דמנציה נהיית נפוצה יותר ויותר בעולם, ולמרות זאת עדיין לא קיימים טיפולים יעילים למחלה, ולכן קיימת חשיבות רבה לזיהוי הדרכים היעילות ביותר למנוע את התפתחותה מלכתחילה. כך, באמצעות שינויים באורח החיים וטיפולים תרופתיים, ניתן להשפיע על גורמי הסיכון לדמנציה - כמו השמנה, עישון או לחץ דם גבוה.

מספר מחקרים הראו כי בעוד שמרבית גורמי הסיכון לדמנציה משפיעים על הסיכון לפתח דמנציה באותה מידה בקרב גברים ונשים, לחץ דם גבוה - שמהווה גורם סיכון מוכר וחשוב לדמנציה - מעמיד נשים בסיכון גדול יותר להתפתחות דמנציה מאשר גברים, אך הממצא לא היה עקבי בכל המחקרים. כעת מתפרסם בכתב העת BMC Medicine מחקר חדש וגדול במיוחד, שמעלה גם הוא הבדל משמעותי בין המינים - בגורם סיכון זה בלבד.

המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ניו סאות׳ ויילס באוסטרליה בקרב אנשים באמצע החיים ללא סימנים לדמנציה. המעקב אחר הנבדקים נמשך כ-12 שנים, במהלכן 4,068 מתוכם פיתחו דמנציה.

המין נקשר לסיכון לדמנציה, כאשר לנשים היה סיכון נמוך ב-17% לפתח דמנציה. עישון בהווה, סוכרת, שומן בטני, היסטוריה של שבץ ורמה סוציו-אקונומית נמוכה נקשרו לסיכון מוגבר לדמנציה – וההשפעה שלהם הייתה דומה בקרב גברים ונשים.

לעומת זאת, הקשר בין לחץ דם לבין הסיכון לדמנציה היה שונה בקרב נשים וגברים. בקרב נשים מצאו החוקרים קשר ברור של מינון-תגובה: ככל שלחץ הדם הסיסטולי היה גבוה יותר, כך עלה הסיכון לדמנציה. בקרב גברים, הקשר היה שונה והתאפיין בצורת U – כשלחץ הדם של הגברים עלה מרמות נמוכות לגבוהות הסיכון שלהם לדמנציה ירד ושוב עלה.  

ההבדל בין המינים בהשפעה של לחץ הדם על דמנציה זוהה גם בדמנציה וסקולרית וגם במחלת אלצהיימר, והוא נותר גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות.

החוקרים מסבירים כי ייתכן שההבדל בין המינים בהשפעה של לחץ הדם על הסיכון לדמנציה עשוי להיות קשור להבדלים ביולוגיים בין גברים לנשים, אך גם הבדלים בטיפול בלחץ הדם בין המינים עשויים להסביר את הממצאים.

מחקרים קודמים העלו כי באופן כללי נשים נוטלות יותר תרופות שונות לטיפול ביתר לחץ דם והן נוטות פחות להיצמד לטיפול שהומלץ להן – ייתכן שבעקבות ריבוי התרופות או בגלל שוני בתופעות לוואי בין המינים.

BMC Medicine volume 19, Article number: 110