מצבי לחץ מוקדם במהלך החיים מגבירים את הרגישות להורמון אנגיוטנסין-II, הגורם לעליית לחץ דם ומגביר סיכון לתחלואה לבבית עתידית.

תוצאות אלו עולות ממחקר בבעלי חיים. המחקר בוצע במודל מוכר וידוע של מצבי לחץ כרוני בחולדות. במודל זה יילודים של חולדות מופרדים מאמהותיהם למשך כ-3 שעות ביממה, וזאת במשך שבועיים.

בתקופה זו של המחקר, החוקרים לא מצאו שינויים ביילודי החולדות במדדים של לחץ דם, דופק ותהליך של דלקת בדפנות כלי הדם.

אולם, כאשר חולדות אלו הגיעו לבגרות, מתן עירוי של ההורמון אנגיוטנסין-II, הוביל לעליה דרמטית בכל המדדים הללו של לחץ הדם, הדופק ותהליך הדלקת בדפנות כלי הדם. שינויים אלו היו מוגברים באופן משמעותי ביותר, לעומת חולדות שלא נחשפו ללחץ בראשית חייהן.

החשיפה ללחץ גורמת לשפעול יתר של מערכת הרנין-אנגיוטנסין, עם ייצור מוגבר של אנגיוטנסין-II, שהינו וסת עיקרי של לחץ הדם, תהליכי דלקת וצמיחה של כלי דם.

שינויים אלו בעקבות החשיפה ללחץ בראשית החיים, מובילים לרגישות יתר של המערכת, המתבטאת בעליות לחץ דם, דופק ודלקת בבגרות.

תוצאות מחקר זה הינן במודל של חולדות בלבד, ודרושים מחקרים רבים נוספים בכדי לבדוק השפעת לחץ נפשי מוקדם בראשית החיים, על התפתחות של יתר לחץ דם ותחלואה לבבית, בבני האדם.

Hypertension. 2010, 55(2), 494-499

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה