מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלזוז באמצעות רחרוח

לזוז באמצעות רחרוח

המצאה של מדעני מכון ויצמן מאפשרת לנכים להתגבר על מגבלות תנועה באמצעות רחרוח


חולה שהייתה במצב כליאה במשך שבעה חודשים בעקבות שבץ העבירה באמצעות המכשיר מסר ראשון לבני משפחתה (צילום: אתר panthermedia)
חולה שהייתה במצב כליאה במשך שבעה חודשים בעקבות שבץ העבירה באמצעות המכשיר מסר ראשון לבני משפחתה (צילום: אתר panthermedia)

 

פיתוח חדש מאפשר לאנשים משותקים, באמצעות רחרוח – שאיפות ונשיפות עדינות דרך האף שהמערכת מזהה ומתרגמת לאותות חשמליים, להתגבר על מגבלות תנועה שונות, לכתוב ולנווט כסא גלגלים.

 

פעולת הרחרוח היא יכולת מוטורית מדויקת, הנשלטת בין היתר על-ידי מיקומו של החיך הרך. החיך הרך הוא מחיצה גמישה שתנועתה מנתבת את מעבר האוויר דרך הפה (בשאיפה) או דרך האף (ברחרוח). שליטה עליו נעשית על-ידי מספר עצבים המגיעים ישירות מהמוח.

 

עובדה זו הובילה את צוות המדענים ממכון ויצמן לשער, כי היכולת לרחרח, כלומר לשלוט בתנועת החיך הרך, נשמרת גם במקרים של פגיעה עצבית חמורה, הגורמת שיתוק. בדיקה באמצעות דימות מגנטי תפקודי (fMRI) הראתה כי השליטה בתנועת החיך הרך נעשית במספר רב של אזורי מוח וכי האזורים השולטים בתנועת החיך הרך חופפים במידה רבה אזורי מוח הקשורים בשפה. הם קיוו כי הקשר הטבעי הזה יאפשר שימוש אינטואיטיבי במכשיר הרחרוח ליצירת תקשורת.

 

כדי לבדוק זאת, המדענים יצרו מכשיר המודד את השינויים בלחץ האוויר בחלל האף (באמצעות חישן המותקן בפתח האף), ומתרגם אותם לאותות חשמליים. בשביל חולים מונשמים יוצרה גרסה פסיבית של המכשיר, המזרימה אוויר לתוך חלל האף. במקרה זה, על המשתמש ללמוד להניע את החיך הרך – יכולת המושגת על-ידי כ-75% מהאוכלוסייה.

 

בדיקה ראשונית של המכשיר שנעשתה על-ידי מתנדבים בריאים ששיחקו באמצעותו במשחק מחשב, הראתה כי יעילות מנגנון הרחרוח דומה לזו של יד השולטת בעכבר מחשב או בג'ויסטיק. החלפת משחק המחשב בתוכנה לכתיבת טקסט, אפשרה למתנדבים לכתוב בקצב של כתשע אותיות בדקה.

 

בשלב הבא, השתתפו חולים הסובלים משיתוק בארבעת הגפיים ומ"תסמונת כליאה" (אנשים שתפקודם הקוגניטיבי תקין אך הם 'כלואים בתוך גופם' עקב שיתוק מלא). אחת החולות, שהייתה במצב כליאה במשך שבעה חודשים בעקבות שבץ, למדה להפעיל את המכשיר בתוך מספר ימים, והעבירה מסר ראשון לבני משפחתה. חולה אחר, כלוא במשך 18 שנים בעקבות תאונת דרכים, כתב לחוקרים כי המכשיר החדש נוח יותר ופשוט יותר מזה המבוסס על מצמוצי עיניים. עשרה חולים נוספים, הסובלים משיתוק בארבע הגפיים, הצליחו לכתוב ולהפעיל מחשב באמצעות רחרוח.

 

"מרגש להיווכח שאנשים פגועים קשה, אשר סובלים מ'תסמונת כליאה' יכולים, באמצעות המערכת החדשה, לתקשר עם בני משפחותיהם, לענות על שאלות, ואף ליזום תקשורת עם הסביבה" אומר פרופ' נועם סובל, ממפתחי הטכנולוגיה "הנכים שהשתמשו במכשיר כתבו מסרים מרגשים לבני המשפחה שלהם, ושיתפו אותם לראשונה במחשבות ובתחושות שלהם".

 

בנוסף להיותו אמצעי תקשורת יעיל, מהווה הפיתוח גם אמצעי תחבורה. המדענים יצרו "בקר תנועה" המבוסס על "קוד רחרוחים" פשוט, בו שני רחרוחים פנימה (שתי שאיפות דרך האף) מסמנים "קדימה", שני רחרוחים החוצה מסמנים "אחורה", רחרוח החוצה ואחריו פנימה מסמנים "שמאלה", ורחרוח פנימה ואחריו החוצה מסמנים "ימינה". חולה הסובל משיתוק מהצוואר ומטה הצליח לנווט את כסא הגלגלים לאורך מסלול מורכב הכולל פניות חדות לאחר 15 דקות אימון, ברמת דיוק דומה לזו שהשיג אדם בריא.

 

"שפת הרחרוח" המבוססת על כיוון, עוצמה ומשך משתנים – יוצרת רב-גוניות שמאפשרת יצירת קודים מורכבים שיגבירו את הבטיחות, את הדיוק ואת טווח הפעולה של המכשירים המופעלים באמצעותה. המערכת החדשה זולה לייצור, פשוטה, ומהירה להפעלה, ביחס לממשקי מוח-מכונה אחרים.

 

ארבע מערכות כתיבה באמצעות רחרוח נמסרו לארבעה חולים שהשתתפו בבדיקתן. בימים אלה בוחנת חברת "ידע מחקר ופיתוח" – המקדמת יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע – אפשרויות למסחור ולהפצת הטכנולוגיה.

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה