולל ליווי לחו"ל להשתלת ריאות. השיתתפתי בקורסי ריאות וכנסים רבים בארץ ובבלגיה. חברה באירגון ERS האירופאי למחלות ריאה. מוזמנים: https://physioclick.co.il
כמונינשימהחדשותלחץ נפשי מזין את הצינון

לחץ נפשי מזין את הצינון

מתח ממושך מביא לפגיעה ביכולת הגוף לווסת דלקתיות. ההשלכות – מצינון ממושך עד החמרת מחלות דלקתיות


לחץ נפשי ממושך מביא לאיבוד היכולת של הגוף לווסת את התגובה הדלקתית (צילום: Shutterstock)
לחץ נפשי ממושך מביא לאיבוד היכולת של הגוף לווסת את התגובה הדלקתית (צילום: Shutterstock)

 

הייתם מצוננים והנזלת והשיעול מסרבים לחלוף? אולי אתם בלחץ. חוקרים מאוניברסיטת Carnegie Mellon מצאו שכאשר קיים מתח ממושך, ההורמון קורטיזול מופק יתר על המידה ומערכת החיסון נהיית עמידה להורמון. במצב כזה, עם חשיפה לווירוס נוצרת תגובה דלקתית שמתבטאת בתסמינים של צינון, אבל בגוף לא קיים המנגנון שמאפשר לו לכבות אותה. זה גורם לכך שהתסמינים נמשכים זמן רב אחרי שהווירוס שגרם לצינון נעלם.

 

קיימות עדויות רבות לכך שעם חשיפה לווירוסים, אנשים שנמצאים תחת לחץ נפשי כרוני, נוטים יותר לפתח צינון מאשר אנשים שאינם סובלים מלחץ. ידוע גם כי מתח קשור לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ומחלות זיהומיות שונות וגורם להתקלחויות בקרב הסובלים ממחלות שונות כגון אסתמה. מה שלא היה ברור זה האופן בו המתח "חודר מתחת לעור" ומשפיע על המחלות.

 

פגיעה ביכולת הוויסות של דלקתיות

 

דלקתיות מווסתת באופן חלקי על ידי ההורמון קורטיזול, המכונה גם הורמון הלחץ. כאשר קורטיזול לא יכול לשרת את תפקידו, הדלקתיות עלולה לצאת משליטה. החוקרים האמינו כי מתח ממושך משנה את יעילות הקורטיזול בוויסות התגובה הדלקתית מכיוון שהוא מפחית את רגישות הרקמות ובאופן ספציפי – את רגישות תאי החיסון, להורמון. הדלקתיות שאינה מווסתת מקדמת את התפתחותן והתקדמותן של מחלות רבות.

 

החוקרים, שהראו במחקר קודם כי אנשים שנמצאים תחת מתח נפשי נוטים לפתח יותר הצטננויות, השתמשו בצינון כמודל לבחינת התיאוריה שלהם.

 

בצינון, הסימפטומים לא נגרמים בשל הווירוס. למעשה הם מהווים "תופעת לוואי" של התגובה הדלקתית שהתעוררה כחלק מהמאמץ של הגוף להלחם בזיהום. ככל שהתגובה הדלקתית של הגוף לווירוס גדולה יותר, כך עולה הסבירות לסימפטומים של צינון.

 

בניסוי הראשון, לאחר ש- 276 מבוגרים בריאים עברו ראיון שגרם ללחץ אינטנסיבי, הם נחשפו לווירוס שגורם לצינון. החוקרים עקבו אחרי הנבדקים במשך 5 ימים בהם הוחזקו בבידוד, כשהם מחפשים סימנים לזיהום ומחלה. נמצא כי החוויה של אירוע מותח ממושך נקשרה לחוסר יכולת של תאי מערכת החיסון להגיב לאותות הורמונאליים שבאופן רגיל מווסתים את הדלקתיות. בתגובה לכך, אנשים עם חוסר יכולת לווסת את התגובה הדלקתית היו בעלי סבירות גדולה יותר לפתח הצטננויות כאשר נחשפו לווירוס.

 

בניסוי השני, הוערכה יכולת הוויסות של התגובה הדלקתית בקרב 79 משתתפים בריאים. לאחר מכן הם נחשפו לווירוס שגורם לצינון. החוקרים עקבו אחר הפקתם של ציטוקינים פרו-דלקתיים - ה"שליחים" של המסר הכימי שמעורר את הדלקתיות. נמצא כי אנשים שהיו פחות מסוגלים לווסת את התגובה החיסונית – כפי שהוערך לפני שנחשפו לווירוס – הפיקו יותר מהשליח הכימי שמעורר דלקתיות כשהם נחשפו לזיהום.

 

הממצאים שפורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences שופכים אור על הקשר בין לחץ נפשי לתסמינים גופניים. החוקרים מסכמים כי תחת לחץ, תאי מערכת החיסון לא מסוגלים להגיב באופן רגיל להורמונים השולטים בהם ולכן מפיקים דלקתיות ברמה שמקדמת מחלות. הסבר זה מצביע על כך שמחלות דלקתיות כמו אסתמה, מחלות אוטואימוניות ומחלות לב וכלי דם הן המחלות שסביר יותר שיושפעו לרעה מלחץ.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת Carnegie Mellon

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה