מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלגדל עצבים. האם זה אפשרי?

לגדל עצבים. האם זה אפשרי?

מדענים גילו שיטה חדשה שעוזרת לצמיחת עצבים לאחר טראומה או פציעה


חסימת חלבון PTEN עוזרת להתחדשות עצבים (צילום: PantherMedia)
חסימת חלבון PTEN עוזרת להתחדשות עצבים (צילום: PantherMedia)

 

מדענים גילו דרך לשפר את התחדשות עצבים במערכת העצבים ההיקפית. מדובר בתגלית חשובה שיכולה להוביל לטיפולים חדשים למצבים כגון סוכרת או פציעה טראומתית, בהם נגרם נזק עצבי.

 

העצבים ההיקפיים מחברים את המוח וחוט השדרה אל הגוף, ובלעדיהם אין שום תנועה או תחושה. נזק של עצבים היקפיים הוא מצב נפוץ ולעתים קרובות בלתי הפיך. הוא יכול לגרום לכאב, נימול, חוסר תחושה או קושי בתיאום גפיים. הנזק עלול להיגרם ממחלות כמו סוכרת, או פציעות טראומתיות- כגון פציעות מתאונת דרכים. 

 

במחקר הנוכחי שנערך על חולדות, החוקרים מצאו כי קיים תפקיד חשוב ל "בלם מולקולרי", שנקרא PTEN  phosphatase and tensin homolog, שבתנאים רגילים מסייע במניעת צמיחת תאים מופרזת. הם הראו כי לאחר פגיעה במערכת עצבים היקפית, ה- PTEN מונע מהעצבים ההיקפיים להתחדש. כאשר הצוות הצליח לחסום את ה- PTEN היה שינוי משמעותי בצמיחת העצבים.

 

"נדהמנו לראות השפעה כה דרמטית בתקופת זמן כה קצרה" אמרה קימברלי קריסטי, החוקרת הראשית. "עד היום, איש לא ידע שמערכת העצבים ההיקפית יכולה להתחדש בדרך זו. ממצא זה יכול בסופו של דבר לעזור לאנשים שאיבדו תחושה או יכולות מוטוריות להתאושש ולחיות עם פחות כאבים".

 

הסרת הבלמים מהתחדשות עצבית מציעה גישה חדשה. הצעד הבא של החוקרים יהיה לברר האם עליה נוכחית בצמיחת עצבים תביאה עמה יתרונות לטווח הרחוק.

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

 

The Journal of Neuroscience, July 7, 2010, 30(27):9306-9315; doi:10.1523/JNEUROSCI.6271-09.2010