מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלחלבון זכרי יש תפקיד חשוב בריפוי פצע

לחלבון זכרי יש תפקיד חשוב בריפוי פצע

קולטן מולקולרי מרכזי של ההורמונים הגבריים כגון טסטוסטרון ממלא תפקיד מכריע ביכולת לרפא את הגוף


במחקרים שנעשו בעכברים, מדענים מאוניברסיטת רוצ 'סטר גילו כי הקולטן הזה, רצפטור אנדרוגן, מעכב ריפוי הפצע. כאשר מדענים חסמו את הקולטן, פצעים נרפאו הרבה יותר מהר. המדענים מדגישים כי למרות התוצאות החיוביות במחקר בעכברים, תוצאות שהציעו תובנות חדשות לדרך חדשה לעזור לגוף להחלים מהר יותר,  מחקר נוסף צריך להיעשות לפני שחושפים לטיפול אנשים עם פצעים איטיים בריפוי.

 

"זהו ממצא מאוד מעניין. עבור אנשים רבים עם מצב בריאותי ירוד, כגון אנשים קשישים או בעלי מחלות רקע כמו סוכרת,  אולי חסימת רצפטור אנדרוגן בתאים מסוימים יכולה לזרז את החלמת פצעים ולסייע במניעת זיהומים", אומר ד"ר אדווארד מסינג שמשתתף במחקר.

 

המחקר מתרכז באחד התהליכים החשובים בגוף האדם. דלקת היא מצב חיוני המאפשר לגוף לרפא פצעים ולהדוף ""פולשים". אולם כאשר התגובה הדלקתית שלנו חורגת מעבר לנדרש או אם היא מתרחשת בזמן או במקום הלא נכון, המצב הזה עלול להזיק ולהיות קטלני.

 

על ידי זיהוי רצפטור אנדרוגן כשחקן מפתח לפחות בסוג אחד של דלקת, המחקר הזה פותח בפני המדענים חלון חדש של מדענים כדי לחקור את ההבדלים בין המינים כשמדובר במחלות אוטואימוניות או מצבים דלקתיים.

 

"מחלות דלקתיות רבות, כגון טרשת עורקים ואסטמה, מציגים את עצמן באופן שונה בין המינים. עובדה זו עשויה לרמוז על כך  כי ישנה מעורבות של הורמוני מין.מצאנו כי לרצפטור אנדרוגן ישנו תפקיד בויסות תגובה דלקתית בריפוי הפצע", אומר ד"ר לאי, חוקר נוסף במחקר. "זה יהיה מאוד מעניין לראות אם הקולטן ממלא תפקיד דומה במחלות אחרות".

 

כדי לחסום את הקולטן ולזרז את הריפוי, הצוות השתמש ב-ASC-J9, תרכובת כימית סינתטית אשר יכולה לחסום את הרצפטור סלקטיבית. לצורך המחקר הנוכחי , נחקרו מספר סוגים שונים של תאים המעורבים בריפוי פצע. צוות החוקרים יצר סוגים שונים של עכברים, כיבה את רצפטור אנדרוגן בסוגי תאים מסוימים או השאיר אותו תפקודי בתאים אחרים. המדענים סיפקו ASC-J9 כדי לחסום את פעילותו של רצפטור אנדרוגן וללמד את השפעותיו. הצוות מצא כי רצפטור אנדרוגן מדרבן תאי דם לבנים בשם מקרופאגים לייצר שליח כימי בשם TNF-אלפא, אשר בתורו מגרה את התגובה הדלקתית של הגוף. לקולטן גם תפקיד בגיוס מקרופגים לאתר הפציעה. כאשר צוות חסם רצפטור, היו פחות מקרופאגים ופחות-TNF אלפא באתר הפצע, והפצע נרפא הרבה יותר מהר.

 

"זה מפתיע שרצפטור אנדרוגן מעורב בריפוי הפצע בדרכים כה רבות", אמר צ 'אנג. "אנשים חשדו כי קולטן ממלא תפקיד בריפוי פצעים, אבל העובדה שיש לו תפקיד מרכזי בהנחיית מאקרופגים לאזור הפצע היא חדשה".

 

הפסקת אינטראקציה בין רצפטור אנדרוגן וההורמוני אנדרוגן (דוגמת טסטוסטרון )היא המטרה בכמה תחומים של הרפואה. פעולה זו  נפוצה לטיפול בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם. עבור חלק מהחולים, הרופאים רושמים "סירוס כימי" כדי לסגור אספקה של טסטוסטרו לגוף. מדובר בפעולה עם תופעות לוואי מערכתיות שיכולות לכלול אין אונות, אובדן ליבידו, אוסטאופורוזיס ועייפות.

 

מדענים כמו צ 'אנג חוקרים דרך אחרת כדי למנוע את אותה אינטראקציה, על ידי כיבוי רצפטור אנדרוגן ברקמות עצמן אבל עדיין לשמור על אספקת ההורמון לגוף. היכולת לבטל את ההשפעות של אנדרוגנים בדיוק ברקמות הכרחיות היא אתגר, אבל טומנת בחובה הבטחה גדולה.

 

"כרגע אין דרך למנוע מאנדרוגנים להגיע רק לפצע אחד מסוים אחד או לחלק מסוים. בגוף. כדי לעצור אותם, אתה צריך לכבות אנדרוגנים בכל הגוף, אשר קשה עם תופעות לוואי רבות ולא נעימות, במיוחד גברים. השבתת רצפטור אנדרוגן במקום שבו אתה רוצה, ולא בשום מקום אחר, עשויה להוביל לטיפולים חדשים עבור מחלות כמו סרטן הערמונית ולזירוז ריפוי פצעים".

 

מאמר המלא עם מהלך ותוצאות המחקר J. Clin. Invest 2009. 119(12): 3739-3751

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן