חוט שדרה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
להתגונן בפני הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD
צוות וקרובי משפחה יכולים להפחית את הסיכון להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית באופן משמעותי על ידי כתיבת יומן לחולה בליווי תמונות על זמן שהותו במחלקה אקוטית (טיפול נמרץ)
חלק מהחולים ששהו בטיפול נמרץ מפתחים תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בגלל הסיבות הרפואיות, אך לפי ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה ב-Critical Care, התופעה מחריפה בגלל הזיות או זיכרונות מקוטעים של אותה תקופה ביחידה לטיפול נמרץ.
פרופסור ריצ 'ארד גריפיתס וכריסטינה ג 'ונס מאוניברסיטת ליברפול,בריטניה, עבדו עם צוות בינלאומי של חוקרים כדי לבצע ניסוי מבוקר אקראי לאפקטיביות יומנם של 352 חולים מתוך 12 בתי חולים ב-6 מדינות אירופאיות שונות.
"בממוצע, כל חולה מתוך 10 ששוהה במחלקה לטיפול נמרץ מעבר ל-48 שעות, יפתח PTSD", אומר גריפיטס. "סביר להניח כי האופי המקוטע של זיכרונות ושיעור גבוה של סיוטי לילה והזיות מקשים על החולים להבין מה קרה להם. זיכרונות אלה מתוארים לעתים קרובות כמו דבר מציאותי ומפחיד עד כדי המחשבה כי הצוות מנסה להרוג אותם. ראיות מוצקות על מה שקרה באמת, בצורה של היומן, עשויות לסייע להפיג את החששות האלה."
במהלך המחקר, 162 חולים נבחרו באופן אקראי לקבל את היומנים. בסוף הניסוי נמצא כי הסיכוי שלהם לפתח PTSD הוא חצי לעומת קבוצת ביקורת. היומנים נוהלו על בסיס יום-יומי על ידי הצוות המטפל וקרובי משפחה בשפה יומיומית ובליווי צילומים.
"אך גם דבר פשוט כמו ניהול יומן מצריך מחוייבות מצד הצוות המטפל לרשום כל יום ביומן ולעדכנו בצילומים כאשר מתרחש שינויים משמעותיים אצל אותו חולה", אומר גריפיטס.
לעומת מתן טיפול רשמי לכל החולים הנאבקים כדי להתמודד עם החוויות שלהם, היומנים עשויים להיות מאוד מועילים מבחינת עלות-תועלת.
מאמר מלא ניתן לקרוא כאן
מתוך-ScienceDaily
תרגום ועריכה: אנה רייזמן