בתוך דקות לאחר שהתעוררו מהניתוח, העכברים החלו להזיז את הרגליים המשותקות. אצל 98% מהם הייתה חזרה של 60-70% מתפקוד הרגליים בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות מהניתוח. אלה רק חלק מהממצאים של מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience Research. הצלחה כזאת לא נראתה באף אחד מהטיפולים הקונבנציונליים המוצעים כיום.

לאחר שהעצבים נפגעים ונוצר ניתוק, חשוב לחבר מחדש את שני הקצוות מהר ככל האפשר, מפני שהקצה המנותק "נובל" לאחר כמה ימים של ניתוק.

הטכניקה המקובלת היא לתפור את הקצוות יחדיו, אך הגוף עצמו עלול להכשיל את התהליך ולעמוד בדרך להתאחות מוצלחת. מחקרים קודמים שנעשו באוניברסיטת טקסס גילו היכן התקלה: הגוף עצמו יוצר כלי דם אשר "אוטמים" את קצוות העצבים. בדרך כלל, כלי הדם היו מתקנים כל אחד משני הקצוות החתוכים, אבל אם זה נעשה לפני חיבור הקצוות, הדבר רק מקשה על חיבור בין אותם קצוות מאוחר יותר.

על ההליך עצמו

אם מוציאים סידן מאתר פגיעה, אין בנייה של כלי הדם ותהליך התיקון העצמי נפסק. דבר זה משאיר את קצות העצבים הפגומים חשופים ובמצב טוב יותר עבור חיבור מחדש כירורגי. 

בשלב הראשון של ההליך החדש, מחדירים לאתר הפציעה תמיסה מלוחה ללא סידן כדי למנוע את תחילת המנגנון של תיקון עצמי. כך הופך אזור הפציעה בחוט השדרה ל"אזור נטול סידן". בשלב השני, מחברים את שני הקצוות יחד באמצעות פולימר בשם גליקול פוליאתילן. הפולימר מאפשר לשומנים בריריות להתמזג יחדיו שוב ולחבר מחדש את קצות העצבים – כנקודת ההתחלה לריפוי מוצלח. בשלב השלישי והאחרון, מחדשים את תהליך הריפוי הטבעי על-ידי הוספת תמיסה עשירה בסידן לאתר הפגיעה. נוכחות של סידן מפעילה את המערכת לתיקון עצמי.

 Lame rats walk one week after surgery

Journal of Neuroscience Research, DOI: 10.1002/jnr.23022 and 10.1002/jnr.23023