מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלהיפרד לשלום מהצלקת

להיפרד לשלום מהצלקת

מדענים זיהו קבוצה של תאים בכלי הדם שעשויים לעזור בתיקון צלקות בחוט השדרה


מקור לא צפוי לתיקון צלקת בחוט השדרה: תאים של כלי הדם (צילום: Shutterstock)
מקור לא צפוי לתיקון צלקת בחוט השדרה: תאים של כלי הדם (צילום: Shutterstock)

 

צוות של מדענים ממכון קרולינסקה בשוודיה חשף כיצד רקמת צלקת נוצרת לאחר נזק במערכת העצבים המרכזית. מדענים לומדים על היווצרות צלקות במשך יותר ממאה שנה, כאשר כל הזמן הזה הם חשבו כי תאי גלייה הם האחראים להיווצרות הצלקת. אבל ממצאי המחקר החדש שפורסם בכתב העת Science מראים כי רקמת צלקת בחוט השדרה נובעת בעיקר מסוג בלתי צפוי לחלוטין של תא הנקרא pericyte. התגלית החדשה פותחת הזדמנויות חדשות לטיפול של רקמת העצב הפגועה.

 

צלקת בעור אינה מפריעות לתפקוד, אבל כאשר היא נוצרת במוח או בחוט השדרה, היא מהווה בעיה גדולה מכיוון שהיא עלולה להפסיק לצמיתות את התפקוד העצבי.

 

לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית, נוירונים נאבדים ומוחלפים בעיקר על ידי צלקת המכונה לעתים קרובות צלקת גלייה. למרות שהתהליך הזה כבר ידוע למדע למעלה ממאה שנים, הפונקציה של רקמת הצלקת נמצאת במחלוקת תמידית בין המדענים. עם זאת, ישנן אינדיקציות רבות המצביעות על כך שהיא מייצבת את רקמה הפגומה ומעכבת צמיחה מחדש של סיבי עצב פגועים.

 

מתחת למיקרוסקופ, צלקת בחוט השדרה מציגה שני סוגי התאים: יש גרעין של תאים ורקמות החיבור, הקרויים פיברובלסטים ומחוץ לליבה יש שכבה של תאים, המכונים האסטרוציטים שהם תת-קטגוריה של תאי גליה.

 

מקורם של הפיברובלסטים לא היה ידוע קודם לכן, אבל עכשיו החוקרים גילו כי הם מגיעים מתאים הנקראים פריציטים (pericytes) אשר נמצאים סביב כלי דם זעירים. החוקרים מצאו כי רוב תאי הצלקת בחוט השדרה הפגוע הם לא תאי גלייה, אלא פרציטים, ושתאים אלו מתחילים להתחלק לאחר פגיעה. 

 

בעקבות ניסויים בעכברים משותקים, החוקרים גילו כי הפריציטים עוזבים את העמדה הרגילה שלהם ויוצאים אל הרקמות שנפגעו כדי להציל את החוט הפגוע. הם עושים זאת רק בתוך הרקמה הפגועה, בעוד שברקמה נורמאלית הם נשארים דבוקים לכלי הדם.

 

במשך שנים רבות, מדענים ניסו לווסת את היווצרותן של צלקות לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית על מנת לאפשר התאוששות פונקציונלית, והתרכזו בתאי גלייה. עם זאת, הממצאים החדשים מצביעים על מנגנון חדש להיווצרות צלקת בעקבות נזק למערכת העצבים ומספקים סיבה למחקרים נוספים בנושא פרציטים לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית, שיבחנו כיצד שליטה בהם תוכל לעורר התאוששות תפקודית.

 

 לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת קרולינסקה 

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן