מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלהתגונן בפני הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD

להתגונן בפני הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD

צוות וקרובי משפחה יכולים להפחית את הסיכון להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית באופן משמעותי על ידי כתיבת יומן לחולה בליווי תמונות על זמן שהותו במחלקה אקוטית (טיפול נמרץ)


ניהול יומן אירועים ותמונות יכול להפחית סיכון להפרעת דחק פוסט טראומתית (צילום: PantherMedia)
ניהול יומן אירועים ותמונות יכול להפחית סיכון להפרעת דחק פוסט טראומתית (צילום: PantherMedia)

חלק מהחולים ששהו בטיפול נמרץ מפתחים תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בגלל הסיבות הרפואיות, אך לפי ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה ב-Critical Care, התופעה מחריפה בגלל הזיות או זיכרונות מקוטעים של אותה תקופה ביחידה לטיפול נמרץ.

 

פרופסור ריצ 'ארד גריפיתס וכריסטינה ג 'ונס מאוניברסיטת ליברפול,בריטניה, עבדו עם צוות בינלאומי של חוקרים כדי לבצע ניסוי מבוקר אקראי לאפקטיביות יומנם של 352 חולים מתוך 12 בתי חולים ב-6 מדינות אירופאיות שונות.

 

"בממוצע, כל חולה מתוך 10 ששוהה במחלקה לטיפול נמרץ מעבר ל-48 שעות, יפתח PTSD", אומר גריפיטס. "סביר להניח כי האופי המקוטע של זיכרונות ושיעור גבוה של סיוטי לילה והזיות מקשים על החולים להבין מה קרה להם. זיכרונות אלה מתוארים לעתים קרובות כמו דבר מציאותי ומפחיד עד כדי המחשבה כי הצוות מנסה להרוג אותם. ראיות מוצקות על מה שקרה באמת, בצורה של היומן, עשויות לסייע להפיג את החששות האלה."

 

במהלך המחקר, 162 חולים נבחרו באופן אקראי לקבל את היומנים. בסוף הניסוי נמצא כי הסיכוי שלהם לפתח PTSD הוא חצי לעומת קבוצת ביקורת. היומנים נוהלו על בסיס יום-יומי על ידי הצוות המטפל וקרובי משפחה בשפה יומיומית ובליווי צילומים.

 

"אך גם דבר פשוט כמו ניהול יומן מצריך מחוייבות מצד הצוות המטפל לרשום כל יום ביומן ולעדכנו בצילומים כאשר מתרחש שינויים משמעותיים אצל אותו חולה", אומר גריפיטס.

 

לעומת מתן טיפול רשמי לכל החולים הנאבקים כדי להתמודד עם החוויות שלהם, היומנים עשויים להיות מאוד מועילים מבחינת עלות-תועלת.

 

מאמר מלא ניתן לקרוא כאן

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן