מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלהזיז ידיים בעזרת שבב במוח

להזיז ידיים בעזרת שבב במוח

שבב במוח מסייע לטטראפלגים להזיז זרועות רובוטיות בעזרת המחשבות. צפו בסרטון


שבב המושתל במוח עוזר למשותקים להזיז ידיים רובוטיות (צילום: BRAINGATE2.ORG)
שבב המושתל במוח עוזר למשותקים להזיז ידיים רובוטיות (צילום: BRAINGATE2.ORG)

 

קתי, אישה המשותקת בארבעת הגפיים עקב שבץ שעברה לפני 15 שנים, אשר במוחה הושתל שבב אלקטרוני, הצליחה להשתמש בזרוע רובוטית כדי לקחת בקבוק של קפה, להביא אותו קרוב מספיק לפיה כדי לשתות ולאחר מכן למקם את הבקבוק חזרה על השולחן בעזרת כוח המחשבה בלבד.

 

קתי היא אחת משני אנשים שסיפורם פורסם לאחרונה בכתב העת מדעי Nature. שני המטופלים שהשתתפו בניסוי הרפואי לא יכלו להזיז את הגפיים שלהם עקב שבץ שהותיר אותם עם טטראפלגיה. אבל לאחר שהושתל במוחם שבב אלקטרוני, הצליחו לכוון יד רובוטית כדי להגיע לעצמים ולאחוז אותם בעזרת כוח המחשבה בלבד.

 

במחקרים קודמים, ג'ון דונהיו ושותפיו למחקר מאוניברסיטת בראון, דיווחו כי מטופלים משותקים הצליחו להזיז סמן במסך מחשב בכוח המחשבה באמצעות השבבים ולעשות תנועות פשוטות כמו תנועת פתיחה-סגירה של יד רובוטית, אך לא לבצע תנועות מסובכות עם אובייקטים, שיכולות לשמש אותם ביום-יום. 

 

השתל הוא בגודל של 4 מילימטר ובתוכו 96 אלקטרודות. ההתקן יושב על פני השטח של המוח ואלקטרודות חודרות אל אזור השליטה בקליפת המוח. השבב מתעד את הדחפים של עשרות הנוירונים המופקים כאשר האדם מתכוון לעשות איזושהי פעולה. התיעוד משודר למחשב אשר מתרגם את דפוסי הפעילות החשמלית לפקודות דיגיטליות השולטות בזרוע הרובוטית.

 

המטרה של הניסוי הקליני היא לפתח טכנולוגיות אשר יצליחו לשחזר את היכולת לתקשר ולאפשר עצמאות לאנשים עם מחלות נוירולוגיות או פציעות. עד כה, שבעה חולים השתתפו בניסוי ולא נצפו תופעות לוואי. יחד עם זאת, הדרך לשימוש בשבב מחוץ למסגרת הניסויים עוד ארוכה.

 

נקודת התורפה של השתלת שבבים מוחיים היא משך הזמן שניתן להשאיר את השבב במוח. אבל, תוצאות הניסוי מראות כי ההתקן מסוגל לקלוט אותות מן המוח גם כשהוא מושתל במשך שנים.