מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותלחץ דם גבוה קשור בירידה קוגניטיבית

לחץ דם גבוה קשור בירידה קוגניטיבית

חוקרים מצאו כי לחץ דם גבוה בקרב נשים מעל גיל 65 מגדיל ב-20% את הסיכון לירידה קוגניטיבית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ירידה בתפקוד הקוגניטיבי היא אחת התופעות הרפואיות הקשות ששכיחותן עולה בשנים האחרונות על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לצד עלייה זו מתקדם משמעותית החיפוש המחקרי אחר גורמי סיכון לתופעה, בניסיון לבלום או להאט את הירידה בתפקוד הקוגניטיבי כמה שרק אפשר. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי American Journal of Hypertension מצא כי בקרב נשים מבוגרות מעל גיל 65, לחץ דם גבוה מהווה גורם סיכון לירידה קוגניטיבית.

 

המחקר שבוצע במסגרת אוניברסיטת וירצבורג בגרמניה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד, איווה ובית הספר לרפואה אלברט איינשטיין בניו יורק וחוקרים אמריקאים נוספים, בחן את הקשר בין לחץ דם לתפקוד קוגניטיבי בהתבסס על מחקר מעקב נרחב בארה"ב שכלל 6,426 נבדקות שגויסו ב-39 מרכזים רפואיים בארה"ב בין מאי 1996 לדצמבר 1999, שבתחילת המחקר היו בגילי 65 עד 79 וללא מחלות דמנציה המלוות בפגיעה קוגניטיבית. הנבדקות היו במעקב במשך 9.1 שנים בממוצע. 

 

בתום תקופת המעקב נמנו 1,640 נבדקות עם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי – כרבע (26%) מהן: 498 נבדקות אובחנו עם ירידה קוגניטיבית מתונה, 389 עם אבחנה של דמנציה ו-753 עם ירידה כלשהי בתפקוד הקוגניטיבי שעשויה אף להיות דמנציה.

 

לאחר תקנון שמנטרל גורמים מתערבים, נמצא כי לנשים עם יתר לחץ דם היה סיכון גבוה ב-20% לפתח ירידה קוגניטיבית. מתוך הנשים המטופלות בתרופות להורדת לחץ דם, נמצא כי אצל אלה עם לחץ דם של 140/90 מ"מ כספית או יותר - זאת אומרת שלחץ הדם שלהן לא מאוזן למרות הטיפול התרופתי - הייתה עלייה של 30% בסיכון לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, בהשוואה לנשים שלחץ הדם שלהן לא גבוה ואינן מטופלות תרופתית כנגד יתר לחץ דם.

 

להפחית צריכת מלח 

 

בהמשך נבחנה השפעת צריכה מוגברת של מלח על הקשר בין לחץ דם גבוה לירידה קוגניטיבית, ונמצא כי נשים עם יתר לחץ דם שנוהגות לצרוך מעל ל-1,500 מ"ג נתרן ביום נמצאות בסיכון גבוה ב-24% לפתח ירידה קוגניטיבית, ונשים שצורכות מעל 2,300 מ"ג נתרן ליום היו בסיכון גבוה יותר ב-28% – וסיכונים אלו היו גבוהים מעט יותר בהשוואה לנשים עם לחץ דם גבוה שאינן צורכות הרבה מלח.

 

למרות הקשר הידוע בין צריכה מוגברת של מלח ללחץ דם גבוה ולמחלות נוספות, רבות מהנבדקות במחקר צרכו כמויות חורגות של מלח: 89% צרכו מעל ל-1,500 מ"ג נתרן בממוצע ליום ו-11% צרכו מעל ל-3,000 מ"ג נתרן ליום, כמות הגבוהה ביותר מפי שניים מזו המומלצת. החוקרים קוראים להפחתה בכמויות המלח במזונות אל מתחת לערך של 1,500 מ"ג נתרן ליום, לפי המלצות איגוד הלב האמריקאי (AHA), ככלי להורדת לחץ הדם והשפעה במניעה של ירידה קוגניטיבית.

 

מחקר זה מתווסף למחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת Lancet Neurology, שמצא כי לחץ דם גבוה, כבר בגיל צעיר יחסית, קשור לשינויים מבניים במוח – שינויים כמו אלה הנראים בזקנה וקשורים לבריאות לקויה של המוח ואיבוד יכולות קוגניטיביות. במסגרת המחקר 579 אנשים בגילי 19 עד 63, רובם סביב גיל 40, עברו מדידות לחץ דם ובדיקות MRI כדי לבחון את בריאות המוח שלהם. נמצא כי אנשים עם טרום יתר לחץ דם (לחץ דם סיסטולי בין 120 ל-139 מ"מ כספית ודיאסטולי בין 80 ל-89 מ"מ כספית) היו בעלי מוח שנראה מבוגר יותר ב-3.3 שנים מהרגיל ואנשים עם לחץ דם גבוה (לחץ דם סיסטולי מעל 140 מ"מ כספית ודיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית) היו בעלי מוח שנראה מבוגר יותר ב-7.2 שנים מהרגיל. המשמעות היא שבריאות המוח של אדם בן 33 עם לחץ דם גבוה הייתה זהה לזו של אדם בן כמעט 40 עם לחץ דם תקין. החוקרים הסבירו כי מדובר בשינויים עדינים וסביר להניח שהאנשים הסובלים מהם לא ישימו לב לבעיות בחשיבה וזיכרון בגללם, אך הם נראים כמו התחלה של נזק שנצפה במוחם של אנשים הסובלים מאלצהיימר ודמנציה.

 

מספר מחקרים בשנים האחרונות מנסים לאבחן גורמי סיכון להידרדרות קוגניטיבית. בין השאר, חוקרים מבריטניה דיווחו בנובמבר 2012 כי עישון סיגריות - המהווה גורם סיכון למחלות רבות - קשור גם בהאצת תהליכי הזדקנות במוח ופגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. בנוסף, מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2012 המבוסס על נתוני "מחקר האחיות" העלה כי החלפה של שומנים רעים בשומנים טובים המיטיבים עם בריאות הלב, כמו שמן זית, משפרת את התפקוד הקוגניטיבי והזיכרון. כמו כן, תפקוד קוגניטיבי לקוי נקשר למספר מצבים כרוניים, ובין השאר סוכרת, שבץ מוחי, טרשת נפוצה ופגיעה בתפקוד הכליות.

 

 

American Journal of Hypertension, Doi: 10.1093/ajh/hpv081